פרק ד': אנו עוסקים בפולמוס בעניין הספר "חשבון הנפש" ובעניין מחברו, החכם מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב, האם היה גאון צדיק, או שמא "משכיל", ידידם של אבותיהם של הרפורמים?!
- גאון וצדיק או משכיל וידיד הרפורמים?!
- החכם לֶפין והתנגדותו לתנועת החסידות
- הספר "חשבון הנפש" הוא תרגום מנכרי?!
לפני חמישים שנה פרסם הרב ניסן ווקסמן מאמר נרחב על אודות החכם לפין, ובו ציטט מאמרים קודמים שטענו כי החכם לפין העתיק את י"ג מידות המוסר ב"חשבון הנפש" מספרו האוטוביוגרפי של בנג'מין פרנקלין הנכרי.
הרב ווקסמן תמה, מדוע לא הוזכר פרט זה בשמו של פרנקלין באף אחת ממהדורות הספר?
מוסיף לתמוה הרב ווקסמן, הרי רבי ישראל סלאנטר עודד להדפיס את הספר, והוא היה איש אמת, כיצד נעלם פרט זה?
עוד מדגיש הרב ווקסמן שגם אם היו יודעים בדורות הקודמים שספר 'חשבון הנפש' מקורו נכרי, בכל זאת לא היה נופל ערכו, בדיוק כמו הספר "בן המלך והנזיר", או הספר "אגרת בעלי חיים" שתורגם מערבית לעברית ע"י ר' קלונימוס בימי הרשב"א, הרא"ש ועוד ראשונים. כך גם ספרים נוספים של נכרים שנכתבו בהם דברי חכמה ומוסר ועל כן התקבלו בחיבה ובהערצה בארון הספרים היהודי, וחכמי ישראל מצאו בהם: "כמה נחמות ומוסריים וכמה סודות עמוקים, נפוצים ומפורזים", כלשונו של רבי קלונימוס בהקדמתו לספר "אגרת בעלי חיים".
על כן תמה הרב ווקסמן, מדוע המדפיסים העלימו את המקור הנוכרי של ספר "חשבון הנפש", והרי אין גריעותא בכך.
הרב ווקסמן טוען שבעבר ידעו כולם על דבר ההעתקה של "חשבון הנפש" מספרי הנכרי פרנקלין. על כך אנו לומדים מכתבי החסיד ר' יעקב שמואל בִּיק, בן דורו של הרב לפין, שכתב על ספר "חשבון הנפש" "תחבולה נפלאה שהמציא החכם בנימין פרנקלין... וכן עשה ר' מנדיל לפין מטעמים לעמו".
ועוד, החכם מנדיל לפין עצמו העיד בספר אחר שהוא "חיבר את ספר על אומנות תיקון המידות לפי שיטת התרגילים של בנימין פרנקלין".
***
אמנם הרב ווקסמן מוסיף וטוען שאין מדובר בהעתקה נרחבת כלל וכלל. הקשר בין "חשבון הנפש" ובין פרנקלין מתמצה בקטע קצר[1] שבו מתאר פרנקלין כיצד בגיל עשרים וארבע (בשנת 1730 למניינם) הוא השתדל להתגבר על מידותיו, ומאחר שנוכח עד כמה הדבר קשה ביותר, ומצריך אימון ממושך - לכן הוא הלך בדרכו של הפילוסוף היווני פיתאגורס[2] וממנו למד דרכי פעילות כנגד יצר הרע.
ביום בהיר החליט פרנקלין לסדר לעצמו לשם כך טבלה של שלוש עשרה מידות שהאדם צריך לתקנן, כגון: סדר, ענווה, טהרה ושתיקה. הוא ערך את הטבלה לפי סדר של י"ג שבועות, במטרה להגיע לכך שבסופו של דבר הוא יתגבר על המידות הרעות.
פרנקלין הניח את הטבלה בכיסו ועיין בה תדיר, ולימים הדפיס אותה בספר כדי לעודד רבים אחרים לעבוד על מידותיהם.
השיטה של פרנקלין מצאה חן בעיני החכם לפין, והוא ייסד עליה את ספרו "חשבון הנפש" בענייני תיקון המידות. הוא כתב במפורש שמקור השיטה במקורות זרים: "אכן זה לפני כמה שנים נתגלה תחבולה חדשה והיא המצאה נפלאה במלאכה זאת".
זולת "העתקה" זאת, סובר הרב ווקסמן, כל הספר הוא לשונו של החכם היהודי לפין ולא של הנכרי פרנקלין.
המשך הפולמוס בפרקים הבאים...
נשמח לקבל מכם, גולשים יקרים, מידע על הפצת הספר "חשבון הנפש" בהיכלי התורה ובבתי הכנסיות והמדרשיות. אם מצאתם את הספר בארון ספרי המוסר בישיבה או בכולל שלכם - נשמח שתצלמו זאת ותשלחו למייל sisraerl@gmail.com, כדי שנפרסם את התמונה בכתבות הבאות (אם תרצו קרדיט נעשה זאת כמובן, ואם לא - נכבד את בקשתכם).
[1] בהמשך נצטט את הדעות הנוספות שטוענות שהנקודה היא אינה אורך הקטע "המועתק", הספר כולו מבוסס על התחבולה של פראנקלין, וזה משמעותי גם אם לא היה מעתיק אפילו מילה אחת.
[2] בספר "דרך אמונה" לרבי אברהם ב"ר שם טוב מובא שפיתגוראס חי בזמנו של שלמה המלך וינק ממנו את חוכמתו. נפלא ביותר לדעת ששלמה המלך העניק מחוכמתו לפיתאגורס הנכרי, שממנו ינק פרנקלין ומשם קיבל הרב לפין, כך שהכל התחיל מחכמתו של שלמה המלך.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות