העם היהודי מציין החל מהלילה (רביעי) את ניסי החנוכה בהדלקת נרות החנוכה. בחסידויות ובחצרות הקודש נוהגים לקיים מנהגים מיוחדים קודם ההלדקה, 'כיכר השבת' ליקט מקבץ מנהגים.
מרן ראש הישיבה הגראיל שטיינמן: מדליק את נרות החנוכה בכל ערב בזמן שקיעת החמה בביתו שברחוב חזון איש 5 בבני ברק.
חצר גור: מידי ערב מדליק במעמד האלפים כ"ק מרן האדמו"ר מגור את נרות החנוכה בהיכל ביהמ"ד הגדול ברח ירמיהו בירושלים. לאחר מכן, משוררים חברי המקהלה "הקפאלע" את ניגון מעוז צור בלחן מיוחד.
מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי: מדליק את נרות החנוכה כ-10 דקות לאחר השקיעה בביתו שברחוב רשב"ם 23 בבני ברק ובמחיצת מקורביו ובני משפחתו.
חצר בעלזא: מידי ערב מדליק את נרות החנוכה כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא בחנוכיית הענק מכסף טהור בהיכל אגרויסע שטוב במעמד אלפי חסידים.
בחסידות בעלזא נוהגים לומר בכל יום ארבעה אותיות מ"תמניא אפי" - מזמור קי"ט שבתהילים בנעימה מיוחדת ומרגשת.
מידי ערב נושא הרבי מבעלזא בפני החסידים פלפול תורני מעמיק בסוגיות החנוכה.
חצר ויז'ניץ: בכל ערב מתקיימת הדלקה ברוב עם בבית המדרש הגדול של החסידות בבני ברק כשהאדמו"ר מויזניץ מדליק בחנוכיה עתיקה כשהוא לבוש בקאלפיק המיוחד.
לאחר ההדלקה אומר הרבי את המזמור "ויהי נועם" במשך שבע פעמים רצופות, ולאחר מכן את שאר המזמורים.
במשך שעה ארוכה שרים אלפי החסידים בליווי מקהלה ותזמורת את פיוטי החג כאשר האדמו"ר מהלך לאורכו של כל ביהמ״ד ומעודד את השירה בידיו.
מרן פוסק הדור הגר"ש וואזנר: מדליק מידי ערב בביתו שברחוב הלפרין בבני ברק מיד לאחר תפילת ערבית.
המונים מתאספים מידי ערב ברחובה של עיר על מנת לחזות במרן כשהוא מטיב את הנרות ואומר את הפיוטים בלחש.
חצר צאנז: מידי ערב מדליק האדמו"ר מצאנז את נרות החנוכה בהיכל המתיבתא בקריית צאנז בנתניה בשעה 20.30.
הרבי מכין בעצמו את הפתילות ויוצק את השמן מכד מיוחד. טרם ההדלקה אומר האדמו"ר לשם יחוד, ואז מדליק מצד ימין של ארון הקודש כשהוא חבוש בבגדי שבת בשטריימל ובקפוטה.
לאחר אמירת המזמורים במשך מחצית השעה, נוהג הרבי לומר פלפול תורני מעמיק כשלסיום הוא נושא דברי מוסר ואגדה. האדמו"ר מקיים מידי ערב את מנהג ה'דריידל' - משחק בסביבון, כנהוג מקדמת דנא.
חצר רחמסטריווקא: לפני תפילת ערבית טובל האדמו"ר מרחמסטריווקא במקווה ומתחיל בהכנות הרוחניות לקראת מעמד ההדלקה כשהוא הוגה ולומד בספרי מוסר וחסידות.
לאחר מכן, מכין הרבי את הפתילות והנרות ואומר את ה"לשם יחוד,. את הברכות אומר האדמו"ר בקול גדול ואז ממלמל בלחש בשעת ההדלקה את "הנרות הללו קודש הם.
לאחר כמחצית השעה, מסתגר האדמו"ר בחדרו, ואומר לבדו את שאר המזמורים כשבשעות הלילה הוא עורך טיש מיוחד לרגל החג בהשתתפות אלפי חסידים.
חצר מודזיץ: בכל ערב מדליק האדמו"ר ממודזיץ את נרות החנוכה במעמד בני המשפחה בלבד, פרט ליום אחד בו מדליק בהיכל בית המדרש ברח חבקוק בבבני ברק בהשתתפות מאות חסידים.
לאחר ההדלקה ואמירת המזמורים, מנגנים בחסידות ניגון עתיק ומיוחד על הפיוט מעוז צור שהלחין סבו של הרבי, כ"ק האדמו"ר בעל האמרי שאול זצ"ל.
חצר פרמישלאן: לפני ההדלקה, מקפיד הרבי לטבול במקווה ואז נכנס לבית המדרש כשהוא לבוש בבגדי שבת.
בחסידות פרמישלאן מדליק הרבי י״ג נרות, החסידים נוהגים לעטוף את השולחן במפה לבנה. כשלאחר אמירת הפיוטים במשך שעה ארוכה מנגן האדמו"ר ניגון מיוחד בכינור עתיק כמנהג אבותיו.
לסיום, עוברים החסידים לקבלת דמי חנוכה ומטבע של ברכה מידי האדמו"ר.
חצר ערלוי: זקן האדמו"רים כ"ק מרן האדמו"ר מערלוי, מקפיד להכין את הנרות והפתילות בעצמו. לאחר ההדלקה ואמירת המזמורים כנהוג, אומר הרבי פלפול תורני ודרוש בדברי מוסר.
חצר נדבורנה: גם בחסידות נדבורנה מקפידים ללכת בבגדי שבת בימי החנוכה. האדמו"ר מקפיד להדליק לפני המצווה שמונה נרות כשאת 'השמש' מדליקים מאותן נרות.
כל אחד מאדמו"רי נדבורנה ידליק בעיר מגוריו בבני ברק, ירושלים ביתר ואלעד, כאשר החסידים עוברים לאחר המעמד להתברך ולקבל מעות חנוכה.
חצר לעלוב: האדמו"ר מלעלוב מדליק את נרות החנוכה מידי ערב בשעה 20.30 בבית מדרשו בעיר בית שמש.
בנר החמישי וב'זאת חנוכה' מחלק הרבי "חנוכה געלט" לחסידים, כשבזאת חנוכה לאחר תפילת מנחה עורך האדמו"ר טיש במעמד מאות חסידים במהלכו הוא משחק בסביבון מזהב טהור עם אחד מנכדיו ולאחר מכן נוהג לשרוף את הפתילות בהן נעשה שימוש.