ח' יקר

עוד מח' יקר:

באותו לילה עשו כל ראשי הישיבה ותלמידיה את דרכם לשנחאי. היתה זו הרכבת האחרונה שנסעה בוולדי סטוק. מיד אחריה פוצצו את המסילות. כל מה שעושים צריכים לעשות עכשיו. זה ברור שבשבוע הבא יהיה לנו יותר זמן. אבל צריכים לעשות זאת מיידית. כבר השבוע. עוד היום! ככה לא מחמיצים את ההזדמנות.

9
| |

גן עדן זהו המקום שבו מרגישים את המציאות הרוחנית שלנו. שבו שומעים את קול האלקים המתהלך בגן החיים. כי לא האדם גורש בחטאו מגן העדן, אלא גן העדן גורש ממנו. ובכל מצוה, בכל מעשה טוב, אנו חוזרים אל גן העדן, מחזירים פיסה ממנו לליבנו!. אחרי החגים, כשטעם גן עדן עוד בתוכנו, נשכיל לשמור על ההרגשה

8
| |

רבי יהונתן אייבשיץ, שקיים כל חייו בהידור את "דע מה שתשיב" שוחח עם המלך ומצא את עצמו בבית הכלא. הרבה מאוד פעמים אנחנו מתכוונים לדבר אחד, ויצא משהו אחר. לא רצינו שייראה כך, אבל זה מה שהיה. במקום הליכה רגועה לבית כנסת ולמעשי מצווה, הסתבכנו לנו עם כל מיני קשיים. מה יהיה? האם אפשר לתקן??

9
| |

אבל הוא לא טעה. הנער ניסה להצניע את הממתק בכיסו והחל רץ מחוץ לחנות, שמא ייתפס. ובכן, כשראה בעל החנות, את הנער בורח מן החנות ומתחיל לרוץ, החליט שלא לוותר. הוא תפס תאוצה רצינית. ואץ בשעטה במעלה הרחוב. הוא היה נחוש בדעתו לתפוס אותו. סיפור לשבת, מאת ח' יקר

16
| |

פרץ האיש בצחוק: "השארתי כאן כמה תרנגולות, מה הן הפכו לעדר שלם של עיזים?". סיפר לו הרבי על מבצע החילופין שעשה. אותו אדם נדהם עד כמה טרח רבי חנינא בשביל משהו שהוא ברשלנות איבד, ועד כמה הכפיל ושילש את כספו.. הגמרא אומרת שרבי חנינא הוא דוגמא לקיום נפלא של מצוות השבת האבידה. כי זו מצוה מן התורה. לא! זה איננו מנהג יפה אלא זו הלכה!

5
| |

תלמידיו של הגאון מוילנא סיפרו לו בצער נוראי על מחזה שמציגים ה'משכילים', העוסק בפרשת שופטים. "רבינו, הם מלעיזים על מצוות התורה". דעו לכם, אמר הגאון מוילנא, המעשה הזה אכן מדויק הוא בתיאור כפי שנכתב בתורה. אלא שהחסירו את המערכה האחרונה. סוף המעשה הוא שאותם ישישים מלאי חכמה יהודית הם שמנהלים את המאבק והם שמנצחים בו!

|

צווח הנוכל על האיכר: "שוטה, הבט אל הערימה דרך המשקפת, ותראה שגם היא גדלה, ושוב חוסמת היא את הפתח". עבר שם אדם פיקח וראה עגלה תקועה בפתח האסם, והעגלון מביט בעוד המשקפת בפתח, הופכה ומביט במטען, וחוזר חלילה... אמר לו: "אוי לך, כסיל נבער! הלא תבין שהמשקפת לא תשנה את המציאות, ושאינך יכול להסתכל בכל פעם בצד הנוח לך"

2
| |

הלב נסגר: גרשון החסיד, מכניס האורחים הידוע, הפך בעקבות ברכת הרבי לעשיר. עם העשירות, הלב גם נאטם לצרכי הנזקקים ● התבונן הרבי ממושכות בחלון ושואל: מה קרה לחלון הזה, שכבר אי אפשר לראות דרכו אנשים? הסביר גרשון כי על אותה זכוכית נמרחה שכבת כסף שהפכה את החלון למראה

8
| |

לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן. היתה מטרה לאוכל הזה. שנתרגל להוריד את התאוות. שנתמקד במה שיש ולא במה שאין. כל היקום חי וטורח וממציא ועושה כל כך הרבה פעולות כדי להשביח את 'לחמו' ומזונותיו. מי דג דגים על שפת הנהר? גם העני שאין לו מה לאכול. וגם לעשיר. מחשבות לפרשה

2
| |

הוא מרים את עיניו בפתיעה ומבחין בשודד האכזר. כן! ברגע זה נפל השודד מסוסו. הסוס התפרע והפילו. היה זה סופו הנורא של האיש הנורא. הנגזל העצוב התקרב למקום בו עמד לפני דקות סוסו של הגנב, והנה גילה כי כל החבילות הכבדות שהיו מוטענות על הסוס – נחות על הקרקע. סיפור לשבת

11
| |

ראש ישיבה ותלמידים נוחתים נחיתת חירום בשיקגו. רק מאוחר יותר הם ישמעו את סיפורו המפעים של המנקה בשדה התעופה, ותחשף ההשגחה הפרטית ● השבת שלפני תשעה באב נקראת שבת חזון – רבי לוי יצחק מברדיטשוב אומר כי בשבת זו מראים לנשמתו של כל יהודי את חזון ירושלים בבנינה.לשבת זו יש כח מיוחד לממש רצונות טובים

13
| |

"הוא נעמד על הסיפון והתבונן באבן לאור השמש. תוך כדי התנוצצות קרני האור, הפיל את היהלום אל הים. מן השמים שילמו לו באוצר יקר אחר. הנה, אחרי שנים בהם היה ערירי זכה בבנו המיוחד רבי שלמה. אשר התפרסם בכל העולם היהודי ושמו רקום באותות של זהב: רבינו שלמה יצחקי – רש"י הקדוש

2
| |

אמא מודאגת שולחת את בנה הקטן הרחק הרחק, כדי שילמד תורה בסתר, כדי שיישאר יהודי. תקופה ארוכה אחר-כך הם נפגשים שוב, בתחנת הרכבת. בנה הקט מזרז רגליו הקטנות וממהר אליה. בבכיה ובדמע שואלת אותו: "איך ידעת בני שאני כאן? מי גילה לך שהיום אגיע לתחנת הרכבת? אמור נא את האמת בני?"

13
| |

אין גבול: סיקריקים הציתו את מחסני המזון והתבואה בירושלים. ברחובות העיר, נראה מחזה נורא של רעב אכזרי ומות מתוך יסורים ● הסיקריקים, עם כל הכוחנות שבהם, נבהלו מהחשבה של ביזוי חכמים. שלא יאמרו עלינו לעולם: רבם דקרו. את הרב איננו דוקרים. יש לנו כבוד לתורה! בזכות מסירות נפשם של מורי האומה, המורשת היהודית לעולם לא תהיה למרמס

14
| |

רבי עקיבא, מתקן בעתיד את הנשמות. עשרים וארבעה אלף מתלמידיו היו גלגולם של בני שכם. בנם של גרים, מביא את הנשמות לפסגת הקדושה. גלגולים הם - המשכיות המעשים והענין הגבוה של 'נצח ישראל'. ובזה הוראה לכל יהודי לעשות כל מאמץ לתקן ולפעול ולהתקדש ככל יכלתו. ואל ירפה עצמו לחשוב: זה הטבע שלי. זו החולשה שלי

4
| |

בלעם היה נביא. התורה אומרת כי הכוחות של בלעם בנבואה וחזון היו שווים לכוחותיו של משה רבינו. מה עושה בלעם עם היכולות הבלתי נתפשות שלו? ● בכל מוצאי שבת, נוהגים לומר פסוקים אשר יברכו את השבוע. אחד מהם, הוא סגולה מופלאה נגד דברים רעים, שלא יתקיימו חלילה (דין)

5
| |

"אדי נפצע, נשקו נפל מידו ודם רב שתת ממנו. אפרים הפנה אליו את מבטו ואמר בקול מפתיע: "רק אל תפחד עכשיו". אחר כך התחיל לפזם את מארש הניצחון של נפוליון, תוך שהוא מתעלם מכל מה שמסביב ● כשבאו בני זוג שבורי לב לבקש שיזכו להתברך בילד, הבטיח להם הבעל שם טוב את ברכתו. רק הוסיף ואמר: ילדים לא רוצים לבוא לבתים עצובים. אז אנא, התרוממות ושמחה

7
| |

הגאון בעל ה"ברוך טעם" סגר שידוך לבתו: בחור עילוי, למדן מופלג בעל מידות טובות, ו...צולע. רק מאוחר יותר גילתה הכלה את הסוד הגדול שמאחורי הצליעה ● באותו שידוך מפורסם הכל השתנה. אם בתחילה חשבה שהיא צריכה לוותר כדי לשאת את ´רבי חיים´. עכשיו הבינה שהוא ויתר לה כל ימיו. נטל על עצמו את יסוריה...

9
| |

חטא המרגלים הוא המסר האמיתי שלנו שלא לזלזל בטובתו של מקום. להסתובב מלאי הכרת טוב ושמחה על כל מה שיש לנו. וכבר אמר יהודי חכם: אם היינו שמחים ממה שיש לנו, כמו שאנחנו עצובים ממה שאין לנו, הרי שמזמן היינו רוקדים ברחובות ● למה ביטל הצדיק משפיטובקה את חזרתו מארץ הקודש ואיך זה קשור לפרשת השבוע? וגם: העדות שהביאה את האדמו"ר מבעלזא זצ"ל לזעזוע.

4
| |

העמסנו את הקטנים על הכתפיים, קשרנו סמרטוטים רבים לשם הסוואה. וככה, בלי שום סיכוי כמעט, צעדנו במעלה ההר. מאיר, את החלק הזה של ההר לא נוכל לעולם לטפס. היא החלה לבכות. כמוני ידעה גם היא שרק הבריחה מאיראן תעניק לנו את החיים. אבל לעבור את הגבולות באופן הזה – נראה היה גם כן, מעשה בלתי אפשרי. פרשת בהעלותך, עדות ומסר (ביהדות)

3
| |