היה זה בשנת תרס"ב - ילד ארמני כבן שמונה, יציא לטייל יחד עם דודו, הם העפילו על הרי אררט עד לגובה עצום. ג'ורג' אגוביאן הילד המטפס, העיד את מה שעיניו ראו וכך סיפר:
היה זה לאחר מספר שנות בצורת, גשם לא ירד וגם מעטה השלג המכסה דרך קבע את פסגת ה'אררט', היה חשוף למדי. כך הם הגיענו אל 'תיבת נח' שעמדה, כמעט בשלמותה "התיבה הייתה גדולה יותר מכל בניין שראיתי עד אז - תיאר הילד מאוחר יותר - דודי עזר לי לטפס על גבי אבנים שהערמנו עד שהגעתי אל גג התיבה. היו מספר מקומות בהם העץ היה שבור אך הגג היה עדיין חזק מאוד"
סיפור נחמד כן, אמיתי אולי.
כורדיסטן, ארמניה או טורקיה?
רבים במרוצת הדורות יהודים ושאינם נסו להתחקות אחר הרים המפורסמים, כמיהתם הייתה להפנות אצבע ישירה אל עבר המפה הגיאוגרפית, ולומר- הנה הם הרי אררט?
על פי פירושים שונים שכתבו רבותינו הראשונים, נוצרו שתי דעות, כל אחת מצביעה על הר גבוה אחר וטוענת שהוא-הוא ההר עליו נחה תיבת נח.
המדרש בבראשית-רבה מספר שהתיבה נחה על הרי 'קרדונייא', ובתרגום אונקלוס ויונתן אנו למדים על הרי 'קרדו'.
את הרי 'קרדו', מזהים עם הרי כורדיסטן, הם ההרים השוכנים על גבולה של ארמניה (הגובלת עם טורקיה ואיראן). וכך גם בקרב המקומיים מקובל שעל אחד מאותם ההרים, המוכנה ג'בל ג'ודי, נחה התיבה כשוך חמת המבול.
דעה אחרות מזהה את 'הרי אררט' עם ההרים המוכנים כיום 'הרי אררט'. אותו רכס השוכן בגבול שבין טורקיה לאיראן ישנם שני הרים ששמם הוא 'הרי אררט', אחד גבוה והאחר נמוך ממנו. על-פי מסורות מקומיות רבות, אותם הרים הם הרי 'קרדונייא' עליהם נחה התיבה. מעניין שמו של ההר הגבוה שבין הרי אררט, בפי המקומיים באיראן, הנו: "כוה-אי-נח", על שמו של נח.
לראות בעיניים
כבר לפני מאות שנים אנו מוצאים עדויות על אנשים שראו במו עיניהם את ‘תיבת נוח’ המקורית. וכבר, מלפני למעלה מאלפיים שנים. אנו מוצאים את עדותו של ההיסטוריון הכשדי ברוסוס המובאת בספרו של יוסף בן מתתיהו.
ברוסוס מספר על כך ששרידי התיבה מונחים עדיין על "הרי קורדוכים" שבארמניה ואנשים נוהגים לקחת פיסות עץ מתוכה, אותן הם מקדשים בסגוליות קדושה. יוסף בן מתתיהו מסיים: "בה נמצאים גם שרידי התיבה שניצל בה נח מהמבול ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה".
הנוסע היהודי הקדום, רבי בנימין מטודלה, שיצא למסע חובק עולם מדווח לנו מלפני כשמונה מאות וחמישים שנים, על מסעו למרגלות הרי אררט, ליד נהר החידקל, שם שמע מפי תושבים מקומיים שבית תפילתם בנוי על המקום בו נמצאו שרידי התיבה.
מאוחר יותר נוסע יהודי נוסף בשם רבי פתחיה מרגנשבורג (אחיו של רבנו יצחק הלבן, מבעלי התוספות), גם הוא שומע שמועות אודות תיבת נח, אך מסתבר שהוא איחר את המועד כי תיבת נח כבר לא נמצאת על הרי אררט: "אין התיבה שם, אלא נרקבה".
התיבה נמצאה
גם לפני כמאה וחמישים שנים אנו מוצאים שוב עדויות, פעמים סותרות ופעמים די עמומות, על התיבה נח אות או שרידים ממנה שנמצאו גם על הרי אררט הטורקים וגם לחילופין על ההרים בארמניה.
בשנת תרמ"ד פקדה רעידת אדמה קשה את הרי אררט. השלטון הטורקי הרכיב קבוצת מחקר שחבריה נשלחו להעפיל על פסגות ה'אררט' על מנת לבחון את הנזקים שחוללה רעידת האדמה. חברי הקבוצה לא שבו ריקם, הם סיפרו שראו ארבע חלקים של ספינה עתיקה ביותר נעוצה תחת מעטה דקיק של קרח בגובה של 4,300 מטרים מעל הקרקע. הצוות נכנס אף לתוך התיבה והעידו שראו בתוכה מעין כלובים ותאים, שנבנו לטענתם בידי נח בתיבה.
לא שלט בה הריקבון
הגה"ק רבי עקיבא יוסף שלזינגר זי"ע, כותב ברגש על התגלית:
"מעשה דור המבול עם התיבה והצלת נח ובניו באשר היה איש צדיק תמים בדורותיו... ומי האמין לשמועתנו כי זאת התיבה אשר נעשית זה כמה אלפים שנים על פי ה', על ידי נח, נמצאה עוד בימינו ועודנה עומדת עדות לבאי עולם... כאשר בשנה הזאת הרעישו כל כותבי עתים את פני תבל וקראו לנוסעים אשר נסעו לראותה והיא טמונה בשלג על הרי אררט, ככתוב בתורה: ותנח התיבה בחודש השביעי וגו' על הרי אררט. ומדדו את תכנה ותמונתה הכל כאשר לכל ככתוב בתורה הזאת במידתה, והיא עצי גופר קינים תחתיים, שניים ושלישיים, ולא שלטה בה רימה ותולעה וריקבון".