מערכת הבחירות נכנסת לישורת האחרונה, לחודש האחרון לפני שכולנו נלך לקלפי לקדש שם שמים ולהצביע כפי אשר יורונו גדולי וחכמי ישראל. אצלינו הדברים פשוטים וברורים מאוד, אבל במטות המפלגות עסוקים בימים אלו בניסיון להזיז קולות ממחנה למחנה, ובעיקר בתוך המחנה פנימה, אם הימין ואימינה ואם אשמאיל ואשמאילה, כדי להשיג כמה שיותר מנדטים.
בין השאר עסוקים ממש בימים אלו בהכנת תשדירי הבחירות לערוצים השונים. אם נשפוט לפי מערכות הבחירות הקודמות, הרי שלא רבים מאזינים וצופים בהם. כלי התקשורת ידושו בהם בלי סוף, אבל קשה להפריז בחשיבותם, אם בכלל. גם רשימת "יהדות התורה" נערכת ומתכוננת לשדר תשדירים, אך ברור לגמרי, שאלו מופנים ומיועדים לציבור הרחב. לא לציבור שומרי התורה, שברובו המכריע אינו נחשף להם.
עיקר המאמץ והפעילות נעשית פנימה, אם כדי להעיר את הישנים מתרדמת החורף שעבר עליהם, להזכיר להם "נשכחות", כי לצערינו, ישנם כאלו שכבר הספיקו לשכוח מה עבר עלינו בשנתיים האחרונות, ואם בפעילות מרוכזת ושיטתית, כדי להביא את אחרון המצביעים לקלפי. כשהוא יגיע לשם, ברור ומובן מאליו שהוא ישמע לקול חכמים.
השאלה הגדולה, שתמיד מתחבטים בה, האם וכמה כדאי להשקיע בפעילות ובהסברה בציבור הרחב. האם יש בכך תועלת, או שמא מדובר בבזבוז כוחות ומשאבים לריק. אין ספק, כי אם הציבור הרחב היה מתייחס לנציגי "יהדות התורה" באופן ענייני, על פי פועלם ומעשיהם לכלל הציבור בישראל, רבים מהם היו אמורים לנהור לקלפיות ולהכניס את הפתק ג' בקלפי. לא ניזיל כרוכלא לפרט את כל רשימת ההישגים האדירה שלהם, והם ידועים לכל.
בציבור הרחב, לא הכל מודעים להישגים האלו, ובעיקר, לזהותם של היוזמים והמבצעים שלהם. בערש"ק הביא עמיתי ישראל רוזנר מבחר ציטוטים של עיתונאים בכירים ואישי ציבור על פועלם האדיר של החכי"ם החרדיים. קשה למצוא מישהו שלא מפרגן ומשבח את פועלו של ח"כ הרב משה גפני בתפקידו כיו"ר ועדת הכספים. שמעתי מעיתונאים בכירים דברי שבח על פועלו של ח"כ הרב יעקב ליצמן, אבל אם תשאלו אדם ברחוב מי יזם את מתן טיפול השינים לילדים, רבים מהנשאלים יצביעו על נתניהו, ש"רשם" לעצמו את ההישג של סגן שר הבריאות לשעבר.
עשיה מרובה רשמו גם יתר החכי"ם, אם זה הרב אורי מקלב, וגם הרב יעקב אשר שנכנס לכנסת בשתי שנות האופוזיציה, והתגלה כאיש של עשיה עצומה. אז מדוע כל ההישגים הללו אינם באים לידי ביטוי בהצבעה של ציבור שאינו נמנה עם הציבור החרדי לרשימת "יהדות התורה"? התשובה לכך פשוטה, וגם מצאנו לכך סימוכין מסקר עומק מקצועי שנערך בקרב הציבור החילוני בארץ טרום מערכת הבחירות הקודמת, סמוך ונראה לפועלם של הרב גפני והרב ליצמן בתפקידיהם הבכירים.
הסקר העלה נתון מעניין מאוד. לא היה צורך לרענן את זכרונו של הציבור באשר לכל ההישגים של השניים, ולמעלה מתשעים אחוז אף זכרו והוקירו את פועלם, את ההטבות הרבות במגוון תחומים שסייעו לכל אחד ואחד בלא מעט כסף, אך משום מה, לא ייחסו זאת כלל לשני אישי ציבור אלו, אלא "לממשלה", "לנתניהו" ועוד. אם לא די בכך, גם אלו שהתוודעו על-ידי הסוקרים שאותם הישגים הם פרי מעשיהם ומאמציהם של הרב גפני והרב ליצמן, הרי שלא היה בכך משום להביאם להכניס את הפתק ג' בקלפי. "כי זו מפלגה חרדית".
אם יש צורך בהוכחה נוספת, רשימת "הבית היהודי" היא ההוכחה המוצקה לכך. כל בר דעת מבין שהיא כבר מזמן לא רשימה דתית. יש בה בליל מכל הסוגים והמינים. זו לא הרשימה היחידה שמכניסה לתוכה בליל של אנשים, כאלו שאוסרים עליה להר הבית, ואחרים המנהלים מלחמה כדי לאפשר לכל יהודי לעלות להר, רח"ל. כל זה נועד מתוך מגמה ומטרה אחת ברורה; לטשטש את זהות המפלגה, את תכניה ורעיונותיה, ופרט לאג'נדה מסויימת, הכל מטושטש, וכך הם מנסים לגייס קולות מכל עבר.
רשימת "יהדות התורה" שונה בענין הזה באופן מהותי מכל יתר המפלגות. זהותה ברורה ולא מטושטשת; התורה וההלכה. אין טישטוש. בכל נושא שעולה על סדר היום הציבורי, מי שמחייב את אופן הצבעתם של חברי הכנסת, הם אך ורק מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א. לא סקרים, לא דעת קהל, ולא ניסיון למצוא חן בעיני מישהו. משמעות הדבר, שהסיכויים לקבל קולות מהציבור הרחב, הוא ממש בשולי השוליים. תשדירי בחירות, ויהיו המוצלחים ביותר, לא ישנו מציאות זו.
אז אולי כדאי לנצל את האפשרות הזו, ולהעניק את כל דקות השידור הרבות לאירגוני הקירוב, למוסדות לבעלי תשובה. הם ידעו לנצל את החשיפה לציבור רחב, כדי להביא לביתו את המסורת היהודית, את היהדות האמיתית, להדליק בהם את הניצוץ היהודי החבוי בכל אחד מהם. והיה זה שכרינו, שכר נוסף ולא פחות חשוב, ממערכת הבחירות שאנו מתקרבים לסיומה.