במסגרת המאמר נעסוק בשאלה האם על חברת הביטוח לפצות אדם בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה לפני תחילת הנסיעה.
לא כל תאונה עם רכב נחשבת לתאונת דרכים, הסיבה לכך, מסביר עורך דין תאונות דרכים רונן פרידמן, היא כי ישנם מקרים אותם החליט המחוקק לא להכליל בחוק כעולה מע''א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח ואח', ניתוח האירוע לצורך הגדרתו כתאונת דרכים כולל בתוכו שלושה שלבים:
תחילה יש לבדוק האם מתקיימים בנסיבות העניין יסודות של ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים ,בשלב השני נבחן קיומן של חזקות מרבות של תאונת דרכים, כגון ניצול הכוח המכני של הרכב ,השלב האחרון נועד לבדוק האם חלה על האירוע חזקה ממעטת כלשהי שבאה להוציא סוגים מסוימים של תאונות מגדר המקרים המזכים על פי חוק הפיצויים.
תיאור התאונה - נפילת מכסה מנוע:
תובעת עמדה להתחיל בנסיעה ברכב שבבעלותה, בטרם הנסיעה, החליטה לבדוק את מצב השמן והמים ברכב ולשם כך פתחה את מכסה המנוע. הסתבר כי היה צורך להוסיף מים ,בעת הוספת המים נפל על התובעת מכסה המנוע ופגע בראשה.
טענות התובעת מול טענות חברת הביטוח:
התובעת טענה כי האירוע מהווה תאונת דרכים ועל כן חייבת חברת הביטוח לפצותה על הנזקים שמקורם בתאונה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל''ה- 1975 ,חברת הביטוח הכחישה כי מדובר בתאונת דרכים וטענה כי אין המקרה דנן עונה על הגדרה של "תאונת דרכים" המצויה בסעיף 1 לחוק.
כיצד מכריעים האם מדובר בתאונת דרכים ?
כי יש להתמקד במסגרת פסק הדין בניתוח של ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים הומגדרת בסעיף 1 לחוק הפיצויים כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" ,התאונה המתוארת מהווה "מאורע" בהיותה אירוע חד פעמי (להבדיל מתהליך ממושך). כמו כן, לא היה ספק באשר לקיומם של שני היסודות הנוספים של תאונת דרכים: נזק גוף ורכב מנועי ,לפיכך הדיון הצטמצם לבחינת 3 המרכיבים הנותרים של ההגדרה הבסיסית: "עקב", "שימוש", "למטרות תחבורה".
"שימוש", הגדרה של "שימוש ברכב מנועי" מורכבת מחלופות רבות כאשר המקרה שבפנינו עשוי להיכנס לגדריהן של שתי חלופות המופיעות בהגדרה, טיפול דרך או תיקון דרך ונפילה של חלק מן הרכב בזמן שהוא חונה או עומד ,החלופה הראשונה נוגעת להתנתקות או נפילה של חלק מרכב "חונה או עומד , שלא תוך כדי טיפולו על ידי אדם במסגרת עבודתו".
החלופה הזו של שימוש מורכבת מיסוד חיובי ויסוד שלילי.
היסוד החיובי "עניינו באירוע שאותו רואה המחוקק כ"שימוש" - הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו" (כדברי כב' הש' אור בע''א 3024/94 יונאי נ' אררט חברה לביטוח.
פרשנות המונח "שימוש ברכב מנועי":
על פרשנות של כל רכיב שבהגדרת "שימוש ברכב מנועי" להיות מושתתת על מבחן של סיכון תעבורתי ועל כך עמד בית המשפט העליון בע''א 8061/95 ,עלינו להתאים את מהותם של השימושים העיקריים ושימושי הלוואי לפרטי ההגדרה של הדיבור "השימוש" ולמבחן התעבורתי המונח ביסוד ההגדרה הבסיסית.
נפילת מכסה המנוע לפני תחילת הנסיעה:
נראה כי נפילת מכסה המנוע בזמן בדיקת שמן או מים שנערכה דקות ספורות לפני תחילת הנסיעה בהחלט עונה על ההגדרה של השימוש הרלוונטי. מדובר בחלק בלתי נפרד מן הרכב שהורם על ידי התובעת לצורך הבדיקה שנועדה להקטין את הסיכון התעבורתי הקרוב , כגון שריפת המנוע בעת הנסיעה וסיכון לפגיעה פיזית בנהגת כתוצאה מכך. יש לציין כי המחוקק לא דרש כי נפילה של חלק מן הרכב תהיה כרוכה בהתנתקותו אלא איפשר שתי חלופות: התנתקות או נפילה.
היסוד השלילי מתייחס לסיפא של החלופה המוציאה מגדר המקרים המזכים תאונות בהן הנפילה אירעה תוך כדי טיפול ברכב "על ידי אדם במסגרת עבודתו". הרכיב הזה פורש על ידי בית המשפט העליון כחל על "מי שמקצועו בתיקון או בטיפול בכלי הרכב"( ע''א 3024/94).
התובעת אינה מכונאית רכב מקצועית ועל כן יש לקבוע כי שימוש שעשתה במכוניתה אינו נופל בגדר הסיפא של החלופה.
פרשנות המונח " תיקון או טיפול דרך":
חברת הביטוח התמקדה בסיכומים מטעמה בטענות הבאות להוכיח כי עובדות המקרה מצביעות על כך כי ב"טיפול בית" עסקינן (להבדיל מ"טיפול דרך") ועל כן יש לדחות את התביעה בהיותה חורגת מההגדרה של תאונת דרכים. סבורני כי בנסיבות העניין אין כל צורך להיזקק לטענות אלה היות וניתן להסתפק בקיום של חלופה אחרת של הגדרת "השימוש" ( בענייננו – נפילה של חלק מרכב עומד). ראו לעניין זה ע''א 3024/94 שלעיל בו כב' השופט אור הכיר באירוע כתאונת דרכים חרף העובדה כי דובר ב"טיפול בית" (עמ' 221 לפסק הדין) וזאת בגורסו כי התקיימה בנסיבות של אותו מקרה חלופה של התנתקות או נפילה של חלק מן הרכב.
סיכום:
לאור האמור יש לקבוע כי נסיבות המקרה מצביעות על כך כי השימוש שעשתה התובעת במכוניתה מהווה "שימוש ברכב מנועי" לעניין חוק הפיצויים ,למעלה מן הצורך אציין כי יש לראות את האירוע שבפנינו כתאונת דרכים שנתרחשה אגב "טיפול דרך".
אכן, ה"טיפול" הוא "טיפול דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי , והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית.
בדיקת השמן והמים במקרה שבפנינו בוצעה דקות ספורות לפני נסיעתה המתוכננת של התובעת ועל כן ברור כשמש כי הטיפול מהסוג הזה נעשה "אגב הנסיעה" שכן נועד הוא להקטין סיכון של שריפת המנוע עקב הנסיעה - סיכון תעבורתי מובהק. ניתן להרחיק לכת ולומר כי הפעולה מעין זו עשויה אף להיחשב כשימוש לוואי הקשור לנסיעה וגם מהטעם הזה אין לשלול את זכאותה של התובעת לקבלת הפיצוי על פי חוק הפיצויים.
אין חולק כי נפילת מכסה המנוע במהלך טיפול ברכב מהווה "סיבה שבלעדיה אין" באשר לגרימת הנזק ולפיכך מתבקשת המסקנה כי בנסיבות המקרה מתקיים הקשר הסיבתי העובדתי.
יש בעובדות המקרה כדי להצביע על סיכון תעבורתי שהתממש עקב נפילת מכסה המנוע וזאת בעיקר לאור העובדה כי הדבר אירע דקות ספורות לפני הנסיעה המתוכננת . כיוון שכך, יש לקבוע כי בענייננו מתקיים הקשר הסיבתי המשפטי. גם הפעלת מבחן שכל הישר מביאה בהכרח לידי אותה מסקנה.
עו"ד רונן פרידמן עוסק בדיני נזיקין וביטוח ויוזם פרויקט "האנציקלופדיה המשפטית", המורכב ממקבץ פסקי דין והחלטות מפסיקת בתי המשפט בישראל.