הגמרא במסכת סוטה מלמדת אותנו: "אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף". וכך גם בספר בבראשית רבא שם המדרש מספר על מפגש בין רבי יוסי למלכת רומא, כאשר במענה לשאילתה: "בכמה ימים ברא ה' את העולם?", ענה רבי יוסי: "בשישה ימים". שאלה המלכה: "ומה עושה ה' מאז ועד היום?", ענה לה: "יושב ומזווג זיווגים, משדך בת פלוני לפלוני ואשת פלוני לפלוני". המשיכה ושאלה: "זו אומנותו של ה'?! הלא גם אני יכולה לזווג זיווגים, הנה לי עבדים רבים ושפחות רבות, ובקלות אני יכולה לזווג ביניהם, מדוע הוא זקוק לאלפי שנים כדי לזווג?", ענה לה: "אם קלה המלאכה בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף".
למגזין 'כיכר' המלא - לחצו כאן
רצתה המלכה להוכיח את דבריה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות, העמידה אותן שורות שורות ואמרה: "פלוני ישא פלונית, ופלונית תתחתן עם פלוני", למחרת שבו אליה הזוגות הטריים פצועים וחבולים: זה מוחו פצוע, זה עינו שמוטה, זה רגלו שבורה. (רק הגברים נפגעו…) זה אומר: "איני חפץ בה", וזו אומרת: "אינני חפצה בו". מיד קראה לרבי יוסי ואמרה: "אין כאלוקיכם, אמת תורתכם, נאה ומשובחת. שידוכים אינה מלאכה קלה!", אמר לה רבי יוסי: "הוא שאמרתי מלאכה קשה היא כקריעת ים סוף".
השבוע, בעקבות סיפור הזוי שהתגלגל לאוזני, ולאחר שבררתי גיליתי שהוא גם נכון, אספנו את סיפורי השידוכים המצחיקים, העצובים והמשונים ביותר. המוסר השכל מהם עשוי בעיקר לעודד את מי שבדרך ומחכה לקריעת הים סוף שלו. כמובן שכל הסיפורים אמיתיים אך שינינו פרטים מזהים ושמות.
טיפול שיניים
בחור ישיבה נפגש עם נערת סמינר בארה"ב. הם מגיעים מבתים חסידיים שם מקובל שהפגישה הראשונה היא בבית. אין לי מושג באיזה הקשר הנושא עלה, אך הבחור סיפר במהלך הפגישה שהוא סובל מכאבי שיניים והיא סיפרה שאביה הוא רופא שיניים.
מפה לשם, בסיום הפגישה, הוא נכנס לקליניקה של אביה, נעשה לו צילום והאבא אף עשה לו סתימת חור בשן הכואבת. למרות הרצון הטוב שלי שהסיפור המפתיע יסתיים בהאפי אנד, זו הייתה פגישה ראשונה ואחרונה.
פגישה עם הבת דודה
ולסיפור ההזוי שלי. כן כן, שלי. הלכתי למלון ירושלמי להיפגש עם נערת סמינר קלאסית שהתגוררה בשכונת רמות, להפתעתי ניגשת אלי בחורה שלא הייתה נראית כמו נערת סמינר בית יעקב. אחרי בירור העניין גילנו שיש לה בת דודה עם אותו שם שאף מתגוררת באותה שכונה ובאותו רחוב.
ההורים שלי ביררו על בת הדודה שלה, בחורת סמינר קלאסית, בעוד ההצעה הגיעה לבת דודתה שהוריה בכלל היו חב"דניקים מודרנים. פחות התאים, לפחות יש סיפור משעשע. כאשר אני זוכר שהיא אמרה לי ש"כבר מצינו בתורה עם החלפת רחל ולאה ואולי עושים לנו תרגיל".
שעה של שתיקה
"נפגשנו בלובי של מלון ופשוט ישבנו קרוב לשעה בשקט מוחלט", מספר לנו הבחור, "אני שאלתי איך קוראים לה, היא שאלה איך קוראים לי. שאלתי לגבי אחים ואחיות, ענתה. משם לא דיברנו. אני חייב לומר שאני באמת ביישן באופן קצת קיצוני, כנראה שגם היא, ותוסיף לזה שבחיים שלי לא דיברתי סתם ככה עם בחורה, כך שהיה מביך באופן שאני לא יכול אפילו להסביר לך. כל אחד התעסק עם המפה של השולחן ורצה לקבור את עצמו. אחרי שעה אבא שלה הגיע, היא אמרה שלום ונמלטה על נפשה, כמובן שזה לא המשיך לשומקום".
ליקוק קרטיב
"היתה פגישה ארוכה", מספרת הבחורה, "הוא אמר שהוא רעב והציע לקנות משהו לאכול (מעולה!! הגיע הזמן). לא היה לרוחו לשבת במסעדה/בית קפה, אז הוא נכנס לקיוסק הקרוב וחיפש משהו לקנות עד שמצא נחמה בקרטיב. שאל אותי: 'את רוצה גם?!', אמרתי שלא, אז הוא קנה רק לעצמו וליקק להנאתו תוך כדי רעש קולני מחריד, באותו רגע ידעתי שזה נגמר".
ויכוח על וופל לימון
"ניקיתי בית של אישה מבוגרת לפני פסח ותוך כדי עבודה היא שאלה אם אני נשוי. כשהשבתי בשלילה, היא יצאה מהמטבח למסדרון וצעקה 'מיכלי'. מאחד החדרים הופיעה בחורה לבושה בחולצה דהויה מאקונומיקה, מחזיקה סמרטוט ביד. האישה בלי להתבלבל הושיבה את שנינו ליד השולחן בסלון, הניחה וופל לימון (צריך לגמור לפני פסח) ואמרה לנו 'תדברו'...
"שנינו ראינו עד כמה כלתה עלינו הרעה, התחלנו להתווכח האם וופל לימון זה טעים או לא. קמנו בהצהרה שאנחנו לא מתאימים כי אי אפשר שיקום בית בישראל, אם יש ויכוח כל כך מהותי, על אדני הוופל לימון, וב"ה נתקבלו טענותינו והיא הסכימה לשחרר אותנו חזרה לעבודתנו…
"איך תפרנסי אותי?"
והנה שיחה אמיתית שהתנהלה בפגישה:
הבחור: "מה את עושה בחיים?".
הבחורה: "לומדת עבודה סוציאלית".
הבחור: "שמעתי שאין בזה כסף…".
הבחורה: "נכון".
הבחור: "אז איך תפרנסי אותי?".
הבחורה: "אמממ..."
אחרי זה הוא סיפר ש"הוא גם מהתחום", הבחורה התעניינה מה הוא עושה, והבחור השיב: "חברותא עם ילד", והיא כמובן הגיבה: "טוב, אתה לא יושב בול על ההגדרה, אבל מי אני שאתווכח".
"מיותר לציין שהוא נהנה ממש וחשב שאנחנו מתאימים מאוד וצריכים להתחתן…", היא חותמת בחיוך.
חלום להיות בלונדיני
"היה בחור שיצאתי איתו וכל הפגישה סיפר כמה החלום שלו זה להיות בלונדיני ושלפעמים הוא קם בבוקר מדמיין את עצמו בלונדיני ושהוא משחק את הדמות שלו בהתאם לזה", מתארת הבחורה את המבוכה ומסכמת: "לפחות אל תספר לי כמה אתה משוגע".
"את צריכה דיאט"
במהלך הפגישה, שאל המלצר את הבחורה: "מה את רוצה לשתות?", והיא ביקשה קולה. "רגיל או דיאט?", תהה המלצר, והבחורה ביקשה רגיל. או-א העיר הבחרו החכם: "את צריכה דיאט".
"כמה את שוקלת?"
"אני על התפר בין הציבור החרדי לחרד"ל, כך שיצא לי להיפגש גם עם בוגרות סמינר וגם בוגרות אולפנה", מספר הבחור. "נפגשתי עם בחורה ממשפחה חרדית מודרנית, ולבקשתה נכנסנו לאיזו מסעדה קטנה ושקטה, והזמנתי לה שתיה קלה.
"תוך כדי דיבור ושתיה היא שאלה אותי: 'לא מפריע לך שאני בוגרת בית יעקב?', החזרתי לה בשאלה: 'לא מפריע לך שאני סרוג?'.
"היא ענתה שהיא נפגשה עם בחור מישיבה חשובה ושאלה ראשונה שהוא שאל אותה - 'כמה את שוקלת?', זה פשוט זעזע אותה. היא סיפרה שהיא אמרה להורים שלה שלא אכפת לה מאיזו ישיבה הבחור אבל שלא יהיה לו אכפת מחיצוניות. בסוף לא המשכנו כי עדין יש הבדל השקפתי ואידאולוגי (היא לא רוצה לגור ביו"ש) אבל בסוף היא באמת התחתנה עם בחור בוגר 'כרם ביבנה'".
"תאכלי רק את"
בשיאה של פגישת השידוכים, הזוג מחליט להזמין אוכל. לאחר זמן מה, מגיע האוכל רק של הבחורה. "אתה לא רוצה לשאול את המלצר למה האוכל שלך עדיין לא הגיע?", היא שואלת את הבחור.
"אני לא רעב", הוא משיב בפנים חתומות, "תאכלי רק את...".
מוזיקה לועזית
"אני סרוג אז חשבו שאני פחות דתי. קרובת-רחוקת משפחה שלי ראתה אותי באיזה אירוע, וחשבה להציע לי את גיסתה", מספר לנו הבחור, "תוך כמה דקות והיא הציגה בפני את הבחורה. היא נראתה בחורת בית יעקב קלאסית.
"שאלתי אותה: 'את מודעת להבדל ההשקפתי בינינו?', והיא השיבה: 'זה בסדר, אני שומעת מוזיקה לועזית...'.
"אמרתי לה: 'הבעיה היא שאני לא שומע...'".
הליכה ל-60 שנה
"כשנפגשתי עם אשתי", מספר לנו הנשוי הוותיק, "באחת הפגישות שלנו ליוויתי אותה לאוטובוס, וכשהיא עלתה לאוטובוס היא ירדה מיד. היא סיפרה שראתה שם בחור שפעם נפגש איתה והם נפרדו, אבל כל הזמן הוא ניסה לחזור אליה וממש הטריד אותה.
"הבעיה שזה היה האוטובוס האחרון. אז פשוט התחלנו לצעוד ברגל עד שהיא הגיעה. מאז אנחנו ביחד, ב"ה כבר 20 שנה, אבל אני כבר לא בקטע של הליכה. ערב אחד הספיק לי ל-60 שנים הבאות…".
הבן הופיע באמצע הפגישה
"בפגישות שידוכים לזיווג שני, יצאנו לטייל בערב ירושלמי נאה. הוא היה נראה לחוץ וכל הזמן מסתכל סביב. אני תוהה מה מציק לו, ופתאום מופיע ילד חמוד. מתברר שזה הבן שלו שהיה שותף סמוי לפגישה. מרגע שהתגלה הדבר, הילד הצטרף רשמית עד שהצלחתי להימלט על נפשי. לא יודעת למה, זה לא הלך בינינו...".
- אם יש לכם סיפורים שאתם חייבים לשתף, ספרו לנו בתגובות ותזכו לקריעת ים סוף...
הצגת כל התגובות