כיכר השבת

מגזין 'כיכר'

זה מה שהיה חסר בהופעה המשובחת של יונתן רזאל // טור ביקורת

מבקר המוזיקה של 'כיכר השבת', נתנאל לייפר, בטור ביקורת על מופע הענק של יונתן רזאל בבניני האומה ועל מופעי הילדים בחג החנוכה האחרון (מגזין כיכר) 

| כיכר השבת |
זה מה שהיה חסר בהופעה המשובחת של יונתן רזאל // טור ביקורת
(צילום: גיא סידי)

חנוכה הסתיים בשבוע שעבר, ואני עדיין עסוק בסיכומו של השבוע המוזיקלי שחוויתי, הפעם אתמקד במופע הייחודי והנפרד של יונתן רזאל בבניני האומה, כחלק משורת המופעים הגדולה והמפוארת של ארגון 'תפארת'. את יונתן רזאל, מהאמנים הבולטים במוזיקה היהודית, ראיתי במופע הסולו שלו במקומות קטנים יותר וזו הפעם הראשונה שנכחתי במופע אישי גדול שלו וזו הייתה חוויה מעניינת ומהנה מאד.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

המופע נפתח במופע חימום מסקרן במיוחד. הזמר והיוצר דניאל יטיב, אחד הכוכבים העולים של המוזיקה היהודית, פריצת השנה שעברה מבחינתי, עלה לראשונה להופיע מול קהל. להופיע בפעם הראשונה ועוד מול בנייני האומה, זו התרגשות עצומה אך יטיב עבר את המשוכה הזו באופן מצוין עם נוכחות בימתית טובה. הוא ביצע את כל שיריו וחתם את מופע החימום במחרוזת ריקודים מלהיבה עם מיטב הלהיטים האחרונים. אני מתלבט עד כמה נכון היה ליטיב לסיים במחרוזת הלהיטים ולא בשיר אישי שלו, אך זה עדיין היה ראוי, מכובד וטוב. היה זה מעניין לשמוע את הקהל שר יחד עם יטיב את שיריו. אין ספק, שמדובר באחד האמנים המבטיחים במוזיקה היהודית ואחרי שראיתי אותו מופיע בלייב, אני מאמין שהוא יכול להצליח ובגדול גם על במות המופעים.

דניאל יטיב (צילום: גיא סידי)

לאחר מכן הגענו אל המנה המרכזית לשמה הגענו, יונתן רזאל, האיש שעומד מאחורי להיטים רבים כל כך ב-18 השנים האחרונות, מאז צאת אלבומו הראשון. במרכז הבמה עמד כמובן פסנתר הכנף היפיפה שמלווה את רזאל להופעותיו. רזאל פתח את המופע בקטע סולו ווירטואוזי על הפסנתר שזכה לתשואות הקהל ומשם עבר לשירו "בין הצלילים", שיר הנושא מאלבומו השני. מיד לאחריו הגיע להיט הענק "קטנתי", אחד הלהיטים הגדולים ביותר של רזאל, מהראשונים שהצליח להגיע גם לקהל הישראלי. רזאל ביצע במופע גם את "ניגון בעלזא" האהוב, את הלהיט העכשווי "ממקומך" של ר' בן ציון שנקר ז"ל ואת "דוד", בו עבר רזאל לגיטרה. בשיר הזה הופתעתי להצטרפות האדירה של הקהל בשירה. לא הערכתי עד כה עד כמה השיר הזה אהוב ופופולרי.

רזאל אירח במופע שני אמנים בכירים ואהובים במיוחד, האחד אחיו ה"קטן", הזמר והיוצר אהרן רזאל איתו ביצע את להיטיו הגדולים "את אחיי", "עשרה בני אדם", "זמן הגאולה", "קבעתי" ו"בעניין השמחה", כשאהרן מקפיץ את הקהל לריקודים סוערים. השילוב של שני האחים, כתמיד, היה מלהיב וכיפי במיוחד. ניכר שהם מחוברים ומכירים היטב האחד את השני. האלתורים של אהרן והפסנתר של יונתן העניקו מופע משובח מאד.

"אהבת אחים, לא בשמים היא כי אם בפנים" (זמן הגאולה) (צילום: גיא סידי)

כמיטב המסורת, השניים גם ביצעו נגינה משותפת על הפסנתר, בקטע משעשע ומלא הומור ואיכויות מוזיקליות נדירות, כפי שרק משפחת רזאל יודעת לעשות. אל המופע הצטרף גם האב, הרב מיכה רזאל, שביצע יחד עם בניו את "שיר המעלות" של קרדונר, כתפילה לשלום הנכד/האחיין, בנו של האח יהודה, שנפצע קשה בתאונת דרכים ואת "אחת שאלתי" ו"אנא עבדא", שביצעו בני המשפחה יחד כסינגלים.

אורח נוסף היה הזמר והיוצר שולי רנד, גם הוא שילוב איכותי במיוחד עם יונתן רזאל. השניים ביצעו יחד את הלהיט של רנד "בין קודש לחול", ואת שיריו "עוקר הרים" וכמובן להיט הענק הגדול שלו "אייכה", בשירה אדירה יחד עם הקהל.

(צילום: גיא סידי)

רזאל גם ביצע את שיריו החדשים "ארדוף אויביי" ו"כמה טוב בישראל", השיר החדש והייחודי שלו שמשלב תבלינים מרוקאיים כיפיים.

אני מבין את הצורך המוזיקלי של רזאל, כזמר ששר את שיריו כבר 45987632 פעמים, לגוון את הביצוע שלו, אך משחקי הקצב בשירה, היו לעתים מוגזמים מידי ומעט הפריעו. ניתן "להתפרע" בשירה, אך יש לבצע את השיר לפחות פעם אחת במקצב מדויק יותר. רזאל בחר להופיע עם להקה שהורכבה מנגן עוד, נגן חליל נאיי, בס, תופים וכלי הקשה. בחלק מהשירים היה צורך בעוצמות של הגיטרה החשמלית שהייתה חסרה מעט, אך עדיין היה זה מופע משובח ומהנה מאד, שהביא את כל הדברים הטובים והכיפיים במוזיקה של היוצר האיכותי הזה. תענוג.

• • • •

מופעי הילדים בציבור החרדי, עדיין בחיתוליהם, אין מספיק כאלה. השנה הוצג המחזמר "המכבים באים", עם ישי לפידות, שוקי סלומון, משה קליין, פרחי ירושלים ועוד, שלא הספקתי לראותה, אך כמידי שנה ראיתי את הצגת הילדים החדשה של חבורת "אנדרדוס" הדתית והצמד "אסי ויונתן" - "מסע בארץ איבוד", שהוצגה 30 פעמים בימי החנוכה בכל חלקי הארץ.

כמיטב המסורת, הייתה זו הצגה איכותית וערכית מלאת מסרים חינוכיים חיוביים ומהנים ומלאת הומור משעשע ומתוחכם, כזה שנועד לילדים, אך נוגע ומצחיק מאד גם להורים שהגיעו עמהם. ההצגה מספרת את סיפורו של ממציא כושל, שרוב המצאותיו חסרות תוחלת מעשית, שמאבד את ההמצאה הכי טובה שלו ויוצא לחפש אחריה ב"ארץ איבוד". ההצגה הייתה אמורה לעלות בשנה שעברה כבר, אך המלחמה שפרצה בשמחת תורה, דחתה את הכל בשנה.

This browser does not support the video element.

(צילום: עלי ינקוביץ)

המופע מלא בשירים מקצועיים, הכתובים ומעובדים ברמה הגבוהה ביותר ומבוצעים בליווי כוריאוגרפיה מקצועית מתאימה. מופעי הילדים של 'אנדרדוס', הם מילה נרדפת לאיכות מקצועית ורעיונית, מלאים במקוריות וברבדים חינוכיים רבים הטמונים בתוך הומור משעשע ונקי. ההצגות הקודמות שלהם (חמישה במספר) עלו באורך מלא לערוץ היוטיוב של 'אנדרדוס' ואני מציע לכם לצפות בהן. אני מקווה שגם יוצרי תוכן חרדים יצפו בהצגות האלה ויקבלו את קנה המידה כיצד הצגה איכותית אמורה להראות ולהישמע.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

  • להערות, הארות והמלצות לקראת פירות טו' בשבט: nl@kikar.co.il
תוכן שאסור לפספס
תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
אולי גם יעניין אותך
מגזין