הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש

מצד המתרס חגגו את נצחונם בגאווה,

ו'השונאים' עלו על יצועם מלאי חמה,

אוגרים כח לעוד יום של מלחמה.

המהומות שם אמנם לא התחילו היום,

ובכל תקופת זמן, לא שוכחים הם לקרוץ לנו לשלום,

אך הפעם נראה שבאמת הגזימו הניצים,

מתכתשים הם כבר כמה ימים, יורים בגפם אין סוף חיצים.

יבואו הדרשנים וידרשו הדרשות,

וגדולי ישראל יזהירו כי לא עת לחשות.

אנשי החינוך יסתודדו, יאמרו כי באו מים עד נפש,

והתקשורת תלקק אצבעותיה, תשתדל לטבוע עד עומק הרפש.

ולי זה מזכיר את אותם הימים,

כאשר בפוניבז' נלחמו, אך על דברים אחרים,

עת יצא הכרוז בעידודו של ראש הישיבה,

להחרים עדה שלימה מישראל, בלי טיפת מחשבה.

אז הנה, ללא השמצות,

זהו החינוך - אלו התוצאות,

הדיבוק ל'לפיד השנאה' שם, לצערינו, עדיין לא עבר,

ומכאן, לא הוסיף יותר דבר.

ספינת הדגל של עולם הישיבות,

התנגשה בסלע חד, טבעה במצולות,

סלע המחלוקת הקשה והאומלל,

ההורס כל חלקה טובה ומותיר אחריו רק חלל.

וכעת,

קשה מאד יהיה לומר טעינו, ויותר קשה יהיה לשנות ההרגל,

לעמוד דומם, לבקש סליחה, להוריד לחצי התורן את הדגל,

אך בהחלט, במקומם של טיעונים שאין בהם ממש,

הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש...