בכל מסיבת פורים ברחבי הגלובוס, בין משפחתית, ישיבתית או קהילתית, ישנם תמיד כמה סוגים של שיכורים. חלקם נחמדים ומשעשעים, חלקם מטרידים ומציקים, ויש כאלה שהאלכוהול שעלה למוחם הפך אותם לאלימים במיוחד.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
יצאנו לחקור ולאפיין את ארבעת סוגי השיכורים. אתם מוזמנים לבדוק ולעדכן בתגובות איזה סוג אתם חושבים שהכי מייצג אתכם... לחיים!
1. השיכור השמח
איכות: זה השיכור המשובח, האולטימטיבי, כזה שכיף ומשעשע להיות בחברתו. שמח ומשמח את הבריות.
תסמינים: צוחק מכל שטות, לפעמים צוחק בלי סיבה. שופע בדיחות / דברי תורה. לרוב לא ירים את הקול, אלא אם כן השוויגער ביקשה שיתחזן 'תניא'. לרוב יהיה הליצן המשפחתי כאשר שאר החבורה מתגודדת סביבו. בנוסף, בדרך כלל סוג שיכורים כזה אוכל מעל הממוצע, טועם מכל מאכל ותבשיל, ולא מהסס גם לטעום ממשלוחי המנות - כולל מאפינס הגבינה של השכנים ממול.
2. השיכור העצוב / הבכיין
איכות: גם זה שיכור טוב, אם כי ברגע שסף הבכיות ו"אווירת הימים נוראים" עובר את הגבול - זה כבר הופך למטרד שמציק באוזן. מסוג הדברים שגם חוקרי הנפש הכי גדולים בעולם לא הצליחו להבין: מה גורם לבן אדם שאמור לשמוח בחג - להתחיל לבכות ולהרגיש בתשעה באב (למרות שהוא "לא איתנו" ודקה אחר כך שוכח - אבל למה להרוס את האווירה?? למה??).
תסמינים: בדרך כלל זה מתחיל במשפטים כמו: "אני באמת רוצה להיות צדיק" / "אני רוצה לסיים את כל הש"ס עוד השנה!" ועוד, כשהכל מלווה בהתייפחויות ויבבות. מפה לשם העניינים מתקדמים והברנש הופך להיות מינימום חזן נעילה בישיבת חברון. שאגות של קדיש של יום כיפור ומנגינות שונות מתוך התפילות הופכות להיות פס הקול בבית.
אמצעי הרחקה: במקומות רבים "נופלים" עם כאלו שיכורים בגלל טעות נפוצה: נוטים להצטרף ולעזור להם בהתחלה. כמו בכל שיטפון שמתחיל בזרם עדין, כך גם ה"חזן" עם הבכיות וההתחזנויות השונות מתחיל על אש נמוכה, בסך הכל "רק" מזמזם את המנגינה של כל נדרי. ובהתחלה זה נחמד וקצת משעשע / מגוון, אך כשהזרם הופך לשיטפון - הדרך היחידה זה רק לפנות לו מקום בחדר צדדי או מחוץ לבית - אחרת יהיה מסוכן.
3. השיכור הנצמד
איכות: טוב, זה כבר כאב ראש אמיתי. הנצמד, כשמו כן הוא - לא ינוח ולא ישקוט עד שיחבק אותך עד כדי חנק, תוך מלמול מילות הערכה וכמה שהוא אוהב / מעריץ שלך.
תסמינים: שיכורים מזן זה נוהגים להיצמד לאנשים עד מרחק 0 מילימטר, או עד שהמוצמד (קרי: הקרבן) כבר מצליח להריח איזה סוג משקה אלכוהולי זורם במוחו של הברנש הנצמד, כולל להעמיק בזן הענבים / הוויסקי המדובר. לרוב ההיצמדות תסתיים בחיבוק כואב, שבסופו נשיקה חמה.
בנוסף, שיכורים כאלה אינם סותמים את הפה לרגע. האלכוהול שבמוחם כנראה מוציא מהם את כל המיטב ששכב במוחם המאובק, וזה מוביל אותם לשאול שאלות חסרות טאקט בפורום רחב או לתת הערות / ציונים לאנשים שונים בקהל.
אמצעי הרחקה: לצערנו איננו אנשי בשורה, מיטב המוחות ניסו לחשוב על פתרון שימנע את הצרה הזו בכל פורים מחדש - אך תשועה אין. וזאת מהסיבה הפשוטה: הם לא זוכרים שהם כבר דיברו / חיבקו / נישקו אותך, ומשכך, הם יעשו זאת שוב ושוב. עם זאת, מומלץ שלא להתקרב לסוג שיכורים הזה - אלא אם גם אתם מהסוג הזה - ואז אדרבה, תעסיקו אחד את השני.
4. השיכור האלים
איכות: זהו זן השיכורים הנחות והגרוע ביותר. אלה איבדו לא רק את תחושת הזמן אלא גם את תחושת המציאות. שיכורים שאם לא ישגיחו עליהם עלולים לשבור ולנתץ דברים. גם אם זה בטעות.
תסמינים: לרוב זה מתחיל בריקודים מהירים עד אגרסיביים, או לחילופין נטייה לרקוד באמצע השולחן - ולא יעזור בית דין. מפה לשם כבר אין עם מי לדבר והברנש הופך לאלים במיוחד: מושך זקנים מכיסאותיהם שירקדו איתו "אם מצאתי חן", או מניף אל על אחיינים מתוקים שברגע אחד הופכים למבוהלים מ'הלונה פארק' שקיבלו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אמצעי הרחקה: במקרים שכאלה, כדאי לשריין גבר אחד או שניים במקום שביכולתם לפנות שיכורים כאלה במקרה הצורך. אבל החכם עיניו בראשו שלא להכניס כאלה. במידה ואחד מהנוכחים מזוהה ככזה - שימו לב לדאוג שאין סביבו חפצים / רהיטים / אנשים שיכולים להינזק.