מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן
את הסליחות ביום הראשון ובערב ראש השנה אומר הגראי"ל שטיינמן בחצות הלילה ובשאר הימים לפני הנץ. לפני הסליחות של ערב ראש השנה, מוסר ראש הישיבה שיחה בהיכל ישיבת "אורחות תורה" שבראשותו.
בשנים עברו היה מתפלל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן את תפילת ערבית בליל א' של ר"ה בישיבת 'גאון יעקב', אולם השנה בשל חולשתו וטורח הדרך, יתקיים מניין מצומצם בביתו, שם יתפלל ערבית כשאת שאר תפילות החג יעשה כדרכו בבית-הכנסת איצקוביץ'.
הגראי"ל מקפיד שלא לאכול לפני התקיעות כלל. את התשליך עושה הגראי"ל בברז בביתו, בכל עתותיו הפנויים בראש השנה אומר תהילים.
נקודה מעניינת הינה כי מרן הגראי"ל שטיינמן אינו מברך ברכת "שהחיינו" בלילה השני של ראש השנה על פרי חדש וזאת משום שחושש מהפסק, במקום זאת מקפיד מרן שלא לאכול ענבים במשך כל תקופת הקיץ ובראש השנה מברך שהחיינו בקידוש על ענבים שנסחטו עבור היין.
במשך עשרת ימי תשובה יוצא הגראי"ל למסע חיזוק בעשרות מוסדות תורה והיכלי הישיבות ומחזקם לרגל הימים הנוראים.
בכל עשרת ימי תשובה אינו טועם כלום במשך כל היום, ורק בלילה שובר את הצום.
חסידות גור
בחסידות גור נערכים ללמעלה מרבבת חסידים שיגיעו לרגל ראש השנה להתפלל בצילו של כ"ק מרן האדמו"ר מגור.
בגור, הרבי אינו ניגש לפני התיבה ובעבר היו מתפללים בעלי התפילה המיתולוגים הרב משה שיינפלד שהיה חזן בתפילת השחרית והרב חיים משה קנופף מבעלי "המודיע" שהיה ניגש לפני העמוד לתפילת מוסף, אך בשל חולשתם ניגשים לעמוד בעלי תפילה מחליפים.
בערב החג עוברים רבים מהחסידים לתת ברכת שלום לרבי (שולם נעמען). לאחר תפילת ערבית ליל החג עוברים למעלה משעתיים קהל האלפים, כשהמבוגרים שבהם מגיל 50 ומעלה עוברים לפני הרבי בלילה הראשון ושאר הקהל בלילה השני.
הבעל תוקע בחסידות הינו הרב איצ'ה רוזמרין שהיה משב"ק אצל בעל ה"לב שמחה" זי"ע. ואילו הבעל מקריא הינו הרב ישראל דוד רוסט, רב קהילת חסידי גור בחיפה.
בחסידות משתדלים בשנים האחרונות שלא להלחין ניגונים חדשים אלא משחזרים שוב לחנים ישנים. לדברי העסקנים, רק שני ניגונים חדשים מולחנים בכל שנה. ניגון אחד על ה"קדיש" שלאחר תפילת מוסף שהולחן על-ידי ראש הקפעלע מנחם אירנשטיין, וניגון שני על המילים "היום תאמצינו", שהולחן על-ידי צבי גולדקנופף.
בחסידות גור לא אומרים במהלך התפילה את כל הפיוטים ומסיימים בשעה 1 וחצי. השנה חידשו לרגל יובל שנים למלחין המיתולוגי ר' יענקל תלמוד כמה שירים ביניהם לחנו על תפילת "היה עם פיפיות".
חסידות סאטמר
לקראת ראש השנה מגיע כ"ק האדמו"ר מהר"א לשכונת וויליאמסבורג בניו יורק כשהתפילות מתקיימות בבית המדרש הגדול בעיר. ברוב הכיבודים במהלך התפילות מכובד האדמו"ר בעצמו כשניגש לפני העמוד.
לאחר תפילת ערבית עובר קהל הרבבות להתברך מהאדמו"ר ולאחל לו ברכת שנה טובה. השנה נבנו גדרות מיוחדים על מנת ולמנוע מההמונים להידחק דבר שהיווה בשנים האחרונות סכנת נפשות משש.
לפסוקי דזמרה ניגש אחד מהמו"צים של החסידות, בשחרית ביום הראשון ניגש הרה"ג ר' אלטר טייטלבוים ר"מ בישיבה, ולתפילת שחרית ביום השני הרה"ג ר' אלעזר מענדל פילאפ ר"מ בישיבה. כבעל מקריא משמש הרה"ג רבי אריה לייבוש טייטלבוים כשהרבי עצמו משמש כבעל תוקע.
בשני לילות החג עורך האדמו"ר טיש מיוחד עד לשעות המאוחרות במהלכו נושא דברי תורה וחיזוק בפני החסידים.
מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי
מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי מסיים בערב החג מספר פעמים את מסכת קידושין.
הגר"ח אינו נוהג ללבוש קיטל בחג ואת תפילת ערבית מתפלל בבית המדרש 'לדרמן' הסמוך לביתו כשלאחר התפילה נוהרים אלפים מכל רחבי העיר לאחל למרן שנה טובה ולהתברך ממנו.
את הסימנים נוהג הגר"ח לאכול בשני לילות ראש השנה ובמהלך הסעודה אומר מרן פרקי תהילים.
את מנהג התשליך הוא מקיים בבית בנו הגראי"ש קנייבסקי, לשם מובא אקווריום עם דגים חיים.
ביום ראשון של ראש השנה עוברים אלפים במשך למעלה משעתיים להתברך ל"שנה טובה" לשנה החדשה ובמקום נראים מכל החוגים והעדות, שטריימלאך, לצד פראקים, חליפות קצרות לצד כיפות סרוגות. בשנים האחרונות לאור הלחץ הגובר הועמדו מחסומים ליד ביתו של מרן הגר"ח שיוכלו לסדר את התור הארוך המשתרך על פני רחוב רשב"ם.
חסידות בעלזא
בליל החג ניגש כ"ק האדמו"ר מבעלזא לפני העמוד לתפילת ערבית כשלאחריה הוא ניצב ליד ארון הקודש ומברך את כל הקהל העצום בברכת שנה טובה כששאגת "אמן" אדירה מהדהדת בכל רחבי בית המדרש הגדול.
מיד לאחר-מכן עובר הקהל במהירות במשך שעות ארוכות להתברך מהרבי ולאחל לו שנה טובה.
לתפילת פסוקי דזמרה ניגש לפני העמוד בעל המנגן ירמיה דמן ולתפילת שחרית הגה"צ רבי דוד וויס.
לאחר ההפסקה מתמלא היכל בית המדרש מפה לפה כשהרבי מבעלזא נושא דרשה ומעורר את הציבור במשך שעה ארוכה בענייני תשובה כשעיני הקהל זולגות דמעות.
בתפילת המוסף ניגש הרבי לפני התיבה ומשמש בנוסף גם כבעל תוקע. רגעים מרגשים של התעלות נרשמים בעת שירת תפילת "היה עם פיפיות" כשכל הילדים הניצבים על הגלריות שרים יחד ולאחר-מכן כל הקהל מצטרף.
בבעלזא, הטיש המרכזי הינו דווקא בלילה השני של ראש השנה וקרוי "לדוד מזמור טיש", ואכן בתחילת הטיש אומרים כל הציבור יחד את פרק התהילים. מדובר באחד הטישים הגדולים והמרכזיים בחסידות בעלזא כשאלפים רבים משתתפים בו במשך שעות ארוכות.
חסידות ויז'ניץ
בימים האחרונים הגיעו אלפי חסידים מכל רחבי הארץ והעולם לשהות בצילו של כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ, שיגש לפני התיבה כממלא מקום אביו.
בערב החג מחליפים את הפרוכת הרגילה לפרוכת לבנה וכן את המפה של עמוד התפילה שלפני הרבי למפה לבנה.
לתפילת ערבית ניגש הרבי לפני התיבה כשלאחר תפילת שמונה עשרה אומר האדמו"ר יחד עם הקהל פסוק בפסוק את תפילת "לדוד מזמור".
לאחר התפילה עוברים קהל האלפים לפני האדמו"ר לברך ולהתברך בברכת "שנה טובה" במשך שעות ארוכות כשבשעת חצות ייכנס האדמו"ר מויז'ניץ לשאטע הגדול לצד ביהמ"ד לעריכת ה"שולחן".
בלילה השני של ר"ה לא עורך האדמו"ר טיש, אלא קידוש בהיכל ביהמ"ד, בו מברך שהחיינו על פרות חדשים.
השנה, לראשונה נמכרו המקומות בשיטה חדשנית ע"י מערכת טלפונית חכמה הקובעת את סדרי המקומות על בסיס השנים שעברו ולפי המחיר הנקוב.
חסידות צאנז
את התפילה האחרונה של השנה שחלפה, תפילת מנחה בכניסת ראש-השנה, מתפלל כ"ק האדמו"ר מאנז לפני העמוד, והתפילה נמשכת כשעה.
לתפילת ערבית, ניגש בן הרבי, הרב הצעיר של קרית צאנז, הרה"ג רבי יחזקאל שרגא ברוך, מיד לאחר תפילת העמידה אומר כ"ק האדמו"ר מצאנז את תפילת 'לדוד מזמור' פסוק בפסוק, כשקהל האלפים עונה אחריו.
בסיום התפילה עולה האדמו"ר על מעלות ארון-הקודש, ומברך ההמונים בברכת "לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום", והקהל כולו עונה אמן, כך שלוש פעמים.
לאחר-מכן מאחלים יחדיו כל הקהל בברכת לשנה טובה וכו' שלוש פעמים, כאשר הרבי משיב 'אמן'. מיד לאחר מכן עוברים ההמונים לפני האדמו"ר לברך ולהתברך בברכת שנה טובה.
הרבי עורך את ה"טיש" בליל א' דר"ה בהיכל 'המתיבתא'. לאחר ברכת המוציא, חותך הרבי את החלה עם סכין כסף חדש שנקנה לכבוד ר"ה. מיד אחרי טבילת פרוסת המוציא בדבש, מביאים לפני הרבי את 'הסימנים', כל סימן בנפרד. האדמו"ר מצאנז אומר נוסח היה"ר מתוך קלף עתיק. לאחר הסימנים גם מביאים ראש כבש וראש דג.
דברי התורה המיוחדים שנושא כ"ק האדמו"ר מצאנז במהלך ה'טיש' הם מליצת זכות ודברי יושר על כלל ישראל לפני אבינו שבשמים שיברך את עמו לשנה טובה ויקבל תפילותיהם בימי הדין הרת עולם.
בימי ראש השנה מתחילים את התפילה בשעה 8:00. מחזה מיוחד לראות את הרבי עומד בתפילה חרישית ונרגשת בפתח ההיכל ע"י המזוזה עם כניסתו לתפילות היום הנורא.
לפני תפילת מוסף יש הפסקה לרבע שעה. הרבי מצאנז הולך לטבול במקוה, ונכנס להיכל לבוש בקיטל ובגדי לבן עם נרתיק השופרות בידו.
הס שורר בהיכל כשהרבי ניגש מיד לעבר בימת הקריאה, ומתחיל באמירת הדרשה קודם תקיעת שופר בעיניים עצומות מלאות בדמעות. הקהל עומד צפוף לבימת הקריאה בהתעוררות נשגבה לשמוע את דברי הזכות ולימוד יושר על עם בני ישראל.
עם סיום הדרשה ואמירת פרק 'למנצח' שבע פעמים, אומר האדמו"ר בלחש את התפילה לתוקע מהאריז"ל. בעת הזאת נערכים הבריתות. הרבי אומר את הברכות ונותן לילד לשתות מכוס הברכה.
לאחר הבריתות מתחיל בקול רם לומר הפסוקים 'מן המצר' וכו', פסוק בפסוק, ופותח בברכת השופר וברכת שהחיינו בקול נרגש. הבעל מקריא הוא הגאון רא"ש שמרלר ראש ישיבת צאנז.
הרבי ניגש לתפילת מוסף באמירת התפילה 'הנני העני ממעש' חרישית ורק בכיות נשמעות. יצויין כי בצאנז אומרים את כל הפיוטים גם ב"מלכיות, זכרונות, שופרות". מקהלת המשוררים עומדים בסמיכות מקום לרבי בהיות שתפילת מוסף בראש השנה מסתיים כמעט בשקיעת החמה, אין זמן לערוך את "מנהג תשליך", לכן נוהגים בצאנז לאומרו ביום י"ג מידות - יום נשגב בחצר צאנז.
כ"ק האדמו"ר מצאנז נוהג לקרוא בתורה את פרשת הקרבנות, ולאחריה יוצא הקהל לעבר הים לאמירת תשליך ברוב עם.