אם הקב"ה היה נגלה לנו ומבקש: "לך לך מארצך, ממולדתך, מבית אביך" מה היינו עושים?
וואוו!!! לעזוב הכל? פשוט ללכת? בטוח?! רגע!
הקב"ה באמת התכוון אליי?!
הוא התכוון שבאמת אעזוב הכל?!
עכשיו יש לי הכל: בית מאובזר, מכונית בחניה, קריירה מוצלחת, לא חסר לי כלום! לקום וללכת?!
ואברהם אבינו? "וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'" - פשוט קם והלך!
לא מהרהר ולא מתלבט – יוצא!
התהלך לפני והיה תמים...
קשה, עד בלתי אפשרי להיות 'תמים' בדור שלנו.
אבל, התורה נצחית "מעשה אבות סימן לבנים" איך זה מסתדר?
סוד הנצחיות – הליכה בתמימות
סוד הנצחיות של עם ישראל, הוא - התמימות.
וזהו, סוד הנצח והניצחון בכל דור ודור - אין שינוי!
חייב להאמין לסוד שהקב"ה גילה "אחד היה אברהם" – להאמין לקב"ה בתמימות "ויאמין בה' – ויחשבה לצדקה".
בדורנו, 'תמים' הוא: 'פרייר', 'מנותק', 'רחפן'... מדומיין.
מה זה בעצם 'תמימות'? מה הקב"ה רוצה מאיתנו?
תמימות? מה זה דורש ממני?
תמימות – היא שלמות! יש מישהו שרוצה להיות חצוי?
ובכלל, מהי שלמות? ומהי תמימות?
תמימות היא, לקבל באמונה, בשמחה ובאהבה את מציאות חיי,
כי זה מה שקב"ה החליט עבורי.
להאמין, שמה שקורה איתי הוא הדבר - שהכי טוב עבורי.
להאמין, שההבנה השכלית האנושית - מוגבלת.
ולכן, אני לא משלים עם זה שמציאות חיי – הכי טובה עבורי.
לאדם, קשה להפנים שהאמונה היא - "השכל מעל השכל".
'במקום שנגמר השכל – שם מתחילה האמונה' - השלמות!
תמימות בשנת תשפ"א? זה אפשרי?
כן! הליכה באמונה, עפ"י רצון ה', ולא לפי הבנתנו – היא 'התמימות'!
התורה ניצחית: "תורת ה' תמימה – משיבת נפש!
התורה – תמימה, תהיה תמים – השיבה נפשי משאול...
הקב"ה אומר לאברהם: "התהלך לפני והיה תמים"
אל תביט אחורה לך קדימה - בתמימות.
אפשרי ללכת בתמימות, רק כשיודעים ומרגישים בוודאות מוחלטת! שהקב"ה צועד יחד איתנו במציאות חיינו, שומר עלינו ומראה את הדרך ליעד הנכסף.
מהו היעד הנכסף? היעד שיוביל ליעוד חיינו, שעבורו, נשמתנו הגיעה לעולם.
אברהם אבינו 'צעד' בבטחה בדרך החדשה, והרגיש את ההשגחה העליונה מלווה אותו בכל רגע ורגע – גם אותנו.
תמימות – ויתור על האפשרות להבין, איך אפשר?
'תמימות', היא ההסכמה לוותר על מה המקובל והמובן בשכל האנושי.
אמרו חז"ל: "כל המתמים את עצמו – הקב"ה מתמם עמו" (נדרים ל"ב), אומר רבי נתן: כל מי שמרגיש שהוא במצב של 'שלמות', אעפ"י ששכלו לא מסכים שלזה יקרה שלמות – הקב"ה מתמם איתו.
אדם ששלם ושמח עם מציאות חייו, אעפ"י שאין לו את כל מה שהוא רוצה, הוא נקרא 'תמים', והקב"ה מתמם עימו - ומשלים לו כל חסרונו.
הקב"ה משלם לעושי רצונו - ב'מזומנים'! "הבוטח בה' - חסד יסובבנו"
להיות תמים – מה זה אומר?
להאמין, כל מה שאני צריך – יש לי!
מה שהקב"ה חושב שאני צריך – הוא יתן לי!
אם עכשו חסר לי משהו – סימן שכרגע, אני - לא צריך אותו!
מציאות חיי – היא השלמות ברגע זה, והכי טובה עבורי.
כמה אמת, כמה תמים - ככה קשה!
האם אפשרי לשמוח במה שיש בלי להשוות לאחרים?
'אין לי את זה' – מה עושים?
אל תוותר על האמונה והתמימות – תתפלל על זה!
הלב לא משלים ולא מוכן לקבל את מציאות החיים, ורק דיבור ושיח ישיר עם הקב"ה, יכול לחזק את הלב: "וידעת היום - והשבות אל לבבך".
דבר עם הקב"ה, ותבקש ממנו – שאתה רוצה להאמין בו! אעפ"י שהלב – ממאן.
מי שמאמין בקב"ה – מדבר איתו...
אתה לא מדבר? סימן שאתה לא מאמין...
תדבר הכי פשוט וחופשי, הקב"ה שומע ומחכה לתפילתך - 'השמיעני את קולך':
ה' – אני מרגיש שחסר לי אמונה.
כי אני לא מאמין שמציאות חיי הכי טובה עבורי...
ולכן, לא מצליח לקבל את מה שאתה עושה לי: באהבה, באמונה ובתמימות.
אני מאוד רוצה להאמין בך באמת, ולקבל את מציאות חיי: בענווה, בכניעה, בהתבטלות...
לדעת ולהרגיש שמציאות חיי הכי טובה עבורי...
אני רוצה להיכנע ולהתבטל אליך. אבל, קשה לי...
מתי כבר אקלוט, שהעולם מנוהל אך ורק על ידך?
תן לי אמונה, תעזור לי להאמין בך בלב שלם...
רק דיבור תמידי על אמונה, יכול לחזק אותי 'האמנתי כי אדבר'...
רק אתה יכול לתת לי את מתנת האמונה, מתנת התמימות - השלמות.
תעזור לי שבהתמודדות הבאה - שאוכל להיכנע.
לקבל את מה שאתה עושה איתי בשמחה ובאהבה...
תעזור לי, שהנפש שלי תאיר באמונה, וכל החושך שיש בה יסתלק...
אני מבקש במתנת חינם... טהר ליבי לעובדך באמת...
האמונה בטוב האלוקי, היא - הישועה
דיבורי האמונה, נותנים רוגע לנפש ולנשמה, ומחדירים 'שכל עליון' שמאיר והוא – הישועה של האדם.
נחשוב לרגע, האם אבא מיליונר יחסיר משהו מבנו יחידו?
הקב"ה יודע יותר טוב מאיתנו, מה טוב עבורנו, ונותן את הטוב האמיתי – מעבר לכל דמיון - "טעמו וראו – כי טוב ה'".
ולכן, אפשר לעלות שלב, ולבקש לשמוח במציאות שהקב"ה הכתיב:
ה' הטוב - אני רוצה, והרצון הוא חופשי, עזור לי בבקשה:
לשמוח במה שאתה עושה איתי בלב שלם, ולומר לך:
ה' – זה מה שאתה רוצה שיהיה איתי?
נכון, שאתה תמיד עושה מה שהכי טוב עבורי?
אז, אני שמח, ואפילו רוצה את מה שאתה עושה איתי!
ואני רוצה להגיד לך תודה, על מה שקורה איתי עכשיו...
ההוכחה שאני באמת מאמין בך: שעכשיו אני רגוע ושמח...
אני לומד לחיות בגן עדן עלי אדמות – לחיות עם אמונה בך...
ה' הטוב, הראני חסדך ונפלאותיך... מודה לך...
תודה רבה על ה'דעת' שנתת לי, על הדיבור הזה...
האמונה מתחזקת – דווקא מתוך ה'אין'
'לקנות' אמונה - זה לא קל, יש ימים קשים – שממש 'בועטים'!
איך מחזיקים מעמד? ממתינים בסבלנות - בסוף זה מגיע!
להמתין בסבלנות 'למען לנסותך' – הכל ניסיונות!
כדי שנברר לעצמנו – עד כמה אנו באמת מאמינים?
בהמתנה צריך לזכור: 'ה' איתו, עימו ואצלו'! אתה אף פעם - לא לבד!
הקב"ה ממתין ביחד איתי, אז, מה הבעיה להמשיך ולהמתין עוד קצת?
ה'המתנה' היא 'מתנה' – אותן אותיות.
והיא נקנית - בדם יזע ודמעות! לא יום, ולא שנה...
מותר ליפול – ולקום, זה חלק מהדרך, חלק מהתהליך שמחזק את 'שרירי' האמונה.
בלי קוצר רוח, סבלנות, תרגע! "הרפו ודעו - כי טוב ה'!"
האדם חייב לעשות את ההשתדלות המתאימה,
וצריך לתת לקב"ה לנהל את הענינים "כל הדוחק את השעה...".
ה'תמימות' – הגלות והגאולה שבלב
גאולתך האישית בדרך, אם תשחרר, ותלך - בדרך שהקב"ה מוליך אותך.
הקב"ה אומר לכל אחד מאתנו: "לך לך" - תקנה דירה עם עשירית מהכסף...
תצאי לשידוכים, למרות שאין לך תעודת מקצוע...
תצא לחל"ת, יש לי דרכים נפלאות וחדשות לדאוג לך...
תזכור 'אין מקרה' מקר"ה אותיות - רק מה'.
צריך קצת מהמצרך הזה, שנקרא: 'תמימות' – הוא חסר לנו, ובכמויות!
הקב"ה מוליך אותנו בדרך לארמון המלוכה.
ושם, הוא מכניס אותנו לחדר האוצרות...
ומה הוא מבקש בתמורה? "ויאמן בה' ותחשב לו לצדקה"
השאלה בכותרת המאמר: אם אלך – בטוח אגיע?
'ליבי אומר לי' - האמן והיתמם!
למה זכה אברהם אבינו? "וה' ברך את אברהם בכל"!
שנזכה, אמן.