התאונה המחרידה שהתרחשה בשבת האחרונה חידדה אצל מאות אלפי הורים את הדילמה המוסרית הקבועה, האם ובאלו תנאים להושיב ילדים ברכב. עקב כך בחרנו להציג את התנאים הנדרשים על מנת להושיב ילדים ברכב. המאמר מתייחס למושב קדמי ואחורי.
בשנים האחרונות גברה המודעות בקרב הנהגים אודות הסיכונים הכרוכים בהושבת ילדים שאינם רתומים או חגורים כדבעי, יתכן ואולי החשיפה להעלאת סרטוני גולשים ביו טיוב הציפה את הסכנה. בכל מקרה הנהגים כיום חשופים הרבה יותר לעבודה כי ילדים יש להסיע אך ורק במושבים המתאימים וקיימים בשוק רבים כאלו. כל ילד וכל גיל בהתאם לגילו ולמידת גופו.
יובהר מיד בראשית הדברים, נהגים אשר מקפידים להושיב ילדים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, רשאים בהתאם לתנאים מצטברים אלו להושיב את ילדם ברכב, בהתאמה במושב קדמי ואחורי.
ולהבהרת הדברים - ניתן להושיב ילד במושב הקדמי של הרכב, אך ורק בהתקיים התנאים המפורטים: 1. הילד חגור למושב (סוג המושב יקבע בהתאם לגילו של הילד –יפורט בהמשך). 2. כרית האויר (AIR BAG) מנוטרלת.
בחוק נקבע כי "על כל נוסע ברכב מנועי להיות חגור בחגורת בטיחות", ילדים יחגרו כשהם יושבים או רתומים ב"מושב בטיחות" או ב"מושב מגביה" מתאים לפי הפירוט הבא:
- תינוק מיום היוולדו ועד 12 חודש - בהתקן או מושב בטיחות, נגד כיוון הנסיעה.
- ילד מגיל שנה עד גיל שלוש - במושב בטיחות מתאים, עם הפנים לכיוון הנסיעה.
- ילד מגיל שלוש עד גיל שמונה - במושב מגביה בכיוון הנסיעה (בד"כ בוסטר).
- ילד מגיל שמונה - יש לחגור את הילד בחגורת הבטיחות של הרכב, אין חובת מושב בטיחות או מושב מגביה בכיוון הנסיעה .
החוק מגדיר "מושב בטיחות" - מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת הבטיחות התקנית של הרכב, והמושב מיועד להסעת ילדים ברכב, וכן שמותקנות במושב עצמו חגורות המיועדות לרתימת הילד למושב – כלומר, סלקל, כיסא בטיחות יעודי וכדו', כשהם רתומים לרכב, ויש במושב בטיחות חגורה יעודית לחגור את הילד למושב.
"מושב מגביה" – מושב המיוחד להושבת ילדים ברכב, כשהילד היושב עליו חגור בחגורת הבטיחות של הרכב- קרי "בוסטר" או כל התקן תקני יעודי אחר. מומלץ לשים לב, במקרה זה אין צורך בחגורה עצמאית בהתקן עצמו, אלא רק שהמושב עצמו והילד שעליו ירתמו לרכב.
הסברנו בפשטות את הגדרות החוק לגולשי כיכר השבת על מנת לקבל כלים לשימוש ישומי יומיומי, בחרנו לצרף את האסמכתא החוקית עליה מתבסס מאמרינו, לגבי נושא מושב בטיחות ומושב מגביה המוסדרת בסעיף 83 א' (א) לתקנות התעבורה:
"(סעיף 83 א' (ב) לתקנות התעבורה מסדיר את עניין קובע כי: "לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע (1) ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד; (2) ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.
(ג) לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.
(ד) לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה".) "
בראש משרדנו עומד הפרקליט הוותיק והמנוסה עו"ד עמיקם לויתן, מניסיונו המקצועי ממליץ, כי בכל מקרה עדיף להושיב ילדים במושבים האחוריים, המציאות מוכיחה כי רוב הפגיעות הגופניות בתאונות הרכב מערבות בצורה כלשהי את חזית הרכב. בהתחשב בכך, כאשר מושיבים ילדים במושב שפחות חשוף לפגיעה החזיתית, בפועל אנחנו מצמצמים את הסיכון ומרחיקים אותם מהאזור המועד לפגיעה.
סוף דבר – בתנאים המצויינים לעיל ניתן להושיב ילדים במושב בטיחות בכיסא הקדמי.
עו"ד רוני פאלוך הינו שותף ב"לויתן פאלוך עורכי דין" המתמחים בנושאי תעבורה
אין באמור משום יעוץ משפטי, מומלץ לכל מקרה לפנות לעורך דין.
הצגת כל התגובות