פרק א': ביום ראשון הקרוב יחול תאריך י"ז בכסלו. באותו יום בשנת תש"ח האו"ם קיבל החלטה על הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית לצד מדינה ערבית. בהכרזה של האו"ם נקבע שירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי. התאריך מכונה 'כ"ט בנובמבר'.
הצהרת האו"ם להקמת שתי מדינות התקבלה בשמחה רבה, ורחובות ירושלים התמלאו ברוקדים. גם ברומא, באיטליה, יהודי העיר חגגו בראשות רבה של העיר הגר"ד פראטו.
שנים רבות יהודי רומא לא עברו בשער טיטוס, בשל כך שסימל את הגלות וחורבן בית המקדש. לאחר י"ז בכסלו תש"ח יום הצהרת האו"ם, לראשונה מזה 1866 שנים יהודי רומא עברו בשער טיטוס.
בשינוי מדמויות השבויים החקוקות על השער שהלכו בכיוון הנגדי מארץ ישראל, - צעדת יהודי רומא הייתה לכיוון ירושלים עיר הקודש, ובכך ביטאו את ניצחונו של העם היהודי כנגד צורר היהודים טיטוס ימ"ש שר"י מחריב בית המקדש.
בארץ ישראל, לעומת שמחת היהודים בהצהרת האו"ם, דחו הערבים לחלוטין את התוכנית, ולמחרת פתחו הערבים במלחמה נגד הכוחות היהודים, וכך פרצה מלחמת העצמאות.
כאמור, את ההצעה לשתי מדינות בתחילה קבלו היהודים, אולם לאחר שהערבים מצידם לא קבלו, נלחמו כנגד יהודי ארץ ישראל והצהירו שהם חפצים להחזיר את כל היהודים בחזרה לאירופה, אפריקה ושאר ארצות גלותנו. היהודים חזרו בהם מקבלת ההצהרה, והסכמתם לשתי מדינות לשני עמים.
לכך, דוד בן גוריון, בניגוד לכל מפקדיו, הורה לכוחות העברים לנסות ולכבוש את ירושלים שע"פ החלטת האו"ם הייתה בינלאומית. הוא עודד את לוחמיו ואמר להם: יש עם ישראל ללא ירושלים, אולם אין מדינת ישראל ללא ירושלים.
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות