הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצ"ל נולד בחודש אלול תר"ם כבן בכור למרן מהרי"ד זצ"ל מבעלזא ולאמו מרת בתיה רוחמה נכדת הרה"ק רבי אהרן מצרנוביל זי"ע. כבר בגיל צעיר התייתם מאמו הרבנית, וזכה לקרבה יתרה אצל סבו מרן מהר"י מבעלזא זצ"ל.
בהגיעו לפרק האיש מקדש נשא לאשה את מרת מלכה בת דודו הצדיק רבי שמואל מסקאהל. לרבינו נולדו מספר בנים ובנות (וכולם נספו ל"ע בשנות השואה) לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ז קיבל את כס ההנהגה
תל אביב של מעלה
בשנת תש"ג בחסדי השי"ת ובניסי ניסים נמלט מגטו בוכניה ליד קרקוב יחד עם אחיו הרב מבילגוריי זצ"ל ובט"ו באייר באותה שנה הגיע להונגריה ושהה בבודפשט למשך שמונה חודשים עד כ"ד בטבת תש"ד משנודע לו שהגסטאפו דורש מממשלת הונגריה את הסגרתו בחזרה לשלטונות הנאציים עזב במהירות את הונגריה וביום ט' בשבט תש"ד הגיע יחד עם אחיו לארץ הקדש .
רבינו סירב להפצרות חסידיו לגור בירושלים בבני ברק ובפתח תקוה ועמד על החלטתו להתיישב דווקא בתל אביב ואת ביתו קבע ברחוב אחד העם במרכז העיר בין טעמיו הנסתרים על מקום מושבו בתל אביב אמר פעם שכאן בעיר אין עדיין מסגד או כנסייה ואווירה נקי יותר.
שנות התקומה
ידו רב לו בארץ הקודש והקים מחדש את חסידות בעלז בארץ ישראל תחילה בתל אביב ואחר בך בירושלים בני ברק וחיפה, ומנהגו בקיץ מערב חג השבועות עד אחרי חגי תשרי שהיה שוהה בירושלים עד שנת תשט"ו בשכונת קטמון, ומאוחר יותר ברחוב אגריפס ליד ישיבת בעלזא.
השבת האחרונה
בליל שבת פרשת עקב כ' באב התשי"ז השמיע האדמו"ר לחסידיו תורה כהרגלו מדי ליל שבת בין השאר אמר:
כשאבא או רבי נפטר מהעולם אם בניו או תלמידיו ממשיכים להתנהג בדרך הטוב שהוא לימד אותם הם מרבים את שכרו של האבא או הרבי בעולם העליון.
דבריו אלה התפרשו מאוחר יותר על ידי החסידים כצוואה מפורשת של הרבי במוצאי שבת כ"א באב נפטר רבינו בבית החולים שערי צדק הלווייתו התקיימה למחרת נטלו בה חלק אלפי יהודים מכל השכבות והזרמים במקביל נערכו הספדים בבתי הכנסת בריכוזים החרדיים ברחבי העולם הוא נטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים וקברו מהווה מוקד משיכה לציבור החרדי אשר מבקרים שם במשך כל השנה ובפרט ביום היארצייט.
1.
אך טוב - ידוע קדושת הלשון שלו תמיד לימד זכות על כל אחד ואפילו על גוי לא רצה לדבר סרה, פעם אחת יצאה גזירה רעה על היהודים בפולין והחסידים שוחחו ביניהם וקללו את הרשע שגזר את הגזירה הגה"צ מבילגורייא זצ"ל היה אז שם וקרא למוכיח זצ"ל שיעמוד שם ויתבונן לראות מה שיאמר אחיו הק' כשישמע מהגזירה וששמע הרה"ק שיש חדשות מהגזירה שנגזרה אמר צריך תלוש ממנו כוכב. כי אז המושלים היו עונדים שלושה כוכבים על הכתף - וזה כבר היה נחשב לקללה.
2.
פה טוב עין טובה - מעולם לא נתן לדבר על ילד שאינו רוצה ללמוד פעם בא אליו אחד והזכיר לברכה את בנו שאינו רוצה ללמוד אמר לו הרה"ק שיש לו בקבלה מאביו מי מה"ד עד הרה"ק מלובלין זי"ע שלא לומר כן ונתן שני הסברים על כך, א. שהילד לא יהא שבור ורצוץ בעיני עצמו, ב. שלא לגרום קטרוג ח"ו מני אז כל פעם כשנכנס הלה אל הרה"ק קראו להילד "דער מתמיד" (=הילד המתמיד ) וואס מאכט דער מתמיד (=מה שלום הילד המתמיד) ואכן היה שינוי גדול לטובה אצל הילד.
3.
לימוד תורה או סיפורי צדיקים - בזמן שמרן זי"ע לא היה צריך לעזרת המשמש שלו, היה מבקש ממנו שיצא לחדר השני וישב ללמוד שם בקול. פעם קרה שלא שמע מרן קול הלימוד של המשב"ק וקרא לו מחדרו שיכנס אצלו ושאלו מה אתה עושה שם שאינני שומע קול תורה ענה המשמש שהם מספרים ביניהם שם עובדות וסיפורי צדיקים. נענה הרה"ק ר"א ואמר: סיפורי צדיקים הם אכן כמעשה מרכבה, אהל בכל זאת אין הם לימוד, ואני שלחתיך ללמוד.
4.
קנס עצמי - פעם היה ספר אחד בעיירה בעלז שאיחר לסגור את מספרתו לאחר כניסת השבת לאחר שאחד החסידים סיפר זאת לרבי הקדוש מרן רבי אהרון זי"ע מבעלזא .קרא הרבי לספר ושאלו מדוע עשה זאת, היהודי התנצל והסכים לקבל על עצמו תיקון, הורה הרבי מבעלז שהספר החוטא יתרום לבית המדרש רוטל נרות כפרה על חטאו, והחסיד שראה את החטא וסיפר לו עליו יביא שני רוטל נרות לבית המדרש, והוא עצמו הרב שבעירו ארע דבר כזה יביא חמישה רוטל נרות לבית המדרש.
5.
למעלה למעלה - פעם אחת ביום ז' אדר יומא דהילולא של משה רבינו ציוה מרן הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע להדליק נר ולומר: "לעילוי נשמת רבינו משה בן עמרם" כי הגם שמשה רבינו דיבר עם השי"ת פנים בפנים, הרי שעוד יש מקום רב להתעלות נשמתו למעלות רמות שאין בהן בשגה כלל.