מתוך מאמץ לגייס כספים לשיפור המוזיאון שלו, מסלול האינדיאנפוליס, אחד ממסלולי המרוצים האגדיים והוותיקים ביותר בעולם, הממוקם בעיר אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארה"ב מכר לאחרונה כמה מכוניות מדהימות. רק בשבוע שעבר, מרצדס-בנץ W 196 R סטרימליינר משנת 1954 נמכרה במכירה פומבית תמורת 52,574,112 דולר. הסכום בן שמונה הספרות הזה הופך אותה למכונית השנייה היקרה בעולם. מה שמעלה את השאלה: מהי ואיפה נמצאת המכונית היקרה ביותר בעולם? ובכן, הנה היא מגיעה.
אם במקרה אתם מטיילים על המדרכה במונקו אולי תוכלו לראות אותה. סרטון שפורסם ברשתות החברתיות לפני ימים ספורים מראה את אחת משתי 'קופה אולנהאוט 300SLR' הקיימות נוהגת בנינוחות בכבישי המדינה. לפני שנתיים, מכונית זו נמכרה ב-143 מיליון דולר (!) וסביר להניח ששווייה כיום אף גבוה יותר. והנה היא, פשוט משייטת בין אאודי לטנדר פולקסווגן.
ה-300SLR היא בעצם אבולוציה של מכונית המרוץ IMS W 196 R, אך מעולם לא הייתה אמורה להיות מכונית כביש. במקום זאת, היא פותחה עבור 'קררה פנאמריקה 1955', מרוץ ארוך טווח שנערך באמריקה. המרוץ ההוא בוטל, כך ששתי ה-300SLR מעולם לא ממשו את יעודן. עד שבא רודולף אולנהאוט.
אולנהאוט נולד בלונדון לאב גרמני וכך החזיק באזרחות כפולה. הוא למד הנדסה במינכן והחל לעבוד במרצדס ב-1931, כשהוא עוזר בפיתוח מכונית המרוץ הדומיננטית באותה התקופה, ה-W125. אזרחותו האנגלית הביאה לכך שהיה תחת מעקב מתמיד בשנות המלחמה, אך הוא שרד ולבסוף חזר לעבוד במרצדס בסוף שנות ה-40. ב-1952, הוא תכנן את גרסת המרוץ של ה-300SL, עם דלתות הכנף המפורסמות שלה.
דלתות הכנף אינן ליופי, אלא פתרון הנדסי. מבנה השלדה יצר ספי דלתות רחבים וגבוהים, והדלתות הנפתחות כלפי מעלה היו עניין של נוחות. הן הפכו למאפיין חתימה של אחת המכוניות היפות ביותר שיצאו מגרמניה.
מכוניות ה-300SL לכביש, הן קופה והן קבריולט, מצוידות במנוע V6 בנפח 3.0 ליטר המפיק קצת מעל 200 כוחות סוס. ל-W196 R היה מנוע V8, גם כן בנפח 3.0 ליטר, אך עם כ-300 כוחות סוס בכוונון הגבוה ביותר שלו. זה היה פשוט מנוע כמו במכונית המרוץ הידועה-פורמולה 1.
זה מה שהניע את שתי ה-300SLR, וזהו מנוע רועש באופן מפחיד. הפליטה יוצאת מהצד הימני בשתי יציאות צד קצרות, והוא נשמע יותר כמו מטוס קרב המאיץ להמראה מאשר מכונית. אולנהאוט נזקק למכשירי שמיעה מאוחר יותר בחייו, וה-300SLR היא חלק מרכזי מהסיבה לכך, שכן כשהתחרות ירדה מהפרק, הוא פשוט התנייד ברכב הזה לעבודה.
חלק מהצלחתו של אולנהאוט כמהנדס מרוצים נבע מכך שהוא היה נהג מצוין ולעתים קרובות בחן את מכוניות המרוץ בעצמו על המסלול. האגדה מספרת שמזכירתו יכלה פשוט לשמוע אותו מתקרב למשרד ממרחק קילומטרים, כשקול מנוע ה-3.0 ליטר מבשר על הגעתו הקרובה.
יש גם סיפורים על מהירות הנסיעה בה הגיע לעבודה, שכן ה-300SLR הייתה כנראה מכונית הכביש המהירה ביותר בזמנה, מסוגלת להגיע למהירות שיא של כ-186 מייל לשעה (כ-300 קמ"ש) - תארו לעצמכם לנסוע במהירות כזו ב-1955. מספרים שאולנהאוט השלים לפחות פעם אחת את הנסיעה בת 137 המיילים בין מינכן לשטוטגרט בשעה אחת. הוא גם לקח לעתים קרובות אח"מים לנסיעות הדגמה.
לא ידוע בדיוק מי הבעלים כיום של המכונית היקרה בעולם, מלבד זה שמדובר באספן ידוע מתעשיית הרכב הבריטית. עם זאת, זה שהעז לנהוג במכונית יקרה כל כך, כשכל נזק קל יכול לעלות מליוני דולרים, ראויה להערצה.
רכב מסוג זה יכול בקלות להיות מוחבא באיזה אוסף פרטי, מבלי שהציבור יראה אותו לעולם. במקום זאת, היא בחוץ ונוהגים בה כפי שהיא אמורה להיות. אולנהאוט בוודאי היה מאשר. אם כי הוא כנראה היה אומר לנהג לעקוף את אותם הרכבים שעמדו לפניו...