ראשי ההנהגה החרדית-תורנית של 'דגל התורה' וש"ס, העבירו לראשי הסיעות החרדיות את המסר כי יש לאפשר להעביר את תקציב המדינה ולא לפרק את הממשלה, למרות שחוק הגיוס לא עבר ומעמד תלמידי הישיבות לא הוסדר.
גם בגזרה החסידית אין תמימות דעים בלשון המעטה, ובשורה התחתונה במפלגה החרדית יהיו שני קולות שאולי יתנגדו לתקציב. הקול החריף ביותר נגד תמיכה בתקציב, הוא יו"ר הסיעה המרכזית של חסידות גור השר יצחק גולדקנופף, שהתפטר כזכור מתפקידו כחבר כנסת, כדי להכניס ח"כ נורבגי.
כזכור וכפי שדווח לראשונה ב'כיכר השבת', אחרי הוראת המנהיג הליטאי ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו, שלא להתעקש כעת על חוק הגיוס שכן החוק המוצע כעת הוא "החוק הכי גרוע שיש" וזה חוק ש"יזיק מאוד לעולם התורה", נסתם הגולל על קידום החוק כעת, זאת למרות האולטימטום שהציב נציג חסידות גור ב'אגודת ישראל', שר השיכון יצחק גולדקנופף, כי יתפטר במידה וחוק הגיוס לא יעלה להצבעה לפני ההצבעה על התקציב.
אתמול (רביעי) עיתון 'המבשר', בטאון שלומי אמונים, פירסם טור תקיף על הניסיון לדחוף את החוק בכל מחיר - תוך התעלמות מהבעיות שיש בחוק הנוכחי, ומשיב לטענות שהועלו בכתבה ב'המודיע', שביקשה להגיב להוראת הגר"ד לנדו שלא להתעקש על חוק הגיוס. יצוין כי דווקא בטאון 'דגל התורה', 'יתד נאמן', שומר עד היום על דממה בסוגיה הנפיצה.
בעיתון המודיע שוב הגיבו הבוקר (חמישי) לטענות. כאשר בין היתר נכתב במאמר מאת סופר המודיע: "נאמני הציבור החרדי דורשים מהקואליציה ומראש הממשלה לקיים את הבטחתם להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ולהשיב על כנו מה שהיה מוסכם ומוסדר במשך למעלה מיובל שנים, ובמקום לבצע זאת בפועל הם פועלים בתנועת מלקחיים".
מהי תנועת המלקחיים? על פי המודיע: "ראשית מצהירים על תקציבים שמנים עבור הישיבות ומנסים להסיח את הדעת מהעובדה שכל מה שמבטיחים, אין כל כוונה או אפשרות לקיים, כי כל עוד לא הוסדר מעמד בני הישיבות הכספים תקועים. שנית, מתגלגלים חודשים ארוכים בדיוני סרק בוועדות על חוק הגיוס, וכחלק מהתעלול מגבשים חוק שאי אפשר לחיות איתו, חוק שלא מסדיר את מעמד בני הישיבות כפי שצריך להיות, אלא לגייסם בכפייה".
עוד נכתב במאמר: "הימין, בראשות הליכוד מוכרים אשליות לחרדים, כביכול יש לנו אח בבית המלך, כשהם נאחזים להיות קרובים למסורת, אלא שמתברר שהם אח-זר, או אכזר שמתנגד לבני הישיבות, כי את ההתנכלות לא מובילים רק אנשי השמאל אלא חלקים גדולים בליכוד, וצריך לשים לב, כי הליכוד במקום לדבר על החוק, הם מדברים על בני הישיבות כאילו הם עוברים על החוק ורוצים חוק בכפיה".
"מאז כינונה של הקואליציה", נכתב עוד במאמר, "הם מסובבים את נאמני הישיבות ומבטיחים עוד ועוד הבטחות בנוגע לחוק ובאותה נשימה משחררים אמירות שהחוק שהם מבטיחים לא שווה כלום. אם כן למה זה אנוכי? אם אין לנו אח בבית המלך ואפילו לא בן דוד, מה יש לנו לחפש שם? מאיימים שאולי יקום מלך חדש... האיום עלוב, כי המקום שאליו מזהירים שילכו בני הישיבות, הוא המקום בו הם כבר נמצאים".
אתמול כאמור פורסם מאמר תגובה בהמבשר (על המודיע של שלשום. ח"ב) תחת הכותרת "דאגה וחשש", נכתב במאמר כי "עולם התורה בפרט, והציבור התורני בארץ ובעולם בכלל, עוקבים בימים אלו בדריכות אחר הדיונים על החוק המתגבש בוועדת חוץ ובטחון, אשר עקרונותיו הוצגו לאחרונה על ידי שר הבטחון ישראל כ"ץ בדיונים ובמכתב רשמי, וייתכן כי בכוונת יו"ר ועדת חוץ ובטחון, ח"כ יולי אדלשטיין להחמיר אותו אף יותר".
במאמר, הם מדגישים כי "אין חולקים שיש לדרוש מראשי השלטון להזדרז ולהסדיר את מעמד בני הישיבות, כאשר אנו עדים לדיווחים המדאיגים שלפיהם הצבא, בהכוונת מערכת המשפט, מתכוון לשלוח צווי גיוס נוספים בניסיון לפגוע בלומדי התורה".
בשלב זה, הם עוברים למתוח ביקורת על הדרישה של מיעוט מ'אגודת ישראל' לקדם את החוק בכל מחיר, בעוד הם עצמם לקחו חלק במשא ומתן על החוק, וכותבים: "אך אל מול הטענות של אלו מתוך הנציגות החרדית אשר מקדמים ודוחפים את קידום החוק האמור תוך ההיתממות לניסוחו, שייתכן והוא נוצר כעת כדי לנסות ולהתכחש לחלקם בגיבוש פרטיו בחדרי חדרים, חשוב לחדד ולהזכיר כי אתם גורמים המתיימרים לייצג את אגודת ישראל בנושא חוק זה, היו אלו אשר נשאו ונתנו במשך יותר משנה, שלא על דעת רוב חברי מועצת גדולי התורה, והם עשו זאת מול גורמי הממשלה בגיבוש העקרונות".
"ועתה ננסה להבין מהי ההיתממות, כי העקרונות שהציג שר הבטחון במכתבו, הוא מדמה אותם לעקרונות שר הבטחון לשעבר גלנט (סעיף 8 למכתב השר כ"ץ), וברחל בתך הקטנה כתוב שם: 50 אחוז גיוס בתוך שבע שנים", נכתב ב'המבשר', "עוד נכתב שם כי על מנת לוודא שתהיה עמידה ביעדים, יוטלו סנקציות כלכליות, סנקציות מוסדיות על כלל הישיבות, וסנקציות אישיות על כלל המלש"בים, הלומדים ואלו שאינם לומדים, לדוגמה כמו מניעת קבלת הנחה במעונות יום וכיוצ"ב; מנגנוני אכיפה שיבטיחו את קיום הוראות החוק ביחס למוסדות הלימוד לרבות כל התנאים המאפשרים לקבל דחיית שירות לאלו שתורתם אומנותם. אי־עמידה ביעדים לאורך זמן־ הממשלה תעביר חוק חדש ובתקופה שעד להשלמתו ימשיכו לחול כל הסנקציות.
"יעדי הגיוס השנתיים ייחשבו רק מאלה שיתגייסו לצבא ושירות אזרחי־לאומי לא ייכלל זולת שירות במסלול הבטחוני (משטרה, שב"כ, שב"ס וכיוצ"ב) עם הגבלה מספרית וזאת על מנת לשמר את העדיפות לשירות בצה"ל".
ב'המבשר' ממשיכים ומבהירים כי "אלו העקרונות שהציג שר הבטחון במכתב רשמי לוועדת חוץ ובטחון בתאריך כ"ט בטבת תשפ"ה. זאת בהמשך לשני דיוני ועדה שבהם השתתף והרחיב על עקרונות אלו, אשר ודאי היו ידועים לאותם עסקנים שהתיימרו לייצג את היהדות החרדית בדיונים הסגורים".
ב'המבשר' מוסיפים ומאשימים את אותם גורמים שעד לפני זמן מה נשאו ונתנו על החוק המוצע אך לא הציגו אותו בפני האדמו"רים: "יודגש כי על אף שעקרונות אלו היו ידועים, ולכאורה אף מוסכמים על אותם עסקנים, הרי שהמתווה הנ"ל לא הוצג על ידם, לפחות נכון ללפני שבועיים, לרוב חברי מועצת גדולי התורה שליט"א.
"יתירה מזאת, כאשר הממשלה נדרשה לפני כשנה לענות לבג"ץ איפה עומד גיבוש החוק להסדרת מעמד בני הישיבות, התשובה של הממשלה היתה שיש התקדמות. במענה לשאלת הרב מאיר פרוש בישיבת הממשלה שהתקיימה בט' ניסן תשפ"ד, אשר פעל כאמור לאחר שמונה בכתב על ידי רוב של חברי מועצת גדולי התורה לשליחם בענין הסדרת מעמד בני הישיבות, העיר כי הדבר לא על דעת רבני אגודת ישראל, רמזו בכירי הממשלה שלא הכל ידוע לו (ראו צילום ידיעה מלמחרת). חברי מועצת גדולי התורה שליט"א הופתעו לשמוע על כך.
"טרם סיום נזכיר כי 'המבשר' היה חוד החנית אשר כבקשתם של גדולי ישראל קרא בתוקף להסדיר את מעמד בני הישיבות בטרם הקמת הממשלה הנוכחית, אך למרבה הצער מאותם עסקנים היו שנכנעו ותמכו בדרישה לדחיות בחקיקת החוק.
"נדגיש כי בסופו של דבר, ברגע ההכרעה, מרנן ורבנן, נשיאי הדור, שרי התורה והחסידות, חברי מועצת גדולי התורה שליט"א – אשר נושאים על כתפיהם את האחריות הכוללת על עולם התורה והישיבות בפרט, ועל צביון היהדות החרדית בכלל – הם ורק הם יקבעו אם וכיצד יש לפעול".
מוקדם יותר היום דווח, כי ל'כיכר השבת' נודע כי דרעי הסביר בין היתר: "אנחנו מרכזים את כל המאמצים להסדיר את חוק הגיוס, מה שיעצור את הגזירות הכלכליות, זה לא קורה ביום אבל הסיכוי היחיד שזה יקרה קיים בממשלה הנוכחית".
את העיכובים בחקיקת החוק הסביר דרעי, בין היתר בכך שלדבריו: "גלי בהרב מיארה פועלת לטרפד את חקיקת חוק הגיוס והסדרת מעמד תלמידי הישיבות, בכל דרך אפשרית היא תוקעת את חקיקת החוק", אך לדבריו: "נצליח להתגבר גם על זה".
יצוין כי מאחורי הקלעים דרעי נתקל גם בקשיים מצד ההנהגה הרוחנית באשר לעקרונות חוק הגיוס שהציג שר הביטחון, ישראל כ"ץ.
לפחות שלושה חברים במועצת חכמי התורה ששוחחו עם שרים וחברי כנסת בש"ס הביעו התנגדות נחרצת לחוק. כך לדוגמא התבטא אחד מחברי המועצת בשיחה עם שר בש"ס: "איך הגעתם לחוק הזה? אתם תקחו את האחריות שחצי מהצעירים שלנו יתגייסו? אתם סומכים על הצבא שאתם מתחייבים להביא 10.000 צעירים משלנו בתוך שנתיים?".