במסגרת כתיבת ספרי החדש ("המקומות הקדושים, הנדירים והרטובים בארץ ישראל"), בו הוקדש פרק לכפר ע'ג'ר וההיסטוריה הענפה שלו, הגעתי לשוחח עם ג'מאל חטיב - יליד 1958, הנראה צעיר מגילו, שמוביל אותנו בבטחה בכפר.
ע'ג'ר הוא הכפר העלווי היחיד במדינת ישראל, שנמצא מעל נחל הווזאני שיש שקוראים לו שניר או חצבאני. ריבוי השמות מסביר במעט את מורכבות הכפר הקטן ששנים רבות מעסיק מדינות רבות במזרח התיכון ובעולם כולו.
כבר לפני 3 שנים כשעוד הכפר היה סגור לביקורים חשף כותב השורות לגולשי 'כיכר השבת' את הכפר העתיק, על הבעיות הגאופוליטיות שלו.
במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' הכפר נסגר לביקורי ישראלים, ורק לפני תקופה קצרה שב ונפתח לביקורים, ואצתי רצתי לבקר בו עם מספר מידידי עוקבי ברשתות החברתיות (אם גם אתם גולשי 'כיכר השבת' מעוניינים להשתתף בימי צילום של כותב השורות, פנו במייל המצורף מטה בסיומת הכתבה).
לאחר שצפינו בנחל המרובה בשמות, חזינו בחיילי האו"ם שחזרו לעמדותיהם לאחר שוך הקרבות, ואף זיהינו חייל לבנוני במרחק מטרים ספורים מאתנו - אני מאמין, או בכל אופן קברניטי ממשלת ישראל מאמינים, שהוא אכן חייל לבנוני ולא מחבל חיזבאללה – ישבנו במרפסת נוף בביתו של חטיב מול הרי לבנון הירוקים. נוף מהמם, אלא שהריסות כפר שיעי כזה או אחר מפריעים לנו בנוף המדהים.
ג'מאל מסביר לנו איזה כפר חרב ואיזה לא (נוצרי נותר שלם - שיעי שמזדהה עם חיזבאללה נחרב), ולאחר מכן הוא נענה לשאלותיי המציקות על פוליטיקה.
החשש מהסכם עתידי שיעביר את ע'ג'ר ללבנון
"הבעיה שלנו היא בעיה קשה", פותח חטיב כשאני שואל על עתיד הכפר. "אנחנו עכשיו נלחמים - ראש המועצה שלנו עם הצוות של המועצה, ועוד אנשים דואגים לנו. אנחנו מחפשים את המפות, חוזרים למפות הישנות כדי להגיד ולהוכיח שהכפר מעולם לא היה לבנוני והכפר מעולם לא היה מחולק. הכפר כל הזמן היה כפר אחד לתמיד".
כששאלתי האם רשויות החוק בממשלת ישראל מכירים בטענה שמוכחת היסטורית שהכפר היה סורי, ואם במסגרת הסכמי שלום עתידיים תהיה דרישה מצד לבנון לוותר על ע'ג'ר, האם הוא חושש שממשלת ישראל תסכים לכך, חטיב היה נחרץ:
"יש לנו הוכחות, הצגנו את זה, הלכנו למדינת ישראל שהיא תציג אותנו באו"ם מול האו"ם והכל. ע'ג'ר הוא כפר סורי לחלוטין, היה סורי, היה סורי עד 67. מ-67 נכבש על ידי מדינת ישראל, והיום אנחנו אזרחים ישראלים עם תעודת זהות ישראלית".
כשהצגתי בפניו תרחיש היפותטי - אם אל-ג'ולאני שליט סוריה החדש מגיע לנתניהו ואומר "אני חותם איתך הסכם שלום נגד איראן, אני שם פה את כל חיל האוויר שלך בכל הגבול שלי, רק תן לי את רמת הגולן ואת ע'ג'ר" - ענה חטיב: "אני שייך לרמת הגולן מבחינה גאוגרפית, מה שיחול על רמת הגולן יחול עלי".
חטיב כמובן לא תמים. הוא יודע שהסיכוי אפסי שבמסגרת הסכם שלום ישראל תחזיר עשרות כפרים ישראלים בגולן לסוריה. אם על ע'ג'ר נתניהו יכול איכשהו לוותר ולהעבירה ללבנון - על הגולן אין סיכוי.
הכנסת אורחים בע'ג'ר
כשאני שואל את חטיב כיצד הוא מסביר את התחושה הנוחה שאני וחבריי מרגישים בע'ג'ר בבית, בניגוד לכפרים ערביים ישראליים אחרים, הוא מחייך: "תשמע, אתה קודם כל לא אורח. אתה בן בית. מי שמגיע אלינו לכאן ונכנס מהשער הצהוב לכאן - הוא בן בית. כולנו אומרים את זה. ראית במכונית כל הזמן מרימים יד שלום, לא משנה אם אתה יהודי או לא - זו התרבות שלנו, לכבד כל בן אדם שמגיע אלינו לכפר".
הוא מוסיף תנאי: "כל הזמן שאתה הולך לפי החוקים של הכפר אני מקבל אותך ברצון רב. אם אני רואה אותך שאתה משתולל או נכנס לעניינים לא לך, אני הראשון שאומר לך 'עם כל הכבוד, נעים מאוד להכיר אותך אבל בבקשה החוצה'".
רצח העלווים בסוריה
בהמשך השיחה, עלה נושא רגיש - הטבח באוכלוסייה העלווית בסוריה. הדרוזים ברמת הגולן ובישראל דאגו מאוד לאחיהם בסוריה כששמעו על המתרחש שם, ושאלתי את חטיב מה הוא עושה כעלווי כששומע שאחיו, שיכולים להיות גם קרובי משפחה שלו, נטבחים בסוריה מהמשטר החדש.
"אני בן אדם קטן מתוך 3000 בני אדם, כולנו חלק קטן, מה אנחנו נעשה?", הוא משיב בכאב. "אם לא היה להם תמיכה לדרוזים - בגליל ובכרמל - לא היו עושים מה שעושים. מי אני? אני נגד כל בן אדם שהורג. לא מעניין מה יהיה - ישראלי, סורי, לבנוני, מי שיהיה - לבן אדם אסור להרוג. זה מה שכתוב בתורה, זה מה שכתוב בקוראן - לא להרוג".
בין הדרוזים לעלווים
מעניין לציין את ההבדל בין הדרוזים ברמת הגולן, שעד לאחרונה הזדהו עם אסד למרות שהם דרוזים והוא עלווי, לבין העלווים בע'ג'ר שלא הזדהו איתו. כששאלתי על כך את חטיב הוא הסביר: "המציאות היא אומרת לך מה אתה צריך לעשות. אם היית חי באזור שלנו כאן לפני 67, מ-67 עד תקופה שעברנו, היית אמור להיות כמו שהיית. החיים היא שמכריחה אותך לעשות מה שצריך".
תהליך הישראליזציה בע'ג'ר
בכפר ע'ג'ר ניכר תהליך של "ישראליזציה" - התושבים משכילים, עובדים, ורבים מהם משתלבים במערכת הישראלית. אמנם אין גיוס לצה"ל, אבל יש שירות לאומי וכיתת כוננות.
כששאלתי את חטיב מתי התהליך שעברו הדרוזים ברמת הגולן ובגליל, שנהיו ישראלים, יגיע גם לע'ג'ר, הוא ענה בכנות: "מה שבא מלמעלה כולנו עושים. הדור החדש לא כמוני. אולי אני שחייתי בסוריה כמה שנים, והיום הראש שלי לא כמו הראש של הבן שלי. הוא נולד בישראל, חונך בישראל, אז יש לו צפייה אחרת לגמרי.
"מה שיהיה, לא יכול להגיד לך מתי. אולי זה יבוא, אולי לא יבוא, אולי מחר, אולי עוד שנה או שנתיים, לא יודע. שירות לאומי היה רק לפני ארבע שנים. זה כמה שנים אנחנו בישראל? וזה רק התחיל. אבל מי יודע מה יהיה מחר...".
ע'ג'ר, הכפר העלווי היחיד בישראל, מייצג מיקרוקוסמוס של המורכבות במזרח התיכון - כפר שהיה סורי, נכבש על ידי ישראל, ולבנון טוענת לבעלות עליו. התושבים, ביניהם ג'מאל חטיב, נלחמים להוכיח את ההיסטוריה של הכפר ולשמור על זהותם המורכבת - בין שורשים סוריים לאזרחות ישראלית, בין מסורת מקומית למודרניזציה, ובין הדור הישן שזוכר את סוריה לדור הצעיר שגדל כישראלי.
בכפר הזה, שיכול היה להיות פינה שקטה ונשכחת, מתרחשים תהליכים היסטוריים המשקפים את הדינמיקה של האזור כולו. ע'ג'ר ותושביו מלמדים אותנו שיעור חשוב על זהות, שורשים ומורכבות החיים במזרח התיכון.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com