ירושלים. העיר שעיניי כל העולם נשואות אליה. העיר שיש בה הכל. צדיקים וכאלה שהיו רוצים... אמנים, בעלי עסקים, סוחרים, אברכים, אימהות עם ילדים וגם חתולים מכשכשים בזנבם, מרוצים מהחיים.
>> למגזין המלא - כנסו
רבים יודעים כי ירושלים היא העיר שיש בה ברכה גדולה אך לא רבים יודעים כי יש בה גם לא מעט מקומות בלי מזל, כאלה שקוללו או כך לפחות טוען המיתוס.
הצטרפו אלינו למסע אודות הבניינים המקוללים של ירושלים.
בית עיני – קללתו של הרב
"בית עיני" שוכן ברחוב אגריפס, פינת שילה. מדובר בבניין רב קומות כזה שנראה כמו 'שיכון' של עשרות דירות. אין לו מראה מיוחד. ריבוע גדול ומגושם. זהו. הבניין שונה בנוף של שכונת נחלאות הסמוכה, שם ישנם בניינים דו קומתיים בסגנון ישן מהפנטים במיוחד.
הבניין הוקם בראשית שנות השבעים על ידי הקבלן מאיר עיני ומכאן שמו של הבניין. הוא יועד להיות בית דירות, משרדים ובתחתיתו חנויות מסחר.
כבר מימיו הראשונים של הבניין, הוא לא נחל הצלחה רבה. בעלי העסקים לא הצליחו להכניס מכירות ונאלצו לסגור את המקום ודיירי הדירות התחלפו בתדירות רבה.
מספרים כי במקום היה את הסניף המרכזי של תנועת "כך" וגם הוא נסגר לאחר שהוצא מחוץ לחוק, כמו גם לשכה של אגף הרווחה שהוקמה שם ועברה למקום אחר.
כיוון ששנים רבות מצבו של הבניין לא התייצב, הוא נשאר ריק, מחירי הדירות ירדו, ומי שגרים בו כיום הם בעיקר אנשים קשיי יום ועובדים זרים.
כיוון שהמוח היהודי לא מפסיק לחשוב 'מה גרם לכל זה', התחילו אגדות סביב הבניין. הנפוצה שבהן טוענת כי המקובל הצדיק רבי מרדכי שערבי זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים "נהר שלום", קילל את הבניין.
ומעשה שהיה כך היה, או שלא: הרב היה קם בכל בוקר להתפלל "ותיקין" בזריחה. יום אחד, בעלות השחר, ראה הרב את הבניין הגדול שהולך ונבנה במקום ועתיד להסתיר למתפללי בית הכנסת הסמוך את השמש בזריחה. הרב פנה לעיני וביקש להפסיק לבנות לגובה, כדי שהשמש לא תוסתר למתפללים, אך זה האחרון לא נענה לבקשה ולכן הרב קילל את המקום.
ומכאן לעובדות. כששאלו את הרב האם קילל את המקום – הוא הכחיש. גם הקבלן עשה כל שביכולתו לנפץ את האגדה שפוגעת לו בבניין ובשמו הטוב, והסביר לכל החפץ לשמוע איך מסלול השמש אינו קשור לבניין.
לפי המסופר באתר 'ישראל היום', מי שהמציא את כל הסיפור הזה היה כתב 'כל העיר' בזמנו, העיתונאי דן מרגלית. שנים אחרי שהאגדה כבר התבססה, הודה מרגלית כי הוא אכן המציא את הסיפור וכי מדובר היה בהלצה.
בין אם זה נכון, ובין אם לאו, הבניין כיום אינו בר מזל במיוחד, כך שלא משנה כל כך האם אגדה זו התרחשה במציאות או לא – המציאות מספרת את הסיפור בצורה הטובה ביותר.
מעניין לציין כי שנים לאחר פרסום הסיפור, בעל עסק אחד הגיע לרב שרעבי וביקש את ברכתו. הרב בירך אותו ואכן אותו עסק נמצא שם עד היום בשעה שכל האחרים מתחלפים מדי כמה שנים.
ירדנו לשטח לבדוק האם בעלי עסקים במקום מרגישים את קללת המקום. התשובות מגוונות.
אחד מבעלי העסקים טוען בפנינו כי הוא מכיר את הקללה של המקום, אך לדבריו זה בגלל מסעדה שפתחה בשבת. לעומתו, מוכר בחנות אחרת טוען כי ההכנסות כרגיל והוא אינו רואה במקום 'אי ברכה' כלשהי.
המאפייה במקום, אשר יצא לה שם דבר בעיר ירושלים, כבר קיימת עשרים שנה באותו מקום ואילו לידה קיימת מסעדה שנמצאת שם רק שנה והיא נראית, איך נאמר בעדינות, לא משהו...
הפיל הלבן - המקום שאמור היה להחליף את השוק
בואו נרד במורד רחוב אגריפס. שם נפגוש ב'פיל הלבן'. מדובר במבנה שקראו לו 'שוק קניון אגריפס'.
בעיקרון נועד המבנה להיות במקום שוק מחנה יהודה. מקום גדול, מרווח ומקורה. הוא נפתח בשנת 2000 והיה אמור להיות הצלחה של ממש.
אגב, או ממש לא כאגב, במהלך הבנייה נהרג במקום נהג טרקטור.
אלא שהמקום לא ידע ברכה. הקונים נשארו נאמנים לשוק 'מחנה יהודה' המיתולוגי, ורבים החלו להאמין שיש במקום קללה.
בהמשך המבנה שימש כחניון מכוניות וזכה ל'תקרית' כאשר אברך ניסה לצאת עם המכונית בלי לשלם והקופאית שניסתה לחסום אותו נפגעה מרכבו.
לפני כשלוש שנים, בשנת 2019, עבר המקום מיתוג מחדש ונקרא 'אגריפס 88'. יש בו משרדים, מרכז רפואי ומזקקת ויסקי.
כותב השורות היה שם כמה פעמים בילדותו והוא זכור לי כמקום מדכא שהברכה ממנו והלאה.
בשיטוטי ברשת מצאתי כתבה אודות 'אגריפס 88' המבטיחה כי המקום הולך להיות שם דבר בירושלים, עם בעלי עסקים יוקרתיים שחתמו חוזה ארוך טווח ועם פתרון למצוקת החנייה בעיר. איני יודע מה קורה בפועל, אך במבט מהצד, ההצלחה המיוחלת לה ציפו – הבעלים ותושבי העיר – עדיין רחוקה.
בפרק הבא: כל האמת על 'בניין כלל' הנטוש וטקס האימים שהתקיים בבניין משרד הבריאות ברחוב יפו...
• לפניות לכתב: ari@kikar.co.il
הצגת כל התגובות