פרשת שמיני פותחת את היום השמיני – היום שבו חונך המשכן. לכאורה, אירוע שאינו שונה משאר אירועים. אך למעשה זהו יום עם עומק רב, יום של שינוי תודעתי. יחד עם יוסי עבדו, גרפולוג, מטפל ומגיש 'החדשות הלא חשובות' נצא למסע בעקבות הפסיכולוגיה שבפרשה.
רש"י מסביר שהיום הזה הוא תחילתו של גילוי השכינה – נקודת מפנה. הרמב"ן מבאר שהייחוד ביום הזה טמון בכך שהוא היה מעל לשבעת ימי ההכנה – הוא היום שמתחיל בו משהו חדש. מה זה אומר לנו? שלפעמים, כלפי חוץ נראה שאנחנו מוכנים – למדנו, עשינו, תכננו – אבל היום השמיני האמיתי קורה בפנים. זה הרגע שאתה מפסיק לחכות שהכול יהיה מושלם – ופשוט פועל.
תיאוריה פסיכולוגית: איזור הגדילה - The Growth Zone Model
ישנה תאוריה פסיכולוגית הטוענת שאנחנו חיים באחת מארבע "טבעות": אזור הנוחות, אזור הפחד, אזור הלמידה ואזור הצמיחה. כדי לצמוח באמת, עלינו לעבור דרך הפחד. בדיוק כפי שהכהנים נדרשו ביום השמיני לעשות מעשה בפועל – כך גם אתה.
הכאבים שמנהלים אותך – למה אתה עדיין תקוע?
כמה פעמים אמרת לעצמך: "אני יודע שאני מסוגל – אבל משהו בי עוצר אותי?" כמה פעמים התחלת, אפילו התקדמת קצת – ואז ברגע האמת ברחת? התכנסת? חזרת לשגרה?
בתוך אזור הנוחות שלך יש שקט מזויף. אתה לא באמת רגוע – אתה פשוט לא זז. אבל עמוק בפנים אתה יודע: אתה לא מממש את מי שאתה. אתה מתפשר. אתה מתכווץ. אתה חי חיים קטנים – כשאתה נועד לגדול.
סיפור מקרה: נועם והקול שאמר לו להישאר בשקט
נועם (שם בדוי), בחור דתי בן 34, הגיע אליי לאחר שנים שבהן הרגיש שהוא חי על טיוטה, אף פעם לא כותב את העותק הסופי של חיבור חייו. הוא עבד בעבודה שהוא לא אוהב, נמנע מליזום קשרים חברתיים, והרגיש שהוא דוהה. בפגישתנו הוא אמר לי: "אני יודע שאני יכול הרבה יותר, אבל בכל פעם שאני מנסה לזוז – משהו בי מצטמק."
דרך שילוב של גרפולוגיה (שבה נראו סממני הימנעות), NLP, ודמיון מודרך על פי גישת ACT – זיהינו את הדפוס: בילדות, בכל פעם שנועם ניסה להתבלט – הוא הושתק. לפעמים בעדינות, לפעמים בהשפלה, ובשל כך, הקול הפנימי שנטמע בו היה: "אם תצא – תיפגע."
אחרי תהליך עדין אך עוצמתי, שבו עבדנו גם עם התודעה וגם עם הגוף, הצלחנו לשתול קול חדש: "כשאני פועל – אני חי." וכעבור חודשים ספורים, נועם יזם פרויקט עצמאי, הגיש הרצאה מול קהל – והעיד לראשונה: "אני קם בבוקר עם לב פתוח."
5 צעדים מעשיים לצאת מאזור הנוחות – ולבנות ביטחון מבפנים
1. כתוב את “האזור שלך” – ומה שוכן מעבר לו
תכתוב שלושה דברים שאתה עושה באופן קבוע – שמרגישים בטוחים. ליד כל אחד, כתוב פעולה אחת שאתה נמנע ממנה.
לדוגמה:
• אני מדבר רק עם חברים קבועים – ונמנע מלפנות לאנשים חדשים.
• אני עובד בעבודה בטוחה – נמנע מלהגיש מועמדות לתפקיד טוב יותר.
דע שתמיד זיהוי נכון הוא התחלה של שינוי.
2. עצור ברגע הפחד – ואל תברח
ברגע שאתה מזהה קיפאון – תעצור. אל תעשה "דליט". רק תרגיש. קח שלוש נשימות עמוקות. תגיד לעצמך: "זה פחד ישן – אני לא חייב להקשיב לו."
3. צור עוגן חדש – לאזור החדש שאתה רוצה בו
בחר משפט, פעולה או חפץ שישדר לך אומץ. תגיד אותו כל פעם שאתה מתקרב לפחד. לדוגמה: "אני לא מושלם – אני בתנועה."
4. תעשה פעולה קטנה מצידך – אך גדולה במובן הרגשי
אל תחכה לשינוי ענק. תכתוב מכתב קצר. תגיש מועמדות. תציע רעיון. תדבר בפגישה. תסכים להיראות.
5. תבנה לעצמך “יום שמיני” אישי
בחר יום בשבוע שבו אתה עושה פעולה חדשה – כל שבוע. לא משנה כמה קטנה. היום הזה יהפוך ליום שבו אתה בונה את עצמך מחדש – כמו שהשכינה הופיעה רק אחרי שביום השמיני היה מעשה בפועל.
לסיכום – אתה לא צריך לחכות שיהיה לך אומץ. תתחיל לפעול – והאומץ יגיע
פרשת שמיני מלמדת אותנו שההופעה האמיתית מתחילה כשהפעולה מתחילה. לא כשתהיה מוכן – אלא כשתסכים לזוז.
"המקום שבו אתה מפחד – הוא גם המקום שבו אתה יכול לגדול. הפחד לא ייעלם. אבל אתה לא חייב לעצור בגללו."
הצעד הבא שלך לא צריך להיות מושלם – הוא צריך להיות אמיתי.