תשובת המחץ של רבי יהונתן אייבשיץ

ביום אחד בעת שהלך לבית המדרש, עצרה בפתאומיות לידו מרכבת המלך. רבי יהונתן, קרא המלך בהתעניינות , להיכן רגליך? כשהוא מתכוון לשאול: לאן אתה הולך?

השיב רבי יהונתן בפיקחות: לא יודע! כעס המלך על ההתחכמות . הוא ראה בה זילזול, מיד ציווה לאסור את רבי יהונתן.

הזמן חלף והנה שככה חמתו של המלך. הוא ביקש להוציא את רבי יהונתן מבית האסורים ולהביאו לפניו. למה זה לא ענית לי בדרך כבוד?

למה לא אמרת לי לאן אתה הולך? תבע המלך לדעת.

"אדוני המלך, השיב רבי יהונתן, תשובה כהלכה השבתי לך. באמת האדם לא יודע לאן יגיע. הנה, אני התכוונתי להגיע לבית המדרש, ולבסוף הגעתי לבית האסורים" - -

הרבה מאוד פעמים אנחנו מתכוונים לדבר אחד, ויצא משהו אחר. לא רצינו שייראה כך, אבל זה מה שהיה. במקום הליכה רגועה לבית כנסת ולמעשי מצווה, הסתבכנו לנו עם כל מיני קשיים. מה יהיה? האם אפשר לתקן??

השיעור הראשון בחיים

מאות סטודנטים המתינו למרצה הדגול באולם ההרצאות. מערכות ההגברה הוכנו , הכיסאות הוזזו כדי לצופף עוד מאזינים.

פרופסור דיגל, המרצה לפסיכולוגיה, נחשב למוביל חדשני בתחום ההעצמה. הוא הרבה לדבר על הענקת סמכויות כחלק מהגישה החדשה.

כולם התענינו לשמוע את תוצאות מחקריו האחרונים.

המרצה הגיע, הוא נכנס במהירות ובנחישות. אך אויה! הכבל החשמלי של אחד המיקרופונים, הודבק לרצפה בצורה לא מקצועית, והמרצה הדגול, נכשל בחוטים הסבוכים והשתטח אפים ארצה.

הסטודנטים הרציניים, לא יכלו להתאפק. הדפים הרבים שעפו, משקפיו שנפלו לארץ, גרמו להם לגחך בקול. רק כמה מבין המאות, קמו בצורה אנושית

לעזור ולתמוך.

המרצה התרומם. ניקה את האבק מבגדיו. היטיב את משקפיו על אפו. ואמר בקול נחוש.

לא משנה איך נופלים העיקר איך קמים?!!.

כולם השתתקו למילותיו אלו.

אחר הוסיף ואמר: זה היה השיעור הראשון שלנו בסדרה!!

משנים את המאזן לטובה

מן השמים הקציבו לנו את הזמן המיוחד של חודש הרחמים והסליחות זה הזמן שלנו לתקן. מובטח לנו ש ש"מודה ועוזב – ירוחם" מי שמודה בטעות,

וגם עוזב אותה מרחמים עליו. גם האנשים , וגם בורא עולם.לא תמיד הגענו למה שרצינו. היעד היה ברור ולמרות זאת לא הגענו לבית המדרש. ולפעמים אולי גם נפלנו בדרך, חלילה. אבל תמיד תמיד העיקר הוא איך קמים!!

המפה החדשה

הבעל שם טוב הקדוש אומר, שכאשר מתלכלכת המפה, אפשר לכבס אותה, זה מה שנקרא 'סור מרע'. אבל אז הצבע קצת דהוי, הקמטים צצים בפינות,

והכתם הקשה – מותיר מזכרת לא נעימה. אבל אם נצליח לפרוס מפה חדשה – או אז, זוכים אנו להחזיר את ההדר למקומו.

לא פורסים מפה חדשה על המלוכלכת, אבל אחרי ה'סור מרע' צריכים אנו לעבור ל'עשה טוב'. לא רק לנקות את הטעות, אלא להלביש את נשמותינו במעשים חדשים לטובה.

כל שנה מוסיפה לנו חכמת חיים

עכשיו, בשבת האחרונה של שנת תשע"א. רגע לפני השנה החדשה, אנחנו רוצים באמת להיות טובים יותר. להצליח יותר במשימות. עם השכל שצברנו, עם חכמת החיים. זה שנופלים – זה חלק מהחיים. השאלה היא איך קמים?!!בשבת הזו יש סגולה מיוחדת לשפר את כל המאזן השנתי של

השבתות שהיו השנה. כי סוף טוב – הכל טוב. שבת שלום ומבורך