חברי הכנסת החרדים מתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת האסון בהר מירון, כזו שהיא בלתי תלויה לחלוטין מהדרג הפוליטי, מוקמת לפי חוק ועדות חקירה ובעלת כלים מיוחדים לחקור, לזמן עדים ואפילו לבצע מעצרים ולהוציא צווי חיפוש. במקום זה, מבקשים חברי הכנסת מיהדות התורה וש"ס לקדם הצעת חוק חדשה שהגישו כדי לייצר המצאה חדשה – "ועדת חקירה ציבורית".
חשוב לעמוד על הצעת החוק הזאת שמקימה יש מאין סוג ועדה לא מוכר ועל הקידום האינטנסיבי שלה בשטח החרדי, שמעורר אף הוא שאלות.
לפי ההצעה, ראש הוועדה הציבורית יהיה ראש רשות מקומית לשעבר וימונה על ידי שר הפנים אריה דרעי. כמו כן, דרעי ימנה נציג נוסף מטעמו; השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ימנה נציג מטעמו וכך גם השר לשירותי דת הרב יעקב אביטן – ממש אותם אלה שדומה כי עשו הכל כדי להסיר כל מגבלה על כמות המשתתפים בהילולה בניגוד לחוק ובניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים בממשלה; אלה שהתעלמו מהדוחות החמורים שנכתבו על ידי מבקר המדינה בנושא ולא פעלו לתקן את הליקויים, על אף שהיו באחריותם המיניסטריאלית; אלה שלא יישמו את החלטות הממשלה הקודמות שהתקבלו בעניין הר מירון; ואלה שבעולם מתוקן היו הראשונים לבוא ולהיחקר בוועדת חקירה ממלכתית, לו זו הייתה קמה
במילים אחרות, חברי הכנסת החרדים מעוניינים למנות לוועדת החקירה הציבורית את "אנשי שלומנו" – כאלה שחס וחלילה לא יפעלו לבדוק את העסקנים השונים הקשורים להפקת ההילולה, הנהלת קבר הרשב"י והנהלת המקומות הקדושים. ובוודאי נציגים מטעמם שלא יבדקו את כובד האחריות של שרי הממשלה המעורבים.
כמובן שחברי הכנסת החרדים משתדלים להכפיש גם את מוסד ועדת החקירה הממלכתית וטוענים שכל מטרתה היא איתור הגורם האשם. רק ועדה "ציבורית" כמו זו שהם מציעים יכולה "באמת" להמליץ על שינויים תכנונים.
עם כל הכבוד לחברי הכנסת החרדים, ולפייק ניוז שלשכותיהם מפיצות בימים האחרונים בדמות טבלת "משווה" מסולפת, חשוב שהציבור ידע, כי מיקוד הפעולה של ועדת חקירה ממלכתית הוא לחקור ולהוציא דין וחשבון סופי – זה ממש כתוב בסעיף הראשון של חוק ועדות חקירה (!). אבל חשוב מכך, לא ניתן להוציא המלצות נדרשות וחשובות להמשך ניהול האירועים בהר מירון ובכלל לניהול המקומות הקדושים, מבלי לחקור כנדרש ולהגיע לחקר האמת.
על מנת להגיע לחקר האמת לוועדת החקירה שתשב על המדוכה צריכים להיות סמכויות וכלי החקירה הנתונות לפי חוק ועדות חקירה, ועליה להיות בלתי-תלויה. אמנם במשך כהונתו רבת השנים של נתניהו כראש הממשלה לא הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות, על אף אירועים קשים שהתקיימו. אבל מספיק לקרוא את דו"ח ועדת זיילר שהוקמה בעקבות אסון ורסאי, והביאה לשינויים חקיקתיים נרחבים בכל הקשור לבנייה בישראל, או את דו"ח ועדת שמגר בעקבות רצח יצחק רבין ששינתה את כל מערך האבטחה על סמלי השלטון בישראל.
כעת חברי הכנסת החרדים נתלים בהתנגדותם לכך ששופט יעמוד בראש הוועדה. הם סבורים שלראש עיר שימונה על ידי שר הפנים תהיה "ראיה ניהולית" בוודאי ראש עיר חרדי שחרד למקומות הקדושים. אבל דווקא ראש עיר כזה אסור שיעמוד בראש ועדת החקירה – עליו להיות ללא פניות ולבחון את הבעיה מהשורש – רק שופט שניהל תיקים וכתב פסקי דין מורכבים ובעלי השלכות קשות על אזרחים ולא קשור לעסקן כזה או פוליטיקאי אחר, יכול להגיע לחקר האמת.
מלבד זאת, רק בוועדת חקירה ממלכתית ניתן למנות חברים המתמחים ברשויות מקומיות, בתכנון ובניה, או במקומות הקדושים ולהבטיח שאלה יהיו חסרי פניות ועצמאיים לחלוטין.
חברי הכנסת החרדים יודעים היטב שרק ועדה שתהיה בלתי תלויה לחלוטין, תהיה מסוגלת להפיק את ההמלצות על השינויים הנדרשים. כל התנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית וקידום ועדה ציבורית לא יהיה לשם שמיים, אלא למען מריחה נוספת של בדק הבית והאסון הקשה.
קול דמי אחינו צועקים אלינו מן האדמה.
אסור לנו לאטום אזניים.
- עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה למען איכות השלטון בישראל
הצגת כל התגובות