גרשון החסיד, היה מכניס אורחים ידוע. איזה איש מקסים. מבעד לחלונו תמיד היה רואה את מי שחסר לו, והיה ממהר לרוץ אחריו כדי לעזור. בפעם אחת התלונן גרשון על מצבו הכלכלי. הוא סיפר לרבי בדמעות כי נקלע לעסק לא מוצלח וכספו לא נשא רווחים. עכשיו משועבד הוא לחובות וליבו טרוד מאוד בכך.
הרבי בירכו בנאמנות כי ברכת הצלחה מיוחדת תלווה אותו. 'אמן' ענה גרשון בהתרגשות .
ומה נסגר? הלב
ההצלחה הפתאומית של גרשון היתה מעל ומעבר. הוא התעשר הרבה מעבר לחלומותיו הוורודים. הוא החליף את ביתו בוילה מפוארת. לשכה יוקרתית בנה לעצמו. חדרים מפוארים. ספות רכות ומעוצבות. מנורות קריסטל משתלשלות מהתקרה המסוגננת. השפע נפתח. ודבר אחד נסגר: ליבו של גרשון. שומר קשוח שניצב בפתח הבית , כבר לא נתן לכל אורח להכנס.
צדקה הוא מיעט לתת ובכלל, בנה לעצמו מעטה קשוח, כפי שלא היה מעולם. גרשון השתנה? כמה מצער. אנשים גורשו מביתו בעלבון צורב. עניים לא העיזו לבקש ממנו פרוטה. ואת הבית הגדול והמפואר כיסה כתם של קמצנות.
שמע על כך הרבי והצטער מאוד. "גרשון שלי? מה קרה לו? והרי אני ברכתי אותו בעשירות, כדי שיוכל להמשיך ולעשות מעשים טובים". נסע הרבי אל ביתו של גרשון. השומר פינה לו את הדרך מיידית. כמה שמח גרשון לקראת הרבי. איזו קבלת פנים מלאת שמחה היתה זו. והרבי מתבונן בבית היוקרתי והמסוגנן. תמונות ממוקמות על פני הקירות הרבים. במקום חלונות אל הרחוב, ישנן מראות קריסטל נוצצות.
המראה הנוצצת והאטומה
התבונן הרבי ממושכות בחלון ושואל: מה קרה לחלון הזה, שכבר אי אפשר לראות דרכו אנשים? הסביר גרשון כי על אותה זכוכית נמרחה שכבת כסף שהפכה את החלון למראה.
אהה! הצטער הרבי לשמוע. רק מורחים על חלון שכבה של כסף, וכבר מפסיקים לראות את השני? שכבת הכסף ממקדת שתראה רק את עצמך?
הבין גרשון את הנזיפה, ידע בדיוק על איזו שכבת כסף ועשירות מדבר הרבי, והבטיח מיד לתקן. במקום מראות, נרכשו שוב חלונות המשתקפים אל הרחוב, ושוב היה גרשון למכניס אורחים לבבי וידוע.
משיכת החבל בשתי הקצוות
כל אחד מאתנו כאילו לוקח חלק בתחרות משיכת חבל. מצדו האחד של החבל, עומד הרצון שלנו להיות אנשים טובים ונדיבים המרוכזים במתן עזרה לזולת. אך מצדו השני, ובעוצמה לא פחותה, נמצא הקול הקטן שמנסה לשכנע אותנו להתנהג באנוכיות, לשכוח מצרכיהם של כל השאר, ולדאוג רק לעצמנו. ומה נבחר לעשות? איזה משני קצוות החבל? את המצווה!! את הצדקה והנתינה.
האם יש המלצה על כמות הצדקה? עשרה אחוזים!
התורה מצווה אותנו לתת צדקה. כמה? מעשר - מלשון עשר. עשרה אחוז מכל מה שאנחנו מרוויחים צריך להיות מופרש לעניים.עשרה אחוז נראה לך המון? זו הוראה מחייבת, לא המלצה.
מהיכן צברת כאלו רווחים?
צריך להיות הגון. מהיכן בעצם צברנו רווחים? מהחברה שסביבנו. גם אם המטעים שלך הנפיקו יבול ענק – מי שקנה אותו מימש לך את הרווחים. אם קנית ומכרת מניות? – גם זה נשען על החברה ורווחיה. ובוודאי על הברכה שקיבלת משמים. כשזוכרים את זה, נעשים טובים יותר, ענווים יותר. וגם זוכים להבטחה נפלאה: עשר בשביל שתתעשר.
בורא עולם מוכן לעמוד למבחן
היהדות לא מרשה לעשות מבחנים לאמונה. אבל כאן מצהיר בורא עולם 'בחנוני נא בזאת' . תבחנו אותי בזה. מי שמעשר כך אני מבטיח, זוכה להגדלת רכושו ולהתעשרות. למה דווקא במצווה הזו הבורא מוכן למבחן? כי כל כך חביבה בעיניו חברה אמיתית, לא אנוכית, נותנת ומעניקה. כי כל הסיבה שברא את העולם הזה כדי שיהיה טוב לנבראים, ורצונו שנלך בדרכיו.
הצדקה – היא המצווה המגינה על כל חלקי האדם
הזוהר הקדוש אומר שכמו שחיילים היו לובשים פעם שריון כנגד כל החיצים, כך היא מצוות הצדקה המעניקה שריון מפני כל אסון ודבר רע. למה? כי כשנותנים אנחנו נעשים יותר עילאים. הנשמה מרוממת אותנו יותר גבוה. וכשנמצאים מעל הקרקע? – אף אחד לא יכול לפגוע בנו. ולוואי ונזכה לתת ולהיות מן הנותנים, עם הנשמה והלב.