בימים בודדים החיים שלנו השתנו, נכפתה עלינו מציאות חדשה שמולידה תובנות חדשות. ממתי ישבו ב'בידוד'? ועוד שבועיים? ולחתום אבטלה? מי חלם שיצטרך לבטל את הטיסה? ולהתחתן ברחוב עם שכנים ששרים מהמרפסות? ועוד לשמוח ב'כזאת' חתונה?
המציאות גדולה מכל דמיון וגדולה מהבנתנו והשגתנו, מה שקורה עכשיו יצא משליטה, אך, יכול להזניק אותנו קדימה. דווקא המציאות ההזויה הזאת – יכולה להוליד בנו חיים חדשים וטובים יותר, שלא חלמנו עליהם, לולא התקופה הזמנית ההזויה הזאת, שמתחילה לאפס אותנו.
בחודש ניסן כל הבריאה מתחדשת, שירת הבריאה היא - שירת האדם "כי האדם עץ השדה", ההתחדשות והפריחה באביב מתחילה מתוך ה'אין' העצים חסרים וריקים, דווקא מה'אין' מתחילים לפרוח – נפש שמרגישה חסר וריק – יכולה להתחדש ולפרוח.
ניסן, חודש הגאולה - מאפשר לעשות שינויים, ולהגיע למקומות חדשים בנפש, מקומות שלא היינו בהם עד היום, שיולידו באדם: שמחה, חיות ותענוג אמיתי.
המסע לחירות הנפש מיועד לאנשים אמיצים, שמוכנים "להביט לאמת בעינים" – לחוש את כאב של עזיבת המוכר ויציאה אל ה'לא נודע'.
המסע לחרות הנפש – מדהים! אתם מוזמנים להצטרף, ובליל הסדר נוכל לשיר בשמחה: "עבדים היינו... עכשיו בני חורין".
האדם שואף להרגיש תענוג ושמחה:
היום, יותר מתמיד קל לנו לעשות רגע חושבים ולבדוק, האם עד היום הייתי מאושר באמת? התרגלתי לסגנון החיים שמקובל בחברה, אבל, האם באמת הרגשתי תענוג ואושר אמיתי? עם תחושה של חירות הנפש?
אין ספק, הנוחות גשמית שחיינו בה עד להיום הקלה עלינו את החיים בכל המובנים, ואפילו חווינו 'אשליית אושר זמנית', אבל, לא כאן טמון האושר האמיתי, כי "אין האדם מת וחצי תאוותו בידו, ומי שיש לו מנה – רוצה מאתיים".
קשה לעצור את מירוץ החיים וליהנות ממה שכבר השגנו, אנו תמיד שואפים ליותר... ומה הלאה? הקב"ה עצר לנו את מרוץ החיים - בשבילנו לטובתנו.
גאולת האדם תלויה ב'חירות הנפש': ידוע ש"כי עיקר הגלות היא - גלות הנפש" מהי גלות הנפש? האם האדם יודע שהוא חי ב"גלות הנפש"? האם יש לו רצון להיגאל? האם חשוב לו להגאל, או הוא מעדיף להישאר ב"מצרים", ולהמשיך לעבוד בפרך?
הנפש בגלות כאשר היא לא נמצאת במקום המדוייק שלה, רק במקום המדוייק היא תרגיש תענוג ואושר אמיתי.
הנפש שלנו נמצאת עמוק עמוק בגלות מצרים, ב'מיצרים' האישיים שלנו, היא שקועה שם, והיא רוצה לצאת לחרות...
בבית או בבידוד, קל לנו לעצור ולחשוב, לא יתכן שהגענו לעולם הזה רק כדי לאכול ולשתות לעבוד ולישון... היום, כבר לא ניתן להמשיך לחיות רק חיים חומריים, המציאות מחייבת אותנו לעצור לחשוב.
נשמת היהודי הגיעה לכאן כדאי לעבור מסע פנימי, עם יעד ותכלית 'ממוקד מטרה', מטרה שהיא התכלית האמיתית שעבורה הגיענו לעולם.
אדם שמבין שיש לחייו תכלית, לא ייתן לסערות העולם להשתיק את הקולות הפנימיים שמצויים בו, הוא שומע את מנגינת חייו מתנגנת עמוק בליבו, ומושכת אותו אל התענוג והאושר האמיתיים.
"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"
הקב"ה מחייב את האדם לצאת מה"מיצרים" שלו: "חייב אדם לראות את עצמו"! לא נאמר: יכול, כדאי, רצוי, אלא, חייב - ממש!!!
למה חייב? כי הקב"ה רוצה להיטיב לאדם ולגאול אותו, הוא רוצה שיהיה לאדם טוב, ולכן, הוא תמיד יוביל אותו למסע ל'גאולת נפשו'.
יציאת מצרים – יציאה לחירות הנפש - לדורות
כאשר הקב"ה גאל את עם ישראל ממצרים הם הגיעו עד מ"ט שערי טומאה, ואם הקב"ה לא היה גואל אותם במהירות ובחיפזון, הם היו נכנסים לשער נ', שמשם, לא היה ניתן יותר להוציאם – לגאולה!
יציאת מצרים הוא: "אירוע מכונן" שלנו - כעם! היציאה ממצרים מאפיינת את עם ישראל – בכל הדורות! וכל אדם באופן פרטי.
הקב"ה רוצה לגאול את האדם - הוא מחכה שהאדם ירצה להיגאל, האם השנה נגאל? "אין הדבר תלוי אלא בי".