"הרוח שלנו לא מובסת. אנחנו לא מובסים... אנחנו חזקים, ברור לנו למה אנחנו עושים את זה", אמרה האריס לתומכים.
"אבא שלי היה אומר, כשמפילים אותך, אתה רק צריך לקום, לקום. המדד של אדם או מפלגה הוא כמה מהר הם קמים", ניחם ביידן את הדמוקרטים.
אך למרות משפטי ההשראה, ה"פיל" היה בהחלט נוכח בחדר. הבית הלבן עבר לאויב המושבע של המפלגה הדמוקרטית דונלד טראמפ, ושני בתי הקונגרס נפלו כפרי בשל לידי הרפובליקנים שיכולים לחוקק כעת כאוות נפשם.
מטרת המפגש הייתה להודות לתורמים - ששמו את הכסף שלהם על האריס, ואיבדו אותו.
"איננו יכולים לתת לשום נסיבות או מצב או אינדיבידואל לקחת מאיתנו את כוחנו... אנחנו יודעים את מה אנחנו מייצגים, וזו הסיבה שאנחנו יודעים בשביל מה להילחם", אמרה האריס למיליונרים.
ההפסד של האריס היה ועודנו "תקוע בגרונם" של הדמוקרטים, שכן האריס איבדה כאמור לא רק את הבית הלבן והקונגרס, אלא גם הושפלה באופן אישי כאשר הפסידה בשבע מדינות שדה הקרב, ואף איבדה בהצבעה הלאומית לראשונה מאז ג'ורג' בוש.
בעוד ביידן אמר בצחוק לקהל תומכיו כי "החדשות הרעות עבורכם הן שאני לא הולך לשום מקום", עתידה של האריס אינו ברור, אך יתכן שהיא תבחר לרוץ לתפקיד מושלת מדינת קליפורניה, ערש הולדתה.
הפעם האחרונה שבה מועמד מהמפלגה הדמוקרטית הפסיד את הרוב בקולות (popular vote) בבחירות לנשיאות ארצות הברית הייתה בשנת 2004. בבחירות אלו, ג'ון קרי, המועמד הדמוקרטי, הפסיד לג'ורג' וו. בוש, הנשיא הרפובליקני המכהן, שקיבל 62 מיליון קולות (50.7%) לעומת 59 מיליון קולות (48.3%) לקרי.
אם נחזור רחוק יותר, הדמוקרטים הפסידו גם ב-1988, כשמייקל דוקאקיס הפסיד לג'ורג' הרברט ווקר בוש. מאז 1992, המפלגה הדמוקרטית ניצחה את ה-popular vote בכל מערכות הבחירות לנשיאות, למעט בשנת 2004.
הצגת כל התגובות