רבי אברהם ענתיבי זצ"ל - רבה של חלב | שורות קצרות לרגל יום ההילולא

לאחר פטירתם של הרבנים הראשיים לחלב, הרב אליהו שמאע הלוי והרב משה דוויק הכהן, נבחר הרב ענתיבי לכהן כרב הראשי וכאב בית הדין במשך ארבעים שנה. בתקופתו, המצב הכלכלי בממלכה העות'מנית הדרדר, והוא עסק רבות בבעיות חלוקת המיסים, סכסוכי מסחר, ובעיות חברתיות אחרות. הוא תיקן תקנות רבות לבני קהילתו, שחלקן מופיעות בספרו "מר ואהלות". בני עירו כינו אותו בתואר הכבוד "ראש על אר"ץ רבה".

רבי אברהם לקח תחת חסותו את אחיינו, רבי יהודה שבתאי רפאל, שהתייתם בגיל צעיר, וגידלו כבנו. לימים עלה ר' יהודה לצפת ונודע בשם היש"ר ענתיבי.

הרב ענתיבי נפטר בכ"ח בטבת בשנת תרי"ח, והרב חיים מרדכי לבטון מילא את מקומו ברבנות.

הרב ענתיבי כתב ספרים רבים, ביניהם ספרי מוסר, הלכה, דרשות ושו"ת. בין ספריו: "אהל ישרים", "חכמה ומוסר", "יושב אהלים" - דרושים על התורה, שנכתב לאחר רעידת אדמה בחאלב, כאשר הרב ענתיבי שהה באוהל במדבר, והוא כתב את הספר מזכרונו. "מר ואהלות" - ספר שו"ת הכולל גם תשובות של אביו, רבי יצחק ענתיבי. "פני אהל מועד" - דרושים ומוסר לשבתות השנה. "פני הבית על הרשב"א", "פני הבית על בית יוסף" ו"חוקי הנשים" - על אבן העזר.

בנוסף לספריו, כתב הרב ענתיבי פיוטים במטרה להניע את בני קהילתו משמיעת שירים שאינם שירי קודש. ופיוטים אלו מושרים עד היום בקרב בני עדות שונות. בין פיוטיו הידועים: "אור צח ופשוט", ו"אם חכם לבך בני" ועוד.

דבריהם הם זיכרונם

הרב ענתיבי אמר שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, וטוב להוסיף מאור התורה על אור הנר:

"דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך"