מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי קורא את 'מגילת אסתר', מדי חג הפורים, במגילה אישית, שנכתבה על פי חומרות מיוחדות אותן הוא נוהג.
כידוע, נהוג לכתוב את "עשרת בני המן" בעמוד בפני עצמו, כאשר בתחילת העמוד כתובה המילה "איש" בראש השורה, המילה "ואת" בסוף השורה וביניהם נשאר ריק. בשורה השנייה נכתב שפ הבן הראשון של המן "פרשנדתא" מצד זה "ואת" מצד שני ובשורה שלישית "דלפון" וכן הלאה.
כאשר כותבים את שמות עשרת בני המן על פני עמוד שלם, כותבים אותם באותיות גדולות, והגאון מוילנא העיר שזהו שיבוש לכתוב את בני המן באותיות גדולות כמו אותיות קידוש לבנה, לכן, דעת הגר"א היא לכתוב את עשרת בני המן בגודל רגיל ולכתוב באותו העמוד שורות נוספות.
מרן החזון איש זי"ע נהג להדר ולכתוב את המגילה בי"א שורות בכל עמוד, כמניין השורות של העמוד של עשרת בני המן, באופן כזה "עשרת בני המן" הם על פני עמוד שלם ובאותיות בגודל רגיל.
אלא שכאן מתעוררת בעיה נוספת והיא שבכתיבת המגילה, לפי ההלכה יש לשייר גיליון חלק מסביב לכתב, ובשיטת החזו"א יוצא שהגיליון מרובה על הכתב וההלכה שצריך לשייר ג' אצבעות למעלה, וד' אצבעות למעלה, ובין עמוד לעמוד ב' אצבעות.
מאחר וישנה בעיה עם ה'גיליון מרובה', מרן הגר"ח קניבסקי מצא פתרון והוא לכתוב מגילה בת י"א שורות אך באותיות גדולות מאוד, באופן שהכתב מרובה על הגיליון.
וכך, במגילה של הגר"ח שנכתבה לפי דרישותיו, האותיות בגודל של כמעט ס"מ וגובה המגילה עצמה הוא 35.5 ס"מ. יצוין כי מגילה כזו נרכשה עבור הבעל קורא ב'לדרמן' וכן באופן אישי למרן הגר"ח קנייבסקי.
הצגת כל התגובות