לא ההפגנה עיקר – אלא המעשה! // מנוחה פוקס

הפגנות המשאל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

רבים מבקשים ממני: "כתבי משהו על המצב הנוראי, כתבי משהו!"

חשבתי: מה אכתוב?

אכתוב שהגיע הזמן ליישר את הקווים ולאפשר לימין לאייש מקומות אסטרטגיים כדוגמת אלו שהשמאל מאייש? (ובלחיצת כפתור – מביא לשביתתם?)

אכתוב שברגע שהימין בשלטון – הגיע זמנו לעשות מה שעולה במוחו, כמו שעשה השמאל כשהיה בשלטון?

אכתוב שהגיע הזמן שגם הימין יצא לרחוב ויפגין?

כל אלו כבר ברורים, מדוברים וכתובים. כל אלו לא הביאו את הימין לכלום.

במקום לצאת להפגנות ברחובות, שמי יודע מה יביאו בעקבותיהן, הבה נוציא את הצד הימני של המפה לעשייה, להתנדבויות. (במיוחד בימים אלו של שביתות המשק בענפיו השונים).

כל אחד ימצא לו את המקום המתאים לו לעשות טוב לאחר:

רופאים ואחיות – לא רק שלא ישבתו, אלא יתנדבו שעות נוספות, יקדמו תורים, יבצעו טיפולים, יקלו על חולים ועל סובלים.

מורים ומורות – יתנדבו ללמד שיעורים למתקשים.

עובדי מדינה – יתנדבו לפתוח דלת לכאלו שכבר מזמן רצו לשאול משהו ולא היה את מי, או לבקש בקשה ועזרה בכל תחום שהוא.

בעלי אמצעים – יתנדבו לתרום מכספם ומהונם לדלים.

עובדי מקצועות פרטיים – יתנדבו כל אחד בתחומו להיות לעזר לרעהו.

כל אחד מאתנו יעשה ויתרום כפי שיכול.

ובזכות הנתינה הזו, בזכות קידוש השם שהיא תעשה – בוודאי ישלח ה' את מלאכו משמיים, יניף את המטה ויגאל אותנו מהפלונטר הזה, שאין איש יודע איך יסתיים.

חודש ניסן הוא חודש המסוגל לניסים.

הכול קטן על מי שאמר ו"היה העולם", על מי שבקע את הים לשניים, על מי שנתן 10 מכות על מצריים, והוציא את ישראל משם ביד חזקה ובזרוע נטויה.

בואו נעשה מה שמצווה עלינו לעשות.

כי בזמנים כאלו במיוחד, אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים.