מעשה זה של זמרי ופנחס, אינו מן הפשוטים. אלא כבר עומדים מאז ימות יעקב אבינו.
בספר הגלגולים מביא הרמ"ע מפאנו כי פרשת פנחס וכל מעשה הקלקול עם בנות מדיין הוא רק חלק מענין התיקון. כי מעשה זה החל אצל שכם בן חמור. שכם, אשר רצה לשאת את דינה בת יעקב, הסכים למול את כל בני עירו , כדי שיוכלו להנשא לבנות ישראל. מעשה זה עורר את זעמם של שמעון ולוי, אשר ראו בכך פירצה בקדושה. וביום השלישי בהיות כל יושבי העיר כואבים מן המילה, עלו והרגו בהם. כ"ד אלפים מתו אז במעשה שכם.
באותו היום אמר יעקב אבינו "עכרתם אותי", יש בהתנהלות מול שכם וכל בני העיר משהו שיכול לגרום טענות עלינו.
למה לא מכבדים את המילה?
ואמנם, היו להם טענות. אותן נשמות גויים עמדו וטענו 'למה הרגונו?'. שהרי שמעון ולוי הציבו את התנאי של המילה. וכבר קיבלו על עצמם מצוות מילה. ורצו להיטהר ולגלות נכונות לקדושה. ואיך זה שקמו שני הצדיקים והרגו בהם?!.
הגלגול השני
באמת, אותם נשמות אנשי שכם, קיבלו הזדמנות נוספת. הם נתגלגלו בשבטו של שמעון. ועתה בהגיע המדיינים עם הצעות נוראות של נישואי תערובת, מי נפלו ברשתם? כל אלו עשרים וארבע אלפים מישראל. שהם גלגולם של בני העיר שכם. וזמרי בן סלוא, נשיא שמעון בראשם. שהוא גלגול של שכם בן חמור.
אכן, עתה, כשהתחנכו וגדלו בבתי ישראל ונשתלו בכרם בית ד' מראש, ויכלו להנשא לבנות ישראל. והנה דווקא הם דווקא נכשלים עם בנות מדין. לא עמדו בנסיון הנורא. ולכן מתו באותן נסיבות.מגיפה כילתה אותם.
רק הצדיק יכול לתקן
רבי עקיבא, מתקן בעתיד את אותן נשמות. עשרים וארבעה אלף מתלמידיו היו גלגולם של בני שכם. כ"ד אלפים אלו מתלמידיו שנפטרים בקדושה ובטהרה מתוך פרישות וחסידות.
רבי עקיבא עצמו, בנם של גרים, ומביא לפסגות של קדושה את כל אותם נשמות של גוים שרצו להתערב בכרם בית ד' ומלו את עצמם אך לא עשו זאת בצורה הנכונה.
גלגולים הם - המשכיות המעשים והענין הגבוה של 'נצח ישראל'. ובזה הוראה לכל יהודי לעשות כל מאמץ לתקן ולפעול ולהתקדש ככל יכלתו. ואל ירפה עצמו לחשוב: זה הטבע שלי. זו החולשה שלי. אלא להיפך, התאמץ ככל יכלתו, כי מי ישער אלו פעולות גדולות נמשכות מזה. וחלילה להיפך.
פנחס ואיזבל
פנחס אשר הרג את כזבי ואת הנשיא לבני שמעון, האריך ימים. אמרו רבותינו: פנחס זה אליהו. אליהו הנביא, אף הוא מקנא קנאת ד'. "איש אשר קינא לשם הקל". ומי רודף אותו כדי להרגו? איזבל. אותה איזבל, היא גלגולה של כזבי בת צור, אשר רודפת את אליהו - הוא פנחס. שהייתה רשעית והתכוונה לרע ולעד יהיו כך מעשיה - - -
מעשה זה מלמדנו שכל אחד מקבל כוחות לעמוד בנקודה מסויימת וכל מה שאדם התאמץ לקדושה זה ייחשב לו לצדקה עד עולם. שהרי בשביל מה הגלגול? אלא כדי ללמדנו שכל מעשה טוב לא הולך לריק. ויש הזדמנות לתקן. וכל חלק של מעשה טוב יש לו משמעות וערך נצחי אשר יביא אותו לבסוף לתיקון השלם, כפי שזכו בני העיר הללו שלבסוף הם היו תלמידי החכמים ומורי ההוראה בעם ישראל ותלמידים של רבי עקיבא.
●
ביום א' חל יום פטירתו של האור החיים הקדוש. הוא טמון בהר הזיתים ורבים נוסעים לפקוד את מקום ציונו.
ולוואי ונדע ללכת בדרכיו עם הצניעות והענווה והאהבת ישראל הגדולה שסימל בחייו.