שריקות הכדורים הרעידו את האויר. אי שם, חשופים בעמדתם מנסה אפרים לעודד את אדי. "אנחנו מוכרחים לנצח!". הקרב היה עז. במלחמת הזמן, יש משמעות קריטית ל´מי נופל ראשון?´.
אדי נפצע, נשקו נפל מידו ודם רב שתת ממנו. אפרים הפנה אליו את מבטו ואמר בקול מפתיע: "רק אל תפחד עכשיו!! רק אל תבכה!!" הוא ראה את ידו השותתת דם של אדי, ושלח אליו את קצין הרפואה. המשיך לייצב את קולו ולהזכיר לכולם את חשיבות המורל הגבוה. "אם האויב יזהה בנו פחד- כך אמר - הוא יתמלא כוחות להלחם בנו עד חרמה".
אחר כך התחיל לפזם את מארש הניצחון של נפוליון, תוך שהוא מתעלם מכל מה שמסביב.
"אנחנו, סיפר חייל ביחידה, אנחנו ניצחנו. עוז רוחו של אפרים – חיזק את כולנו. לפתע נדבקנו באופטימיות שלו, ונדרכנו להגן על המוצב. וכל השאר? היסטוריה!!" - - .
החפץ חיים מבאר:
אם רוח המושל הרע תעלה עליך, אסור להרפות. החולשה, היא הסימן הראשון לכשלון. כדברי שלמה המלך : "מקומך אל תנח, כי מרפה (מי שמרפה ידים, נותן ניצחון לכח השלילי) - יניח חטאים".
כי הוא כל הזמן עושה רע!!
מה אנחנו רוצים בסך הכל? את החיים הטובים והשמחים. אז אם אנחנו רוצים ככה, מי מצליח לקלקל את האווירה הנהדרת? הנחש!.
מובא בספרי קבלה שהנחש הוא סמל היצר הרע.
למה קוראים לו ´יצר הרע´? כי הוא כל הזמן עושה לנו רע.
לחם חוק
מה לחם חוקו של הנחש? ה´עפר´. העולם נברא מארבע יסודות: אש מים רוח ועפר. העפר? זוהי מידת העצבות המושכת את האדם למטה, אל יסוד האדמה.
בניגוד לרוח השואפת למעלה, העפר, מושך למטה. הנחש והעפר – הם שני הדברים המחדירים עצבות באופן שממש הלב ´נופל´...
מי הזמין אורחים כאלו?
במקום שבו לא היתה דריסת רגל לשום חיה רעה, פתאום מגיעים הנחשים. איך הם הגיעו? יש דברים שמזמינים אותם. מה? תלונות וכעסים.
הנחש, מייצג את התסכולים. הוא אותו נחש קדמוני שהופיע בגן העדן המלא בכל טוב, והצליח לשכנע ש´חסר פה משהו´. הנחש ממשיך ללוות את המלחמה הקיומית של האדם.
מסתבר שהנחשים מסתובבים לא רק באדמה אלא גם בראש ובלב, ומי ילכוד אותם?
הבעל שם טוב הקדוש והברכה
כשבאו בני זוג שבורי לב לבקש שיזכו להתברך בילד, הבטיח להם הבעל שם טוב את ברכתו. רק הוסיף ואמר: ילדים לא רוצים לבוא לבתים עצובים. אז אנא, התרוממות ושמחה...
נחש הנחושת
סמל הרוקחות העולמי הוא הנחש על כן. משה רבינו לקח נחש מנחושת והעלה אותו על נס. הוא הודיע לכולם: תסתכלו על זה, תרימו את עיניכם קצת יותר למעלה. עכשיו, שום דבר לא נראה קודרני. כן! אפשר דווקא מהמצב הזה להפיק תועלת לטובה.
משה רבינו לא ממית את הנחשים. כי אי אפשר להמית את המחשבות הנחשיות הללו. צריכים להתרומם מהם. העלה אותו על נס והודיע: כל המביט בו - ראה אותו וחי.
תקופת הנחשים
בקיץ יש להיזהר מארס הנחש. בתקופה כל כך צבעונית ומלאה אירועים בחוץ (לעומת החורף), ההשוואה אל מול האחרים, כמות הבזבוזים וההיצע, בדיוק בתקופה הזו אנו קוראים בפרשה על הנחשים, כדי שנתחזק בשמחת החיים, בתודה עליהם. שנדע להרחיק את הנחש ולהכניס את השמחה. להגיד תודה זה מאפיין יהודי. איך אומרת הסיסמא: תן חיוך, הכל לטובה.