לרגל החג הגיע הזמן שנצא ממיצרי התהיות וננפץ כמה שקרים גסים הרווחים במחננו החרדי.
היה אחד [מעל במה זו, שמו אינו זכור לי] שניסה לטעון על צניעות יוצאות "בית יעקב" לעומת רעותיהן יוצאות האולפנות וה"שירות" למיניהן. החרדיות הליטאיות שחובשות פאה, כך טען בלהט, רחוקות מאוד בצניעות לבושן מנשות הדת"ל שמעוטרות במטפחת. אלא שטעה האיש טעות מרה: המושג והמושא הקדוש ששמו "צניעות" הוא הרבה יותר מצניעות בלבוש. אין שום חכמה ללכת עם שביס משתפל על הגב, עם כל הכבוד, ולהתרועע עם גברים ולשוח ניבולי פה צורמים. צניעות זה הרבה יותר מלבוש. צניעות זה אופי אצילי ועדין! הלבוש בהחלט מסגיר על האופי, אך הוא הוא זה שאמור לשחק במרכז הבמה.
נבט נא אל דברי הגמרא המופלאים במגילה טז: בזכות צניעות שהייתה בה ברחל יצא ממנה שאול, ובשכר צניעות שהייתה בו בשאול יצאה ממנו רחל. והגמרא שם מפרטת את צניעותה של רחל שהתבטאה בכך כשמסרה את הסימנים לאחותה לאה והייתה ודאגה שלא יתפרסם הדבר שמסר לה סימנין. [ראו שם]. והרי שם לא מדובר כלל בצניעות של לבוש אלא של הנהגה אצילה, שקטה ומרוממת.
אז אם אי מי מאיתנו [בן עדות המזרח בדרך כלל, שמניעיו ידועים וזועקים אפוא כמו מאליהם] שמתבכיין על מצב הצניעות בבית יעקב הליטאית לעומת האולפנות הדתליו"ת, הצדק העקרוני בהחלט נמצא בדבריו, אבל ההשוואה מקוממת. הצניעות שם באולפנות, בלי להכליל כמובן, מהן והלאה. צניעות אמיתית אוטנטית כמעט ואינה קיימת במחוזותיהן. [צאו לטרמפיאדות וספיחיהן. וד"ל] אז הבכיינים: אנא התפכחו!
כך או כך, לכל עם ישראל: חג שמח ומאושר!
ולמרוקאים שבינינו: "תדבחו ותסעדו"!
הצגת כל התגובות