הציבור שלנו שש ושמח, סוף סוף המפלגות החרדיות בדרך חזרה אל השלטון, עטים על ההזדמנות לבטל את הגזירות שהוטלו מתוך שנאה ורוע. הדעה הרווחת היא כי המיסים שהפכו לסמל של הגזירות הרעות - המסים על החד פעמי והשתיה המתוקה - ניתנו רק בשביל לפגוע ולא מתוך איזו שהיא דאגה לבריאותנו או לסביבה.
>> למגזין המלא - הקליקו כאן <<
זה כנראה נכון, והנתונים מוכיחים שהגזירות הללו לא גרמו לצבור לצרוך פחות - אלא רק העשירו את קופת המדינה, בכסף והרבה. השאלה היא, האם זו תפקידה של המדינה להחליט ולהתערב מה נאכל ומה לא? ואם אתם דואגים לבריאות שלנו, למה לא מס על שאר הממתקים? ומדוע העלו את המס גם על השתייה ללא סוכר?
בכל שולחן שבת או בליל שישי ליד הטשולנט, יש דיון ער, בין אלו שטוענים בתוקף ששום דבר לא ישנה את מה שהם צורכים, לבין אלו שיודו בכך שהם חושבים פעמיים לפני רכישת חבילת כוסות חד פעמי ומשתדלים לצרוך כמה שפחות משקאות תעשייתיים ממותקים.
כך או כך. כולם מסכימים שהסוכר אינו בריא. אנחנו גם יודעים שיש צריכה גבוהה יותר של תזונה לא בריאה וסוכרים במגזר החרדי. הסיבה העיקרית היא, כי האוכל מהווה תחום בילוי ופנאי זול, נגיש וכשר. התוצאה - הרסנית. הציבור החרדי סובל באחוזים גבוהים משמעותית מסכרת ומחלות שונות. צריך לעשות הכל בשביל לעודד ולקדם את הבריאות שלנו. בעיני, גם אם זה כרוך בפגיעה בכיס.
אז הנה חמש סיבות למה גם אם נותנים לכם שתיה מתוקה - בחינם. תעדיפו כוס מים.
1. מוצר מעובד
ברוב מוצרי המזון, גם הטבעיים והגולמיים ביותר - יש סוכר. בפירות, בירקות, בבשר ואפילו בביצים. אך בשונה ממה שאנחנו עלולים לחשוב, הסוכר / הפחמימה הכרחית לאנרגיית הגוף ולפחות 50% מהקלוריות שלנו אמורים להגיע מהם.
בשונה מסוכר מעובד, במוצרים בהם יש סוכר טבעי יש גם רכיבים תזונתיים חשובים. חלבון, ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים. אלו הם רכיבים חיוניים לעיכול תקין ולבריאות מערכת העצבים והמוח. הסוכר הזה, גם מתפרק בצורה איטית ובריאה יותר.
קצת על הסוכר המעובד
הסוכר שאנו אוכלים, הלבן / החום ועוד עשרות סוגי סוכרים הנמצאים במזונות מעובדים, מיוצרים בתהליכי עיבוד שונים. הנפוץ ביותר הוא הסוכר הלבן שכולנו מכירים המיוצר מקני הסוכר. את הקנים שגדלים בדרום העולם קוצצים ומעבירים למכונה שסוחטת את המיץ. לתמיסה הירוקה מוסיפים מי סיד שמפרידה את החומרים. המיץ עובר חימום ומועבר למכלי ואקום, בהם הוא הופך לסירופ סמיך. התערובת מוזרמת לתוך תופים מסתובבים, בהם מופרדת המולאסה מהסוכר שבשלב זה הוא עיסה דביקית בצבע חום.
עכשיו, ממיסים אותו, מסננים אותו ומעבירים אותו בהליך כימי שמנקה אותו. ושוב מעבים את התמיסה עד הוצאת כל המים אז הוא מתגבש ונהיה לבן, זה הוא הסוכר אותו אנו מכירים. עובדה מעניינת היא כי לסוכר אין תאריך תפוגה, תשאלו את עצמכם למה…
שלושה סוגי סוכר
חד סוכרים, דו סוכרים ורב סוכרים.
החד סוכרים אלו סוגי הסוכר שנמצאים למשל בפירות, כמו גלוקוז ופרוטוקוז. הדו סוכרים - כמו הסוכר הלבן, מורכב משתי מולקולות מחוברות. הגוף שלנו יכול להכניס למחזור הדם רק חד סוכרים, כך שאם הגוף נתקל בדו סוכר או ברב סוכר, הוא צריך לפרק אותו לחד סוכרים. אגב, לחם לבן או אורז לבן מכילים בתוכם בעיקר עמילן והגוף צריך לפרק אותם כמו סוכר לבן.
2. התמכרות
על הלשון שלנו יש קולטנים שמזהים: מלוח, חמוץ, מר או מתוק. בחלק הקדמי של הלשון מצויים הקולטנים לטעם המתוק. כאשר אדם אוכל משהו מתוק הקולטנים מעבירים שדר ישיר למוח שמגיע הסוכר מה שגורם לו לשחרר הורמון בשם דופמין.
הדופמין הוא חומר המופרש במוח שגורם לנו להרגיש טוב. כולנו מכירים את ההרגשה הטובה בעקבות ריצה, צחוק, מוזיקה טובה וריקודים. החומר הזה מופרש גם אחרי אוכל. אך בשונה מאכילה מאוזנת של ארוחה בריאה, שם הוא עולה ויורד באיטיות, בעת אכילת סוכר הוא קופץ בצורה דרסטית. הבעיה היחידה היא שזה גם צונח באותה צורה מהירה מה שגורם לנו לרצות עוד.
גם אחרי שתית אלכוהול, עישון ולקיחת סמים קשים, עולה הדופמין בגוף, החוקרים ראו את זה כאשר הם השתמשו בסריקות MRIוראו איך מרכזי עונג במוח "נדלקים" כשהנבדקים צורכים סוכר, אלה הם אותם אזורים שמופעלים על ידי חומרים ממכרים אחרים כמו טבק, קוקאין והרואין.
כאן הבעיה מתחילה כאשר הצניחה מגיעה ואיתה הרצון לעוד. בדומה למסומם, אדם שמכור למתוקים, לא יכול לעצור. בכל בוקר, צהרים וערב הוא מרגיש צורך לאכול, ובכל פעם הוא צריך יותר ויותר כדי לחוות ולשחזר את ההרגשה טובה. קובית שוקולד לא מספיקה, צריך את כל החבילה…
הדופמין הוא לא היחיד, יש מתווך עצבי נוסף שאחראי להתמכרות לסוכר - הסרוטונין. גם הוא מופרש במוח בעת אכילת סוכר. הסרוטונין הוא הורמון שאחראי על התיאבון, השינה ומצב הרוח שלנו. ואם אנחנו מגזימים עם סוכר, יידרש עוד ועוד כדי להחזיר את מצב הרוח ובמידה ולא נאכיל את המפלצת תהיה לנו בעיה עם המצב רוח והשינה…
3. פחות סוכר, פחות סרטן
כאשר יש חשד לגידול סרטני, אחת הבדיקות שהרופאים עושים היא בדיקת PET, בה הם מזריקים לווריד סוכר רדיואקטיבי. אחרי כמה שעות הם מצלמים את הגוף באמצעות סורק PET ובודקים להיכן הלך אותו סוכר. הסיבה היא שסוכר הוא אחד ממקורות האנרגיה העיקריים של תאי סרטן וכי תאים סרטניים צורכים הרבה יותר סוכר מתאים רגילים, כך שאם יש גידול - הוא זה שייקח את הסוכר וכך ניתן לדעת באיזה אזור או איבר ממוקם הגידול הסרטני.
לא רק זה, במחקר שפורסם בכתב העת Science Signaling פורסם כי לסוכר תפקיד בתקשורת בין התאים ומניעת סוכר משבשת תפקיד זה.
4. הורס גם את מה שטוב
לפעמים קורה שאכלנו מאכלים לא בריאים מלאים בסוכר, ובשביל לפצות על האכילה הזו, נאכל גם משהו בריא, למשל תפוז, במחשבה שזה יכפר על כל הרעל. ובכן, יש כאן 2 טעויות. מלבד העובדה שגם בתפוז יש סוכר טבעי ובמידה והגוף כבר עסוק בהתמודדות עם כל מה שאכלנו קודם, אנחנו מוסיפים עוד סוכר ועבודה ללבלב והכבד - הסוכר שאכלנו יזיק לקליטת הוויטמינים והמינרלים שבתפוז.
הסיבה לכך היא שהמולקולות של הסוכר מתחברות בצורה חזקה יותר לתאי הדם מאשר הוויטמינים. הם מתחברים חזק יותר ומהר יותר. המשמעות של זה היא דילול כמות ויטמיני B ו-C והורמונים נוספים וגם פגיעה ביכולת של כדוריות הדם הלבנות לתקוף וירוסים, ופגיעה בתפקוד התקין של המערכת החיסונית.
5. השמנה / כבד שומני
אם אדם צורך יותר מידי סוכר הגוף שלו לא מסוגל להתמודד עם זה והופך אותו לשומן. כפי שכבר כתבנו הסוכר הלבן הוא - דו סוכר. כל מולקולה שלו היא חיבור של גלוקוז ופרוקטוז. הגלוקוז מספק אנרגיה לגוף, העודפים מגיעים לכבד שאוגר את העודפים כאנרגיה לשעת הצורך בצורת חומר שנקרא גליקוגן. אם הגוף צריך הוא ייקח את הגליקוגן ויהפוך אותו בחזרה לאנרגיה זמינה בזרם הדם.
אבל הפרוטוקוז הולך ישר לכבד ונאגר שם כשומן. עודפי פרוקטוז מסוכנים מאוד לכבד ומשפיעים עליו כמו צריכת אלכוהול גבוהה. כיוון שפרוקטוז ואלכוהול עוברים תהליך מטבולי דומה והופכים לשומן. כמה שנים כאלו והכבד הופך לשומני עד כדי מחלת "כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול", שעלולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בו.
ללא כבד אנחנו לא יכולים להתקיים, הוא הכרחי לחילוף החומרים בגופנו, הוא מייצר חומרים המסייעים בעיכול המזון. לאחר שהכבד מסייע לעיכול האוכל שאנו אוכלים, הוא גם זה שדואג להיפטר מהרעלים שיש לנו בדם ולפנותם מגופנו והוא מנטרל את הרעלים ויוצר מולקולות חלבונים ואנזימים הכרחיים.
כיוון שכלל אספקת הדם ממערכת העיכול עוברת דרך הכבד בטרם מעברה ליתר הגוף, יש לכבד תפקיד חיוני ביותר באיתור חיידקים ומזהמים אחרים, בידודם ואף חיסולם. למעשה הכבד מתפקד כשומר הסף לגוף כולו.
והנה, עוד 5 סיבות
אכילת יתר / סכרת / התסמונת המטבולית / דלקות / פגיעה בלבלב, בלב, במוח...
מי שמפרק את הסוכר בגוף הוא הלבלב, אבל הפרוקטוז שבסוכר הלבן לא גורם ללבלב להפריש אינסולין. צריכה גבוהה שלו משבשת את הרגשת הרעב והשובע בגופנו. מה שגורם לכך שאוכלים יותר גם כשאנחנו לא צריכים ובכך גורמים לגוף לפתח עמידות לאינסולין. העמידות הזו מייצרת תגובת שרשרת המובילה לסוכרת מסוג 2. שכוללת בתוכה גם עלייה ברמות הסוכר והטריגליצרידים בדם, עליה ברמות הכולסטרול הרע וירידה בכולסטרול הטוב – שמשמעותם: תסמונת המטבולית.
בשונה ממה שאנו רגילים לחשוב, השומנים בבטן לא ישנים בשקט, הם מפרישים מתוכם חומרים דלקתיים, חומצות שומן חופשיות ותוצרי חמצון. חומרים אלה מופרשים אל מחזור הדם וגורמים לנזקים. הם עלולים להגביר את לחץ הדם, לתקוף את דפנות כלי הדם ולהחיש היווצרות טרשת עורקים, להפריע לפעולת האינסולין, להצטבר בכבד ולגרום ל"כבד שומני" (כבר כתבנו על זה) ולפגוע ביכולת פעולת הלב.
המשמעות של התסמונת היא סיבוכים רבים נוספים בגברים ובנשים. בהם בעיות נשים שונות, אקנה, מחלות לב וכלי דם. ממחקרים אחרונים עולה, כי הסיכון לפתוח סכרת ותחלואה קרדיווסקולארית, מחלות במערכת הדם, שבץ ועוד מלא דברים נהדרים שאנו מאחלים לכל שונאינו. לכן, שתו מים!
הצגת כל התגובות