לומדי הדף היומי עסקו השבוע במאמר הגמרא ‘בת סימן יפה לבנים’ מאמר זה שגור בפי הבריות בעיקר כדי לנחם את האב הטרי בהולדת בתו הבכורה ועל כך שלא זכה לקיים מצוות פדיון הבן וברית מילה ועוד, אך מדוע באמת טוב שהבכורה בבית היא בת, ומה סימן יפה יש בזה לבנים הבאים אחריה?
במהרש"א כתב לבאר - בת תחילה סימן יפה לבנים, ופי' המפרשים כשיבואו אחריה בנים זכרים שאינם באים לידי קנאה ושנאה בשביל חלק הבכורה, ויפה להם.
פירוש נאה מוצאים אנו ב"שב שמעתתא" (הביאו בהקדמה) מאמר חז"ל (ב"ב קמא, ב) "בת תחילה סימן יפה לבנים". שבזוה"ק נקראת התורה "בן" ויראת שמים "בת", והיינו דאמרו: "בת תחילה" כלומר אם הבת היינו היראת שמים היא תחילה קודם לתורה הנקראת "בן", כי אז "סימן יפה לבנים" - לתורה, שתהיה משומרת בפי לומדיה, שכן הורינו חז"ל: "כל שיראתו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימתי.
עוד מרגניתא טבא בענין "רוב בנים דומין לאחי האם". והוא במה שמורגל בפי העולם מאמר חכמינו ז"ל (בבא בתרא קמא.) "בת תחילה סימן יפה לבנים", דמבואר בגמ' דהוא משום שהבת מגדלת את אחיה. וכתב ב"חידושי הגאונים" שב"עין יעקב" בשם ספר "דברי חכמים וחידותם" לבאר את הדברים: שלכן הוא 'סימן יפה לבנים', משום שהבת מתאמצת לגדל את אחיה באופן הטוב ביותר, כיון שרוב בנים דומין לאחי האם, ואיך שתגדל את אחיה כן יגדלו בניה אשר תוליד, כי הבנים דומין לאחי האם, ודפח"ח.
אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרוגך בעצב תלדי בנים וגו'. (ג' ט"ז) פירש"י - "עצבונך" - זה צער גידול בנים, "והרונך" - זה צער העיבור, "בעצב תלדי בנים" זה צער לידה – והוא מגמ' עירובין ק. והעיר המהרש"א - קצת קשה, אמאי הקדים המאוחר, דהיינו צער גידול שבא אחר צער העיבור והריון?
ותירץ מהרי"ל דיסקין זצ"ל בדרך צחות, שזה נאמר לכל הנשים בכלל, ועפ"י מה דאיתא בגמ' (ב"ב קמ"א) "בת תחילה סימן יפה לבנים", לחד לישנא הטעם מפני שמגדלת את אחיה הנולדים אחריה, ולכן נתקללה בצער גידול בנים תחילה, שהאשה משנולדה, יש לה מקודם צער גידול הבנים של אביה ואמה, ואח"כ צער הריון ולידה של בניה עצמה. וצער גידול בנים של בניה עצמה, לא צריך להזכיר עוד, מאחר שכבר נזכר בתחילה, בגידול בני אביה ואמה והכל בכלל.
על מרן הפני מנחם מגור זצ"ל מסופר שאמר פעם לבחור מבוגר שאחותו עקפה אותו והתארסה לפניו – רבנו המליץ את דברי חז"ל (ב"ב קמא.) "בת תחילה סימן יפה לבנים", שכאשר הבן מוותר לאחותו הצעירה ממנו, שתקדמו תחילה בשידוכין, הרי זה סימן יפה על מהותו.
ודרושי רשימות אמרו בדרך הלצה: שבת תחילה סימן יפה לבנים, מרומז במילות התפילה "בנה ביתך כבת-תחילה”.