
זה היה בגיל צעיר מאד, ויכוח עז ניטש ברחוב החרדי בין הפלג הליטאי לאחת החסידיות הידועות בעולם התורה. באחת מההפסקות בבי"ס בו למדתי, עמד אחד ממנהיגי הכיתה, בן ונכד לאחד ממכובדי ומיוחסיי העיר והסביר לנו באריכות ובלמדנות מדוע הרבי ההוא, המדובר, אינו זכאי לשאת בתואר - אדמו"ר, ולמה חסידיו הינם חסידים שוטים למהדרין.
התרשמתי עד עמקי לבבי מדבריו המלומדים של חברי, רוב הסיכויים שגם עלזתי שיש סוף סוף "אקשן" נאה בשממת הרחוב החרדי ושיגרת שנת הלימודים, ובהגיעי לביתי באותו ערב הרצתי בפני הוריי את דעותיי המלומדות ואת מסקנתי הנחרצת ורבת המשמעות על אותו רב וחסידיו..
אבא הקשיב יפה ובסבלנות, ובסוף ההרצאה המרשימה שיצאה מדם ליבי, הפליק לי היטב ופסק: "אצלנו בבית לא מדברים על רבנים. לא משנה אילו רבנים, מאיזו חצר או באיזה עניין!!!" קטונו.
זה היה השיעור הראשון והאחרון שלי בעניין דיבור על גדולי תורה ש"נשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב, ולחישתן לחישת שרף".
שימו לבכם לחלק משלל הפרשיות והאירועים האחרונים הקשורים ברבנים ומנהיגים מהציבור הדתי חרדי:
המחלוקת בדגל, "יתד ו"פלס", האדמו"ר המוזר שחזר בשאלה ושוב בתשובה, פרשת האדמו"ר הרב פינטו ורעייתו, המאבק על ליבו של מרן בעניין מנהיג מפלגת ש"ס, פרשת הרב אמנון יצחק ואייפונו המותר לו... ועוד.
ובכן הנני מקדים לאלתר ומוסר מודעה כי לא אכנס לדו"ח קצר או מתארך על המאורעות הללו ולעולם לא תתפסוני דן ופוסק היכן ואיפה הצדק. קטנתי מקטנים. אבל את ה'גל' העכור העולה מהרחוב ואת התקשורת החוגגת שניזונה היטב מהפרשיות האחרונות הבוקעות ועולות מהרחוב החרדי, רואה כל ילד, במגזר שלנו ובמגזר השכן, וזו כבר בעיה. בעיה שלנו...
מחלוקות לשם שמיים היו אצלנו ולעולם תהיינה. וטוב שכך. מצד שני תמיד ובכל תקופה הגיעו החבר'ה המתמחים בישיבה וישבו בניחותא על הקו שבין "לשם ובשם שמיים", לבין אינטרסים עצמאיים. אלה שידעו היטב איפה והיכן כדאי להדליק את הקצה והתפל, בכדי שתמשיך לדלוק חגיגה יפה ומפוארת שתצדיק את קיומם...
ובין מחרימי עיתון זה, לבין מבטלי רב אחר, בין הלועגים למקובל מהדרום לבין החוגגים על האייפון של הזועק בשופר, בין הלוחמים ברשת מזון כזו או המגדפים מפרסם בעיתון מתחרה - מחפש אני נואשות בימים אלה את מורה הדרך, אחד מענקי הדור, מגדולי ההוראה מאדירי המוסר שיידריכנו מה עושים בשעה לא פשוטה זו.
איך מתנהגים? מה מסבירים לילדים, מה מלמדים לתלמידי החיידרים והת"תים תאווי האקשן, איך בולמים את המחנאות והמחנות בישיבות, מה מפרשנים לתינוקות שנשבו' מתל אביב שניזונים רק מכותרות מעליבות ומשעשעות בתקשורת החילונית על 'הבלגן' בציבור החרדי
ובשעה שרוחות רעות סובבות ברחובותינו, שהמחלוקת חוגגת כל הדרך לקלפי, כשרבנים מעורבים לכאורה בחשדות לפלילים וחינוך רוחני מושרש מבית אבא מוחלף במאמרי מערכת שוצפים ופשקווילים רותחים וזועקים מקיר - שסופם כותרות מעליבות ובזות בתקשורת החילונית - אני הקטנצ'יק לא כל כך יודע אנא אני בא. עומד הלום, חסר עצה ותבונה כמו ילד קטן המחפש תשובה, ומבקש – "יהודים הושיעו"...
הצגת כל התגובות