בעוד שהמוזיקה החסידית העכשווית גדושה בזמרים ויוצרים מכל עבר, ישנם שמות שהטביעו חותם עמוק בתולדות הז'אנר, ונוכחותם מורגשת גם שנים רבות לאחר היעלמותם, גם אם לפעמים אנחנו שוכחים את קיומם אבל ממשיכים לשיר את שיריהם. יהודה אריה לייב השל ז"ל, הוא דוגמה מובהקת לזמר שיצירתו ממשיכה להדהד בנוף המוזיקלי, גם שלושה עשורים לאחר פטירתו הטרגית.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
יהודה אריה לייב השל נולד בארגנטינה למשפחה חרדית שהיגרה מהונגריה לאחר השואה. בשנת 1972 (תשל"ב), כשהיה בן 14 בלבד, עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בבני-ברק. הנער הצעיר בעל הכישרון הקולי המובהק מצא את דרכו במהרה ללהקת הילדים "שדה חמד" של המלחין והמעבד אלי טייטלבוים (כן, אותו טייטלבוים שהצמיח דורות של ילדי-פלא מוזיקליים, חלקם פעילים בתעשייה עד היום, אולי אחד מהם, אברהם פרידמן, מוכר לכם קצת... בתור אברהם פריד).
הפריצה: מ"רננו חסידים" לקריירת סולו מרשימה
ההכרה האמיתית הגיעה בשנת 1977, כשחיים בנט, הרוח החיה והמלחין האגדי מאחורי פרויקטים רבים במוזיקה החסידית, זיהה את הפוטנציאל של הבחור הצעיר בן ה-19 ובחר בו כסולן להקת "רננו חסידים". בתחילה התארח השל בשיר אחד (אני מאמין) ובאלבום שיצא בשנת 1979 היה כבר השל הסולן המרכזי. זו הייתה נקודת מפנה משמעותית בקריירה של השל - המקהלה הפיקה שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל, ובהם "הנה אנוכי שולח לכם", "כה אמר ה'" ו"אבינו אב הרחמן" הבלתי-נשכח, בו השל שימש כסולן ושמו אף הופיע בקדמת עטיפות האלבומים בהם השתתף.
This browser does not support the video element.
מעניין לציין, שהשל שיתף פעולה גם עם חסידות פיטסבורג המעטירה והקליט אלבום ייחודי עם לחנים מקוריים של האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל, ובהם "ישמחו השמים" ו"והיה מדי חודש בחודשו" - שירים שהפכו לקלאסיקות בקהילות רבות.
בתחילת שנות ה-80, בעיצומה של התפתחות הקריירה המוזיקלית שלו, היגר השל לארצות הברית, צעד שהיה נפוץ בקרב אמנים חרדיים באותה תקופה, בה המוזיקה החסידית התפתחה בעיקר בארה"ב. השל שימש כחזן ובעל תפילה בקהילות 'ישורון' וריבר דייל, תוך שהוא מפתח במקביל את הקריירה המוזיקלית שלו.
מה שחשוב לציין, ואני מפנה במיוחד לקוראים הצעירים שלנו שאולי לא מודעים לכך, הוא שהשל היה מחלוצי הזמרים החסידיים שהפיקו אלבומי סולו בעולם היהודי. בתקופה בה מרדכי בן-דוד ואברהם פריד כבר החלו לבסס את מעמדם, הצטרף אליהם השל כקול ייחודי ומזוהה - הוא לא היה עוד חיקוי של קודמיו, אלא אמן עם טביעת אצבע ברורה ומובחנת, קול נפלא ומרגש ובחירת שירים משובחת.
שלושה אלבומים שעיצבו דור: השותפות עם משה לאופר
לב הקריירה של השל, וללא ספק המורשת המוזיקלית העיקרית שהותיר אחריו, הם שלושת אלבומי הסולו שלו. בכולם שיתף פעולה עם המלחין והמעבד משה לאופר - שותפות יצירתית שהניבה פירות מתוקים במיוחד.
האלבום הראשון, "מה אשיב", ראה אור בשנת 1980 ושילב לחנים של הרב אביעזר וולפסון (בהם שיר הנושא המרגש) ומשה לאופר. בין השירים הבולטים הנוספים באלבום היו "למען אחי", גם הוא בלחנו של וולפסון (שיר שהוקלט במקור על ידי פרחי לונדון), ו"אלוקים שיר חדש" מבית היוצר של לאופר.
אני חייב להתעכב לרגע על "מה אשיב" - להיט ההלל שמושר עד היום בכל קומזיץ אפשרי ואין חג בלעדיו. הלחן הנפלא של הרב אביעזר וולפסון זצ"ל שהלך לעולמו השנה והביצוע של השל מצליחים להעביר את תחושת ההודיה העמוקה שבפסוקים המרגשים, וזו בדיוק הסיבה ששיר זה הפך לחלק בלתי נפרד מנוסח התפילה היהודי ברחבי העולם.
בשנת 1982 הגיע האלבום השני, "ברכה עד בלי די", שכמעט כולו הורכב מלחנים של לאופר, למעט הלהיט "זרעא חיא" של הרב מנחם קליין. מהאלבום הזה התפרסם במיוחד "כיצד מרקדין" - ואני מאתגר את הקוראים למצוא לי חתונה חרדית אחת בה השיר הזה לא מושמע בשלב כלשהו של הריקודים! לצדו בלטו גם "וידע כל פעול" ושיר הנושא "ברכה עד בלי די".
אלבומו השלישי והאחרון של השל, "מטל השמים ומשמני הארץ", יצא בשנת 1987, ושוב התבסס על לחניו של לאופר, כשהפעם הצטרף משה (מונה) רוזנבלום כמעבד הקולי. מהאלבום הזה זכורים במיוחד "אלוקיי", שזמרים רבים כדדי גראוכר ז"ל, אברהם פריד ודודו פישר הקליטו אותו בגרסאות משלהם לאורך השנים, ו"חיים" - שיר ברכת החודש שמושר עד היום במקומות רבים, שבו אירח השל לראשונה את גראוכר לקטע סולו (עובדה היסטורית מעניינת: גראוכר היה חבר במקהלה של מונה רוזנבלום יחד עם עקיבא מרגליות ואחיו של השל, יעקב). דדי השתתף בשיר נוסף באלבום - "כל מקדש".
הופעה יחידה ב"האסק" והמורשת שנותרה
הופעתו היחידה במופע "האסק" השני בשנת 1989, הייתה רגע בלתי נשכח בקריירה הקצרה יחסית של הזמר. השל ביצע את הלהיט של אברהם פריד, "אברהם יגל", כסולן מקהלת 101 קולות, בניצוחו של מונה רוזנבלום. למי שאינו מכיר, מופעי "האסק" היו אירועי ענק שנחשבו לפסגת המוזיקה החסידית בשנות ה-80 וה-90 - להיות סולן שם היה סימן ברור למעמדו של השל בזירה המוזיקלית.
באופן טרגי ומפתיע, בכ"ה בשבט תשנ"ה, נפטר לייבלה השל לאחר שלקה בליבו. הוא היה בן 37 בלבד - בשיא פריחתו האמנותית, ועם פוטנציאל עצום שלא התממש. הוא הותיר אחריו שני ילדים ומורשת מוזיקלית עשירה.
קול שממשיך להדהד: השפעתו על המוזיקה החסידית
השל הלך לעולמו טרום עידן הרשת הדיגיטלית ויחסי הציבור המפוארים. מי שרכש את אלבומיו הכיר אותם וזהו, אך מעט התיעוד ברשת בטח מהופעותיו, הותיר אותנו עם לא מספיק זיכרונות מהזמר הנהדר הזה.
אני מזמין את קוראינו הצעירים, שאולי מכירים את הלהיטים כמו "מה אשיב", "כיצד מרקדין" או "אלוקיי" מביצועים מאוחרים יותר, לחזור למקור - להקשיב להקלטות המקוריות של השל שהועלו היום לרשת (אפליקציות המוזיקה החסידית בלבד) ולהתחבר לקול הייחודי הזה שעיצב דור שלם של מוזיקה חסידית.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לייבלה השל לא היה רק עוד זמר חסידי מוכשר; הוא היה קול אותנטי, וחלק בלתי נפרד מההיסטוריה המוזיקלית של המוזיקה החסידית.
יהי זכרו ברוך.
להערות, הארות או אם במקרה יש לכם הקלטות נדירות של השל: nl@kikar.co.il