כואב לי!
שמסתובבים סביבנו "אנשים" בעלי לקות נפשית, בחזות תמימה ורגילה, והסביבה ממשיכה לשתוק!
כואב לי!
על עוד ילדה /נערה / אישה שנראית פחות או יותר כמוני- חצאית ,חולצה שמכסה מרפקים, פאה או שיער אסוף, שמסתובבת ברחובות ירושלים או בני ברק והיא רק נראית! אף אחד לא שומע את הגוף שלה צועק כבר 20 שנה!
כואב לי!
שהסביבה מתביישת לדבר על העוול, לא באמת יודעת איך להתמודד, וכל אחד מחפש פתח מילוט אחר עד יעבור זעם.
כואב לי!
שילדה, נערה{ובדמיון הפרוע אישה} עוברת 20 שנה התעללות קשה, ולא מסוגלת לקום ולצעוק, וח"ו אני לא מאשימה או שופטת אותה, אין לי את הזכות להיכנס לזוועה ולמקום החשוך והמאיים שהשטן הכניס אותה.
כואב לי!
על הבושה והחילול ד' שכל פרשה כזו מעלה, על המשפחה האישה הילדים, התלמידים...
כואב לי!
שבזמן הקרוב בבתי ישראל הורים יפקחו שבע עיניים על החתן/גיס אח או שכן ויבדקו בזכוכית מגדלת כל תנועה חשודה...
כואב כואב כואב! ורק מהמקום הכואב הזה אפשר להדליק פרוז'קטורים אדומים. ושוב! אין לי את הזכות לדבר על הנפגעת בטח שהיא הייתה קורבן למניפולציותיו, אבל מכאן אפשר להזהיר אימהות ואבות על בניהם ובנותיהם, לדבר לעלות להוציא את זה! ברור שזה צריך להיות בצורה בריאה ומבוקרת ,אבל כן נערה אישה צריכה לקום, ולצעוק ולצרוח "יש כאן זאב גדול שרוצה לטרוף" ואולי רק אז יגיעו הציידים יותר מהר ולא אחרי 20 שנה של כאב.