ההזדהות עם פצעי המלחמה בגזרה הצפונית של ישראל, שאותה מבצעת הממשלה בימים אלו - היא צעד נחוץ, הכרחי, ומובן מאליו. היא כמובן אינה יכולה להסתיים בקיום ישיבת הממשלה בעיר צפונית כזו או אחרת.
בהתקרב ימי החנוכה, ראוי לציין לשבח את אזרחי הגליל העליון בכלל ותושבי קו העימות בפרט - רבים
רבים מהם הפכו לגיבורי רוח, שהקריבו את עצמם למען העם וחבל הארץ.
לא מדובר רק בהתמודדות עם מטחים, אזעקות ומצבי חרדה, אלא גם בפגיעה יומיומית באורח החיים. בצמיחה האישית, בפרנסה, במשקי הבית ובחוסן האישי והנפשי - כל גיל ואתגריו.
מיליארדי השקלים שהממשלה מנתבת לטובת שיקום הצפון הם רק תחילתו של מסע ארוך, שנועד ליצור אמון נועד ליצור אמון, שיתופיות, הדדיות וסולם ערכים משותפים, כדי שנוכל להתנער מכאבי העבר ולהתמקד בהישגי העתיד.
נדרשת הכרה דרמטית וחד-משמעית בזכויות הפיתוח של יישובי הגליל העליון והתחתון. הצורך האדיר שהוזנח במשך שנים רבות מאותת לנו בעוצמה רבה - זה הזמן לשלב את הגליל והגולן אל מרכז התעשייה וההוויה הישראלית.
הגיע הזמן להפנים ולזכור בצורה מעשית יום יום, שהגולן נטוע בשורשים של ההיסטוריה היהודית העתיקה, והוא אבן דרך בהתיישבות במדינה היחידה של הלאום היהודי.
צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין מרכז הארץ לפריפרייה בגליל ואזור גבול הצפון, בתחומי הדיור, התשתיות, החינוך, הבריאות והרווחה - הוא צו השעה.
מלבד ההון הפיננסי הנדרש לשיקום, נדרשת השקעה אדירה בשיפור והשבחת ערי הגליל והצפון. זאת באמצעות העברת הון אנושי משגשג ויצרני ממרכז הארץ אל אזורים אלו, שתושביהם התמודדו בשנה האחרונה בעיקר עם חרדה, אזעקות ומתקפות טרור.
אסור לנו לשכוח את החוסן הקהילתי והעוצמה של תושבי הגולן. הביטחון המדיני, האזורי והאישי של כל אחד מאזרחי ישראל השוחר שלום ושמחת חיים מושפע בכל עת מאותה הקרבה ועוצמת הרוח של תושבי הגליל והגולן.
אם לא נשכיל להיות כאן עבורם, לא נרוויח דבר - לא עבורנו ולא עבור כלל אזרחי המדינה.