הגאון רבי בן ציון מוצפי, מגדולי הפוסקים בציבור הספרדי, יוצא חוצץ נגד קבורה בקומות או בכוכים ופוסק כי על פי ההלכה לא יוצאים בקבורה מסוג זה ידי חובת קבורה.
בימים האחרונים נשאל הגרב"צ על סוגיית הקבורה בקומות: "מו"ר, האם לקבור נפטר זקן ירא אלקים בקבורה בקומות או שזה אסור?", ובתשובה פרסם פסק לפיו לא יוצאים בזה ידי חובת קבורה.
התשובה המלאה
לצערי, כיום הקבורה בכוכים, או בקומות, היא בעייתית מאוד. ואין יוצאים בה ידי חובת קבורה כפי שפסקו גדולי דורינו זיע"א.
בספר מסגרת השלחן להגאון הרב מנחם עזריה מאיר קסטילנובו זלה"ה [ליוורנו תק"ך – תר"ח] כתב "והן אמת דלשמע אוזן שמעתי דבקהלה קדושה אחת, בשעת הדחק הסכימו טובי העיר עם רשיון המורה צדק שלהם, להגביה קרקע בית הקברות בהפסקת ששה טפחים ביניהם. ושבאותה השנה נפטרו הרב וטובי העיר, ושומר נפשו ירחק מן הכיעור ומן הדומה לו. ולא רציתי להסכים אפילו בשעת הדחק להגביה קרקע בית הקברות ולקבור על גביהם, אפילו בהפסקת ששה טפחים ויותר".
בקובץ "בנתיבי חסד ואמת" [הוצאת ח"ק תל אביב יפו תשמ"ח] ומעשה היה בעיר קראקא בפולין בשנת תרצ"ג, אותו העיד אברך תלמיד חכם "אנא עובדא ידענא, וזוכר כד הוינא בחור צעיר בעיר הולדתי קראקא בפולין, בשנים הראשונות של תר"ץ, נתמלא בית העלמין שהיה בטבורה של העיר, ועדיין לא הושלם בית העלמין החדש של העיר, ואז ניתנה רשות לקבור זה על גב זה בקבר אחד, בעומק האדמה. תקופה מסויימת התירה לעצמה החברה קדישא בעיר קראקא לקבור בצורה כזאת ובודאי על דעת רבה של העיר ובית דינו. אך הנה התחילו ובאו מקרים מצערים, נפטר פתאום בשנת תרצ"ג רבה של העיר, ולאחריו שני אבות בתי הדין. והעיר היתה כמרקחה.
פשפשו במעשי העיר ויצא איסור לקבור בקבר אחד מת על גבי מת. ונפתח בדחיפות בית העלמין החדש". וכן יש חיזוק להנ"ל בספר שו"ת וחידוש של רב העיר רבנו יוסף נחמיה קורניצר [סי' פ"ח – פ"ט] שהיה זה אחרי שנפתח בית העלמין החדש ולא התירו לכולם להיקבר שם, רק למי שיש לו קברי אבות בעיר, והרב התנה שיהיה ששה טפחים עפר בין מת לבין מת, ונפטר בשנת תרצ"ג.
העיד הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א, כי שאל את פה קדשו של הגאון רבנו יוסף שלום אלישיב זיע"א, "בעיר רחובות יש אב שבתו הצעירה נפטרה, וכיוון שאין מקום קבורה לידה פנוי, ביקש שיתנו לו רשות להיקבר מעליה, ובכל יום היה בא ומתחנן על זה, ולא מצא מנוחה לנפשו. ואמר כי הוא פוחד למות ולא יקברוהו יחד עימה. והרב השיב, "אדרבה שלא ימות". חזר רבי בן ציון ושאל "נפשו קשורה בה וזה ממש עולה לו בחייו" תשובת רבנו, "אי אפשר לשנות את הסדר, זו פגיעה בשאר הקברים".