חוויה מוזיקלית, צבעונית, מלהיבה ומלאת אנרגיות - האמנם?! // ביקורת מופע

"השלם גדול מסך חלקיו" הוא אחד המשפטים שיכולים לתאר את המופע הייחודי של רפי ביטון עם מקהלת "קולות מן השמים", ניסים סאל ומשה לוק, בבנייני האומה בירושלים בשבוע שעבר. האולם שהיה עמוס לחלוטין בקהל מכל הגוונים הכיל שוב את אחד המופעים המושקעים והכיפיים במוזיקה היהודית באדיבותה של עיריית ירושלים והעומד בראשה, משה ליאון. אני יודע שזו נשמעת קלישאה, אבל חובה לציין שוב, בשל העובדה שמדובר בעובדות שלא ניתן להתכחש להן. מאז הגעתו של ליאון לראשות העיר, קיבלנו תרבות יהודית בכמות ואיכות שלא נראתה בירושלים מעולם. זה כיף וזה משמח במיוחד.

המופע האחרון הוקדש ברובו לשירי שלום ותפילה על המצב, כשרפי ביטון שגם כתב את העיבודים העשירים לכל המופע, יצר חיבורים חדשים רבים שלא שמענו בהופעות הקודמות של המקהלה. אחד הדברים המיוחדים במופעים של ביטון היא החד פעמיות (כמעט) שלהם. בניגוד למופעים רגילים, בהם הקהל מגיע כדי לשמוע את שיריו המוכרים של האמן שמופיע, ביטון ו'קולות מן השמים' לא מחזיקים ברפרטואר משלהם ולמעשה כל הערב הוא של שירים קיימים של אמנים אחרים אותם משלב ביטון כדרכו בצורה מעניינת וייחודית.

הקהל שמגיע למופע לא יודע בדיוק מה יושר בו ומה יהיה הקונספט והוא למעשה מופתע כל פעם מחדש על ידי היצירתיות המתפרצת של ביטון והחיבורים הייחודיים ולעתים אף המשעשעים, שהוא יוצר בין שירים שונים בביצועם של הילדים המופלאים של המקהלה שלו, בשילוב האורחים המבוגרים.

המחרוזות של ביטון משלבות לעתים חיבורים הקשורים למילים ולעתים כאלו שמגיעים בשל הדמיון המוזיקלי של השירים. לרוב זה מהנה, אם כי לעתים הוא משתמש רק בבתים של שיר אחד ובפזמון של שיר אחר, מה שגורם לפעמים לתחושה שלפחות פזמון אחד מהשיר המקורי, היה הופך את הביצוע למהנה הרבה יותר. לפעמים, ביטון מתלהב משיר אחד יתר על המידה ודוחף אותו בשלושה עיתויים שונים במהלך המופע (לחלקים כמובן), במופע הזה היה זה "דאוונען", זה שימוש יתר שכדאי להימנע ממנו בעתיד.

במופע הזה השתתפו כאורחים החזן ניסים סאאל והפייטן והזמר משה לוק, השניים כבר הופיעו בעבר עם ביטון, אך הפעם נראה היה שהמנצח הצליח לרוב למצוא את האיזון הנכון ולתת להם את התפקידים שיגרמו להם לזרוח, מבלי להרגיש שמדובר בביצוע מאולץ. השניים שגם הופיעו בעבר יחד במופע "קולות הזהב", ערכו במהלך המופע "תחרות" משעשעת במיוחד, במחרוזת "שלום", כשהם מציגים יכולות ווקאליות מרהיבות להנאת הקהל שגמל להם בתשואות ארוכות.

סאאל שלא דובר כמעט עברית, השתלב נהדר הפעם במופע, כשהוא שר את "אוקטובר ריין" באנגלית וגם חלקים משירים ישראלים בצורה חלקית, שהתאימה הרבה יותר לקולו וסגנונו החזני. הייתי מוותר על קטע החזנות של רוזנבלט בביצועו של סאאל. הביצוע היה אמנם מצוין כקטע חזנות, אך היה קשור למופע בערך כמו צעיף צמרירי ביום קיץ לוהט, צבעוני ויפה, אך מיותר להפליא...

אחד הקטעים המרגשים ביותר בערב הזה, היה כאשר נגנית הכינור רחל גולדברג, אלמנתו של הרב אבי גולדברג הי"ד, שנפל לפני כחודש במלחמה, עלתה והצטרפה לנגינת השיר "גם כי אלך" של יוסי הרשקוביץ הי"ד. לאחר מכן, היא גם נשאה דברי חיזוק ואחדות מרגשים במיוחד לקהל, שהריע ממושכות.

אני חייב לציין את הבמה היפיפייה, התפאורה הנהדרת והעמדת המקהלות והנגנים, שהייתה בצורה נכונה ומתאימה מאד לאירוע. התחושה הייתה כאילו כל הבמה מסתחררת בקטע טוב כאילו היא מלאה ברקדנים וצבעים. לא זה ולא זה, היו באמת על הבמה אבל המוזיקה העשירה והמגוונת של ביטון נתנה את התחושות האלה בצורה חזקה מאד.

המופעים של רפי ביטון ומקהלת 'קולות מן השמים' ייחודיים מאד וזו חוויה עוצמתית כל כך, שאני ממליץ עליה לכל מי שחובב מוזיקה באשר הוא. ולא... סרטונים זו רק טעימה בקושי מהחוויה השלמה, בערך כמו ללכת לחנות גלידה, רק כדי להסתכל.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

• להערות, הארות והמלצות להתוועדות יט' כסליו עם אוכל טוב: nl@kikar.co.il