מה ניתן לעשות כדי לעזור לילדים להשתתף בליל הסדר כראוי? איך למנוע מצבים שיכולים להעיב ולהפריע את מהלך הסדר?
עבור ילדים עם נטייה לחירות, כמו ילדים עם הפרעת קשב (ADHD) ליל הסדר יכול להוות אתגר משמעותי. ישיבה ממושכת בשעות הלילה כשברקע גירויים רבים, התרגשות, התחדשות, ריחות, קולות, תחושות, טעמים, אנשים או מקומות חדשים. לפניכם כמה נקודות למחשבה והכנה מראש שיכולות לסייע לילדים בכלל, ולילדי החירות בפרט.
תעדפו. השתמשו ברמזור העדיפויות והגדירו בירוק התנהגויות שכדאי להעלים מהן עין, אדום - דרישות שהחלטתם לאכוף באופן סמכותי, כתום - תחומים בהם תמצאו פתרונות שיהיו קרובים יותר לצפיות שלכם אבל יקחו בחשבון את הקשיים של הילד. ככל שיהיה לכם ההורים ברור מראש מה סדר העדיפויות, כך הוא יהיה בהיר יותר לילדים ויקל עליכם להגיב בזמן אמת.
תאמו מראש. חשבו מראש, מה אתם מצפים מהילדים? למה זה חשוב לכם? איך תעשו זאת? האם הציפייה ברורה לכם, האם מוצדק בעיניכם לעמוד עליה, האם היא ברת ביצוע? בהתאם לכך תאמו ציפיות עם הילדים. אם לדעתכם יש צורך בהפסקות במהלך הסדר, תאמו את הזמנים מראש עם הילדים, ודאגו לכך שיהיה להם מה לעשות בזמני ההפסקה.
דרשו מהילדים להתאמץ לשמור על כללי ההתנהגות ועל אוירה נעימה, הדגישו בפניהם שזו גם חובה, אחריות, וגם זכות שלהם להיות שותפים לעריכת ליל סדר מוצלח. ככל שברור להורה, קל לילד ליישם. את ההנחיות העבירו בצורה פשוטה וממוקדת, וודאו שהובנתם כהלכה. הנחיות מורכבות ולא חד משמעויות מזמינות פרשנויות יצירתיות...
האצילו תפקידים שיתנו להם מרחב פעולה ותחושה כנה שהם שותפים וחשובים: לארגן, להגיש, למזוג. תנועתיות יכולה להיות מופנית לטובה. אם הילד זקוק לתנועה, הקדימו וקבעו אתם את כיוון התנועה...
התפעלו בכנות מאמירה או התנהגות טובה. העניקו מחמאות תכופות. תנו משמעות למאמץ, גם אם ההישג אינו מושלם. ראיית הטוב נובעת מהסתכלות על חצי הגביע המלא, מהבנה שהטוב אינו מובן מאליו. לכן ההגדה פותחת ב"מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו"...
הכינו תכנים מעניינים. הקדישו מחשבה לדברים שיכולים לעניין את הילדים שלכם, סיפורים, חידות, פעילות, חידודים וחידושים בהתאם ליכולת ההבנה ותחומי העניין של הילדים. ככל שהילד קטן הוא זקוק לתכנים פשוטים ומוחשיים יותר, "בעבור 'זה'"...
הרפו. מעצמכם. ההורות שלכם לא עומדת כעת למבחן. גם לא היחס של הילדים כלפיכם או כלפי מה שחשוב לכם. אל תשוו בין ילדים, לכל אחד יכולות ויתרונות משל עצמו. המנעו ממנת-יתר של מרור ותחושת קרבנות של פסח... תתמקדו בעיקר מטרת הלילה הזה.
הרגיעו. את עצמכם. השתדלו להגיע שלווים לשולחן הסדר. אם הדברים יוצאים משליטה, הרגיעו קודם כל את עצמכם. לחץ של ההורה מגביר את חוסר השקט של הילד. העזרו בדיבור פנימי, מחשבה חיובית. נשימה עמוקה או כל טכניקה אחרת שעוזרת לכם להגביר שליטה עצמית ולהוות דוגמה אישית מרגיעה.
נהלו, אל תגררו, תחזיקו מיקוד שליטה פנימי, גם רגשית וגם מעשית. שמרו על עירנות נינוחה כלפי תקלות אפשריות כמו חיכוכים עם אח אחר. זהו סימנים מוקדמים של חוסר שקט אצל הילד ותנו מענה מבעוד מועד, אל תחכו שהילד יגיע לקצה גבול היכולת שלו.
זכרו שהתורה דיברה כנגד ארבעה בנים. זה שנוטה להפריע ולבדוק גבולות, הוא לא הרשע. הוא החכם שאינו יודע לשאול ולבקש בדרך המקובלת. המשימה הכי חשובה היא שהילדים יצאו מהלילה הזה עם חוויה חיובית, עם חיבור, הזדהות ואהבה כלפי כל מה שהחג הזה נושא בחובו. את השאר הם ישלימו בהמשך עוד ועוד.
ואיך אפשר בלי הדיבר האחד-עשר, הכי חשוב והכי פשוט, אל תשכחו שאתם אוהבים אותם מכל. אז (גם) כאשר העניינים משתבשים (והם צפויים להשתבש פה ושם) תזכירו לעצמכם שאתם אוהבים אותם ומתוך אהבתכם אתם רוצים להקנות להם כמה שיותר מסגולותיו של ליל נעלה זה, כל ילד כפי כוחו ויכולת הקיבול שלו.
חג פסח כשר ושמח!
חיים דיין, יו"ר מכון הקשב לפניות: hakshev.adhd@gmail.com