הקהל נדהם: החתן העילוי התגלה כצולע

שימעו של העילוי הצעיר התפרסם בכל המחוזות. אבל הנה נודע עוד דבר מה: הבחור צולע ברגלו.

כששמעו כך נדהמו. איך יכול היה ה´ברוך טעם´ לשדך את בתו לבעל חסרון כזה?

הכלה עצמה גם הצטערה ביותר על כך.

כשמגלים את הסוד

עברו כמה שבועות, והבחור הוזמן לבית מחותנו. קהל רב חיכה שם. ה"ברוך טעם" היה ראש ישיבה מפורסם, וכל בני ישיבתו באו לחזות בחתן, כליל המעלות.

אכן, כולם ידעו להודות כי פאר כזה לא שזפה עינם עד כה. הלימוד, התפילות מלאות הרגש, המידות הטובות, החן המיוחד של החתן הצעיר הם ממש כמו של גדול הדור.

אבל החסרון ההוא? הרגל הצולעת קמעא מה יהיה עליה?

מה שנגזר

שמע החתן על צערה של הכלה וביקש להיפגש עם הכלה. אחרי אותה פגישה יצאה היא מאושרת ביותר.

מי היה החתן המפורסם ההוא? רבי חיים הלברשטאם. מי שהתפרסם ברחבי כל העולם היהודי, הלא הוא "האדמו"ר ה"דברי חיים" זיע"א.

ומה אמר לה החתן? גילה לה רבי חיים מצאנז, שבעצם משמים נגזר שכלתו תהיה צולעת. אלא שהוא ריחם עליה וידע עד כמה יהיו לה ייסורים מכך. וכמה בושות תספוג על חסרון זה. ולכן, התחננתי וביקשתי משמים, שלא ייגרם לה שום ייסורי גוף ונפש. ולקחתי על עצמי את אותם יסורים שנגזרו עליך....

פלא שהתרצתה לדברים? לפתע המום היה שלה. היא מוותרת? הוא ויתר! לפתע בכל צליעה התגלתה החינניות של הצער שבחר לעצמו במקומה.

בחשבונות שמיימים

הסיפור הזה, הוא כלל. כמו שכל סיפורי חסידים הם תורות ממש. אמנם רק צדיק מופלג כמו מרן ה"דברי חיים" מצאנז, יכול היה לספר על משא ומתן שמיימי כזה שניהל.

במדרגה הזו איננו. אבל כולנו חיים בתוך עסקי נשמות. לכולנו חשבונות שמיימים שמגלים דברים שלא ידענו.

מצד אחד העולם הזה נראה – באופן אשר עינינו קולטות אותו. ומצד שני – מתגלים דברים שמאחורי הכיסוי ואנחנו נפעמים.

הטענות , הכעסים, המלחמות כל מה שנראה לנו כל כך צודק, לפתע מתפורר כמצג שווא.

ופרח מטה אהרון - - -

וכך , מביאים כולם את מטותיהם, אל אוהל מועד. כולם בטוחים שהצדק נמצא אצלם. והנה, פורח מטה אהרון! כבר אין שאלות. הכל מובן. כשהחשבונות השמיימים מתגלים, מסתיים הויכוח.

באותו שידוך מפורסם הכל השתנה. אם בתחילה חשבה שהיא צריכה לוותר כדי לשאת את ´רבי חיים´. עכשיו הבינה שהוא ויתר לה כל ימיו. נטל על עצמו את יסוריה...

כי העולם הזה הוא דמיון. היינו כחולמים.לכן חשוב לקחת את אמות המידה הנכונות לכל דבר.

אם נסתכל לאחור על דברים שהתווכחנו עליהם . האם היום זה נראה לנו מחיר צודק?

פרשת קורח היא הפרשה המזעזעת בה חולקים על המנהיג. וקוראים תגר על אושיות האומה. פרשת קורח מלמדת אותנו על האפשרות לתקן. העוולה הגדולה שנעשתה, העם מקבל ממנה חיזוק להמשך הדרך. אי אפשר לחלוק על המנהיג הרוחני.כי החשבון הוא לגמרי לא כמו מה שחשבנו. בשבת הזו מתחזקים באמונת צדיקים ובהכנעה למרותם. וברוך שמסר עולמו לשומרים!!