השבוע, ימי החנוכה, נערכו כמה הופעות ענק במוזיקה היהודית בבנייני האומה בירושלים. העושר והגיוון המוזיקלי והעובדה שמדובר היה גם בהופעות נפרדות, שמאפשרות לקהל חרדי שמקפיד על כך להגיע, הם בשורה משמחת במיוחד.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מי שפתח עבורי את מופעי החג, במוצאי שבת האחרונה, היה הזמר והיוצר מוטי וייס, שזו הופעת הבכורה עבורו בבנייני האומה. מאחורי וייס שורת להיטים גדולה ומכובדת, דוגמת "מחשבות טובות", "לכבוד שבת קודש", "קטנות שבקטנות" ועוד רבים וטובים, וזו הפעם הראשונה שבה הוא עלה על במה גדולה כל כך וביצע את כל להיטיו הגדולים יחד עם הקהל. וייס גם ביצע לראשונה על הבמה את שירי האלבום החדש - "הנה זה בא", אלבום הבכורה המוצלח שלו.
מצד אחד זה היה מפתיע, כי מדובר באלבום חדש מאד שיצא לפני כשבועיים, אך הקהל שגדש את האולם שר לאורך המופע כולו את כל מילות השירים, גם החדשים ביותר. מנגד, אם מסתכלים על נתוני ההשמעה של האלבום, הן ברשתות והן בכלי התקשורת השונים, ניתן להסיק כי אכן מדובר באלבום מושמע במיוחד וכזה שאכן יש לו מאזינים רבים. כמעט בכל שיר, המשיך הקהל לשיר את הפזמון, גם אחרי סיומו של השיר ואלו רגעים מרגשים ומשמחים מאד עבור כל אמן, במיוחד כזה שזהו אלבומו הראשון.
המופע נע כל הזמן בין שירי האלבום החדשים, לבין הלהיטים הקודמים שלו. וייס פתח את המופע בשיר הפתיחה מתוך האלבום "מנגן כשר", ניכר היה שהוא מתרגש במיוחד ובצדק. מיד לאחריו, הוא המשיך ללהיט "שבוע טוב יותר", ומשם ל"תתן אחרית" המרגש מתוך האלבום. אחד השירים שמסתמן כלהיט הגדול מהאלבום, הוא "בוא נעשה ניגון", אותו יצר וייס יחד עם אהרן רזאל, שמתארח בשיר לדואט.
בצעד יפה, בחר וייס לארח לאורך המופע שותפים מוזיקליים מוכרים יותר ופחות, ששיתפו איתו פעולה לאורך השנים. כך לראשונה ראינו את הדואט המקורי "אהבת תורה" עם הזמר ארי גולד, להיט הענק שהלחין להם אלחנן אלחדד. השניים שרו אותו יחד אולי לראשונה מאז יצא השיר, לקול שירה אדירה של הקהל. אורחים נוספים היו, הזמרים והיוצרים משה לוי ויובל סלע, האיש שכתב את הלהיט "לכבוד שבת קודש". אני מבין את הרצון לכבד שותפים לדרך, אך במקרה של סלע, לא בטוח שבמת בנייני האומה, זה המקום הנכון לכך והיה צורך למצוא מקום יותר קטן ומתאים לסגנונו הייחודי. השיר גם היה צריך להתבצע בקצב מהיר יותר, כדי לא להפוך לכמעט מרדים. גם הקטע הנוסף והלא מוכר שבוצע על הבמה, הרגיש מיותר ולא תורם במיוחד.
במופע התארחו גם המלחין והיוצר מארה"ב, הרשי ויינברגר, שנתן הופעה מלאת אנרגיות ועוצמה והרים יחד עם וייס את הקהל עם הלהיט "חי חי חי". לאחר מכן, הוא ביצע כמה מלהיטיו דוגמת "דאוונען". ויינברגר, בעל פוטנציאל גדול וניכר היה שהקהל, במיוחד החסידי, אוהב אותו מאד, אך אם הוא רוצה להתאים יותר לקהל הישראלי, כדאי שיתחיל ללמוד לדבר קצת עברית. הייתי מקצר גם את חלק המופע הזה, המופע היה ארוך דיו גם כך, מופע מוזיקלי לא צריך לארוך שלוש שעות. פחות זה לפעמים יותר.
אורח נוסף במופע היה פריצת השנה, שמוליק סוכות, שביצע יחד עם וייס את שירו הראשון "יבנה המקדש", בביצוע סוחף ומלהיב במיוחד. לאחר מכן, ביצע סוכות את שירו "באה השמחה". גם בשיר הזה מסיבה שאינה ברורה, הוא בוצע לאט מידי, מה שפגע באנרגיות של השיר שאמור להיות מקפיץ ומשמח הרבה יותר.
את המופע ליוו מוזיקלית תזמורת 'המנגנים', בניצוחו ועיבודיו של יהודה גלילי. העיבודים היו עשירים וטובים והייתה תחושה של להקה על הבמה ולא תזמורת חתונות. כאמור, הייתי מרים את BPM (המהירות של המקצב) בכמה מהשירים, אך זו הערה קטנה יחסית.
מופע בכורה בבנייני האומה, זו הכרזת כוונות, וייס בגיבוי מנהלו האישי, שלום וגשל, לא חסכו מאומה כדי ליצור חוויה עשירה מגוונת ומלאת עניין. הבמה הייתה יפה ומושקעת, עם ויז'ואל מוצלח ומדויק וניכר היה שחשבו על כל פרט ופרט. הייתי מוותר על קריאת טקסטים מתוך הטלפרומפטר, עדיף לגמגם בחינניות אותנטית מול הקהל, מאשר להיראות כמקריא מתוך הדף. היה גם צורך לשמור בצורה טובה יותר על מרכז המופע - מוטי וייס, לדוגמא, להכריז על שובו בחגיגיות בעת שהוא שב לבמה אחרי המופעים (הארוכים מידי) של הזמרים האורחים. במהלך קטע המופע של סוכות, הוא הזמין לדואט את הרשי ויינברגר, לביצוע השיר "אתה זוכר". אני חונכתי, שאורח לא מזמין אורח... היה זה טעם לפגם והיה ניתן לבצע אולי את הלהיט בביצוע משולש, שלושתם יחד.
המופע הסתיים באופן ייחודי עם קטע חדשני, לאמצע האולם הובאה במה ניידת עם פסנתר כנף חשמלי, כשוייס ביצע על הפסנתר יחד עם הקהל את שירו "על אבא לא שואלים שאלות". מיד אחריו סוכות התיישב על הפסנתר ושר את להיט הענק שלו "עברתי בחושך" בדואט עם וייס ומיד אחריהם וויינברגר ניגן ושר - "ירא שמים". המופע הסתיים עם להיט הענק של וייס - "מחשבות טובות", שאולי יכל להגיע גם מוקדם יותר, כדי להרים את הקהל, שהגיב בהתלהבות גדולה מאד לביצוע יחד עם שלושת הזמרים.
הדבר שמאפיין כל כך את וייס, זה החן והמתיקות שלו, ואלו בלטו בהחלט במופע, אך הוא יצטרך לעשות עוד למידה כדי להחזיק בצורה חזקה יותר את בניני האומה. כאמור, זהו מופע בכורה בלבד, קפיצה למים העמוקים של מוטי וייס, דרך ארוכה ויפה עוד לפניו וההצלחה הגדולה של שירי האלבום החדש מלמדת שיש בהחלט פוטנציאל למופעים נוספים כאלה.
• • • • •
יום לאחר מכן הגעתי שוב לבנייני האומה... הפעם למופע של כוכב הפופ הבלתי מעורער של המוזיקה החסידית - מרדכי שפירא. בניגוד לקהל החסידי יותר שגדש את המופע של וייס, הפעם היה מדובר בקהל ליטאי וצעיר הרבה יותר, עם ילדים רבים בקהל וגם אמריקאי יותר, אם כי נראה שגם ישראלים רבים הגיעו, יותר מבעבר. כחלק מלקחי הופעות עבר, המופע היה נפרד עם יציעים נפרדים לגברים ולנשים. רמות האנרגיה במופע היו פשוט אדירות. אני לא זוכר אמן עם הופעות אנרגטיות יותר ממופעיו של שפירא. הקהל פשוט קפץ, רקד ושר במהלך המופע כולו, דבר שלעתים גם הפריע, כשמאות התגודדו ורקדו בקדמת הבמה. בהפקה ניסו לבקש שוב ושוב מהקהל לשבת במקומות, אך כמעט ללא הועיל.
שפירא הגיע למופע הזה לאחר שבמופע הקודם שלו, לפני כמה חודשים, הוא נאלץ לרדת מהבמה לאחר 27 דקות בלבד, בשל הוראות פיקוד העורף, לאור התקיפה האיראנית הגדולה על ישראל. הפעם, נתן שפירא מופע מלא, עם כל הלהיטים הגדולים שלו מכל הזמנים, כשהוא מבצע גם את אלו מהאלבום הראשון, לצד הסינגלים שיצאו השנה.
את שפירא ליווה על הבמה המעבד יואלי דיקמן ותזמורתו, כשהם משלבים עיבודי מחשב לצד נגינה חיה. דיקמן ושפירא הם שילוב מוצלח במיוחד, שני מוזיקאים כריזמטיים מפוצצים באנרגיות והתלהבות גדולה. דיקמן כהרגלו, היה חייב לעלות לבמה עם איזה גימיק והפעם היה זה מופע לייזר קצר ומשעשע, כשהם משתמשים בלייזר כשליטה בצלילי סינטי עליו ניגן שפירא את הפזמון ללהיט הענק שלו שפתח את המופע - "אבא".
לאורך המופע כולו, הקהל פשוט צרח את כל מילות השירים, בעברית וגם באנגלית. שפירא, פרפורמר בחסד, אחד הטובים במוזיקה היהודית, תקשר עם הקהל בעברית ובאנגלית והלהיב אותו כל העת, כשהוא משתף אותו בשירה.
במופע התארח הפעם הראפר המצליח, 'אלייצור', שביצע יחד עם שפירא את "אני יהודי" עם קטע ראפ ייחודי בעברית. מהרגע שאלייצור עלה לבמה, הקהל כולו עמד על הרגליים והגיב בהתלהבות יוצאת מגדר הרגיל. אלייצור שרגיל בדרך כלל ככל הנראה להשתמש באוזניית 'אינר', התלונן כל העת, כי הוא אינו שומע את המוניטור על הבמה, מה שאולי הביא לביצועים לא מדויקים בעליל מבחינת הסולם והמלודיה. להבא צריך לבדוק היטב כיצד לפתור זאת. לקהל זה לא כל כך שינה והוא הגיב בהתלהבות אדירה ללהיטים "טאטע תטהר", "לא חוזר לרחובות", "אבטיח" וכמובן להיט הענק שלו - "עוד יותר טוב", אותו ביצע אלייצור לצדו של מרדכי שפירא. הקהל פשוט הרים את בנייני האומה בשירה וריקודים, שאיני זוכר כמותם באולם הזה.
כיאה וכיאות לסטנדרטים הגבוהים והמבורכים של הופעות המוזיקה היהודית בשנים האחרונות, גם המופע הזה בהפקתו של מנהלו של שפירא בישראל, מעוז עבדי, התהדר בתפאורה איכותית ומדויקת, עם קטעי ויז'ואל תואמים ועשירים לכל שיר, שהעצימו את החוויה של הנוכחים באולם.
מרדכי שפירא, הוא תופעה של ממש, הוא זמר משובח מאד עם יכולות ווקאליות גבוהות ויכולות עמידה על במה מול קהל. כל אלו, לצד הלהיטים הרבים שלו, שאת חלקם הגדול הוא הלחין בעצמו, יוצרים כוכב של ממש. שפירא שמתמיד בשנים האחרונות בהופעותיו מול הקהל הישראלי, קוצר את הפירות של ההצלחה הגדולה ומוכיח שוב, שמי שמחפש מופע מלא ריקודים והתלהבות, מרדכי שפירא הוא המופע האולטימטיבי עבורו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
- להערות, הארות ומתכונים לאוזני המן מטוגנים בלי שמן: nl@kikar.co.il