אתר 'כלכליסט' מביא הערב את הסיפור הבא: בינואר 2006 הגיע אברך צעיר עם מכוניתו לקופה של חניון במרכז ירושלים בלי שהיה ברשותו כסף לשלם. הקופאית, אשה ממוצא אתיופי, הבינה שהאברך מתכוון לנסוע מהמקום בלי לשלם, התווכחה איתו ולבסוף נעמדה מול חזית מכוניתו. הדבר לא הפריע לנהג, שהחל בנסיעה, פגע באשה וגרם לה ליפול על מכסה המנוע, בעוד היא בוכה ודורשת שיעצור.
אותו נהג המשיך בנסיעה לאורך כ־15 מטר, עד שהאשה נפלה על הכביש, נחבלה בראשה ואיבדה את הכרתה, ובהמשך אף אושפזה. כשנעצר על ידי המשטרה, הכחיש הנהג כל קשר לאירוע, ורק כשעומת עם הסרט של מצלמת האבטחה בחניון הודה במעשיו.
האברך, אב לשלושה ובן למשפחת רבנים ודיינים, לומד לקראת הסמכה לבית הדין הרבני. במהלך המשפט שנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים ב־2006 טען להגנתו שאם רק היתה הקופאית מאפשרת לו לצאת, היה חוזר ומביא את הכסף, והפגיעה היתה נמנעת. נוסף על כך הביא האברך מכתבי המלצה מהרב הספרדי הראשי שלמה עמר וממנהיג ש"ס אלי ישי.
למרות התיעוד במצלמת האבטחה ואף שהנאשם עצמו הודה במעשיו, קבע השופט משה דרורי שאין להרשיע את הנאשם, שכן רישום פלילי עלול לפגוע בסיכוי שיתמנה בעתיד לבית הדין הרבני, וכן משום שביקש סליחה מהקורבן לפי הנחיות הרמב"ם.
דרורי הטיל על הנאשם 180 שעות שירות במחלקה התורנית של היישוב שבו הוא מתגורר, בשעות שלא יפריעו לעבודתו כמורה בישיבה, וכן פיצוי של עשרת אלפים שקל לנפגעת בעשרה תשלומים. נוסף על כך הטיל השופט איסור על פרסום שמו של הנאשם.
"שווה בין שווים"
בפסק הדין בפסק דין המתפרש על 321 עמודים פורס דרורי את משנתו לפיה יש לאמץ את עקרונות המשפט העברי בכל סוגיה. לדבריו לאחר שניתח את הלכות הרמב"ם הגיע למסקנה שהנאשם עבר בהצלחה את כל שלבי התשובה, ולכן אפשר להימנע מהרשעתו בעבירה.
דרורי סבור כי הפרשה היטיבה עם הנפגעת: "המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלית, כשווה בין שווים, הוא הדיון בפניי", כתב. "היא החלה את דבריה בהיסוס, בתחושה שהיא אינה נחשבת, ואדם בעל רכב (הנאשם) התייחס אליה כאל כלב. בהדרגה נוכחה לדעת כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, עורכי הדין פונים אליה בנימוס, וגם מי שפגע בה מתנצל בפניה... היא הבינה את השיפור העצום במעמדה החברתי בין תחילת הדיון לסופו".
"פגם חמור ביחס"
בערעור המדינה בו ידון בית המשפט העליון בחודש הבא, דורשת המדינה להרשיע את הפוגע, להטיל עליו עונש מאסר שיבטא את עמדת החברה כלפי מעשיו החמורים ולהסיר את צו איסור הפרסום שהוטל על שמו. הפרקליטות טוענת שאיסור פרסום שמו של נאשם מותר אם הדבר עלול לסכן את ביטחונו או לפגוע בפרטיותו - תנאים שאינם מתקיימים במקרה זה. לטענת המדינה, הפגיעה בקופאית מעידה "על פגם חמור ביחסו לבני אדם... ספק אם אדם שביצע את המעשים האלו ראוי להתמנות לכהונה ציבורית חשובה".
לדברי עו"ד יעל סגל־מקליס מעמותת טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה, החלטתו של דרורי מנציחה נורמות של חוסר שוויון: "בית המשפט הפלה לרעה את הקורבן בגורסו כי בכך שנהג בה כבוד נתן לה לגיטימציה לחוש כשווה בין שווים, ועל בסיס קביעה מתנשאת זו, הקל בעונשו של הנאשם. פעילים יוצאי אתיופיה מתכוונים להפגין במהלך הדיון שייערך בביהמ"ש העליון ב־13 ביולי.
הצגת כל התגובות