אינני יודע אם השורות הבאות פופולאריות, יען כי כאורח פשוט באתר ´כיכר השבת´ - אין לי את הפריבילגיה לדעת את מספר הצופים בו. אבל לבטח, השורות הללו נכונות, ואני מקווה כי יימצאו מספיק גולשים שיטקבקו אותי בתגובות הולמות.
בימים האחרונים אני סובב בציבור ומנהל שיחות עם אנשים בפרשת עמנואל, קורא אינספור כתבות – בעיתונות ובאינטרנט, שומע את נציגי הציבור החרדי מתראיינים בתחנות הרדיו השונות – חרדיות כחילוניות, ועומד נפעם מול הגיבוי האוטומטי והטוטאלי, שמעניקים כל אלו לממסד החינוכי החרדי – אל מול "אויב היהדות" יואב ללום.
אני רואה את כל זה, ותוהה, האם כל אותם יועצים, כותבים, עסקנים, דוברים ואנשי תקשורת, הינם אווילים מוחלטים?!? מדוע? מיד אסביר.
אני אשכנזי
גילוי נאות: אני אשכנזי, ליטאי, ובבית הספר ה"אשכנזי" בו לומדים ילדיי ישנה מכסה מוגבלת באחוזים של תלמידים ספרדים היכולים להתקבל למוסדות אלו.
ה"מכסה" הזו אגב, הינה מבחינתי דבר הגון ונכון. מכמה סיבות: ראשית, לאשכנזים שבין התלמידים, אין את האופציה ללכת ללמוד במוסדות ספרדים, ולכן זכות הקדימה של התלמידים בכיתה חייבת להיות לאשכנזים, לעומת התלמידים ממוצא ספרדי, להם ישנם אלטרנטיבות מכובדות נוספות.
מלבד זאת, ברגע בו יהיה מספר התלמידים הספרדים שווה לאשכנזים, לא יהיה זה עוד מוסד אשכנזי, עובדה בעלת השלכות מבחינת נוסחי התפילה למשל, או הפסיקות ההלכתיות על פיהן מתנהל המוסד (מלבד העובדה הפשוטה שאז אותם "ספרדים" לא ירצו ללמוד בו, יען כי הם מחפשים מוסד "אשכנזי"...)
הבעיה שלי אינה אשכנזים-ספרדים, היא אינה קשורה כלל לעמנואל. היא קשורה לאשכנזים. אשכנזים בירושלים, בבני ברק, במודיעין עילית, בבית שמש, באלעד, בביתר, באשדוד, ובכל ריכוז חרדי בארץ. הבעיה הזו קשורה לאשכנזים – בעיקר ליטאים.
בשנים האחרונות, הגיעה אצלנו לשיא תופעת ההקצנה. את "ועדות הקבלה" של המוסדות, מאיישים (או אוחזים בגרונם), קבוצות של מטורפים קיצוניים, כאלו המובילים קריטריונים של קבלה, כמותם לא היו בעם היהודי מעולם.
אותם מטורפים (אולי בהזדמנות זו מישהו מהקוראים יכול להסביר לי לעזאזל, מדוע חלק נכבד מהם בוגרי פוניבז´?!), מודדים לנשותינו את אורך הפאה, אורך החצאית, עובי הגרביים, צבע הבגדים, ועוד רשימת בדיקות פולשניות ומבישות, שבמקום אחר היו לבטח מוגדרות כ´סטיות´.
במסגרת תורת השלבים אותם פיתחו הללו, כל מי שאינו מוגדר כ´אברך´, אלא עובד לפרנסתו (רחמנא ליצלן), מסומן מייד כסוג ד´. על חשוד שכזה - יודעים כולם, חובה לערוך את כל שלל הבדיקות הללו, עד לוידוא (ההריגה) המוחלט, כי ילדו של זה, לא יקלקל ח"ו את נשמתו הזכה, של בן "האברך החשוב" ("החשובע´ר יונגרמען") מוועדת הקבלה.
הקריטריון: בוגר פוניבז´
שלא תטעו, אין המדובר במשפחות מקולקלות שסרו מן הדרך. מדובר באנשים המנהלים אורח חיים חרדי לכל דבר. הגברים שביניהם בוגרי ישיבות מובחרות (טוב, לא כמו פוניבז´), הנשים בוגרות סמינרים חרדים לכל דבר, ובכל זאת, ממררים את חייהם, על לא עוול בכפם.
וכל כך למה? כי אותה ה´קליקה´ השלטת במוסדות החינוך ובוועדות הקבלה, החליטה מי יהודי כשר בעיניה, ומי לאוו. מי ראוי לשלוח את בנו ללמוד בחיידר – כמו שהוא עצמו למד, ולבנו של מי אין זכות ללמוד בחיידר. מי כשר ומי טרף.
הנימוק הפופולארי אותו שומעים ההורים הדומעים בתשובה לשאלת ה"למה, במה חטאנו", הינה בדרך כלל: "אתם לא ב´סגנון´ של החיידר". הבנתם את ה"סגנון"?!
מדובר במשפחות, שבעבר היו מתקבלות ללא היסוס ובזרועות פתוחות לכל מוסד חרדי. הם עונות על כל קריטריון של משפחה חרדית, וכל מוסד חינוכי שאינו חרדי – לא מתאים להם.
רק מה, אותה ´קליקה´ החליטה כי הם "לא בסגנון". הם לא למדו בפוניבז´, הוא ל"ע "עובד", ובעיקר, האישה בעוונותיה הרבים, לא מתלבשת כמו מורה בסמינר וולף. למוסדות החינוך החרדים ישנם קריטריונים חדשים: בית חרדי – אאוט. סגנון – אין.
שמא תאמרו, "הכל אלו הוראותיהם של גדולי ישראל, ומה לכם כי תלינו על וועדות הקבלה?!", הרי לכם תשובתו של מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א, כפי שנחשפה כאן באתר: "הכל גאווה, אין כאן לא יראת שמים ולא כלום. רק גאווה גאווה גאווה".
לזכותם של המנהלים יאמר, כי פעמים רבות הם מתנצלים בפני ההורים ומסבירים כי דעתם שונה, אלא שהם שבויים בידיהם של אותם "אברכי וועדת הקבלה". אם לא נציית להם, מסבירים המנהלים, הם יפרשו ויפתחו מוסד מתחרה...
והנה בא לו יואב ללום, ונלחם בהם. בדיוק בממסד הזה. בזה שממרר לא רק את חייהם של הספרדים המבקשים להתקבל, אלא גם את חייהם של האשכנזים העומדים בתור.
הוא, "הללום הזה", נלחם בעצם את מלחמתנו. הוא, עושה כאן מעט סדר. הוא, יוצר קריטריונים של קבלה, כאלו שלא יאפשרו לקומץ המטורפים הללו לקבוע בהבל פיהם מי לחיים ומי למוות. מי רואי להתקבל למוסד הציבורי של כולם, ומי צריך לחפש לעצמו פתרונות רחוקים.
אני לא אומר שהוא צודק במאבק הנוכחי, אבל אני יודע על מקרים רבים, בהם ללא צל של ספק, הוא ממש ממש צודק. בין אם הוא טיפל באותן מקרים, ובין אם לצערי, חבל שהוא לא טיפל בהם.
רבים מכם, הקוראים כאן כעת, יודעים בוודאי על מה אני מדבר. בפרט אם אתם מהציבור הליטאי. או שחוויתם את זה על בשרכם, או שאתם מכירים רבים שחוו את זה.
אגב, חייבים לציין בהקשר הזה לטובה, את הציבור החסידי. אצלם, מי ששייך לחסידות, או רוצה להעניק לילדיו את החינוך החסידי, אינו צריך לעבור מסע התעללות שכזה. מי שרוצה באמת להעניק חינוך חסידי לילדיו, יכול ע"פ רוב לעשות זאת, גם אם אינו אברך, גם אם אורך העגילים של רעייתו חורג מעט מהמקובל בקרב אותה חצר. זה לא נכון בכל החצרות החסידיות, אבל נכון בהרבה מהן.
המאבק כעת, אינו רק מאבק על בג"צ מול גדולי ישראל (שבסיטואציה הנוכחית אינני חלוק על החובה לעמוד כצוק איתן אל מול הבג"צ), המאבק כעת, הינו מתן כוח בלתי מוגבל לאותן ועדות קבלה, המתעללות בילדים וילדות רכים, ובהורים חפים מפשע, שכל חטאם הינו ה"סגנון".
אחריו - אתם הבאים בתור
אחרי הקונסנזוס, שאנחנו במו ידינו יוצרים בימים אלו סביב החלטות אותן ועדות הקבלה הקדושות, כל מי שיעז לערער על קביעתם הקדושה, יסומן מייד כ"ללום", ל"ע.
מי יהיו הראשונים שיסבלו מכך? אותם אלו עיתונאים, יועצים, דוברים, עסקנים, המשתפים פעולה בימים אלו במסע נגד יואב ללום.
אתם, שאינכם אברכים, ולא למדתם בפוניבז´ / תפרח / חיים עוזר / אורחות תורה וכדו´, תהיו הראשונים לקבל את התשובה השלילית. את אותם מטורפים, לא מעניין כמה תרמתם למאבק הציבורי החרדי בימים אלו. לטירוף, אין נורמות של הכרת הטוב. הם משתמשים בכם כעת, ויזרקו אתכם אח"כ ללא כל היסוס, מיד כשתסיימו.
לכן, ההתגייסות הטוטאלית שלכם כנגד ללום מרתיחה אותי. זה נכון שהוא לא מציית לרבנים (שלנו, לשלו הוא מסתבר דווקא כן מציית), אבל גם מנהלי המוסדות שלנו לא בדיוק מצייתים להוראות הרבנים.
אני אישית מכיר כמה מקרים, בהם הורו הרב שטיינמן והרב אלישיב באופן אישי למוסדות שתחת מרותם, לקבל ילדים מסוימים, ואילו ועדת הקבלה החליטה אחרת(!). אחר כך הם יספרו לנו על מרותם של גדולי ישראל...
בין מנהלי המוסדות הליטאים שלא מצייתים כלל לגדולי ישראל, לבין יואב ללום – המציית באופן מוחלט לרבותיו שלו, אני לא בטוח מי גרוע יותר...
זה נכון שללום הלך רחוק מדי, רחוק מאוד, אבל המלחמה בו מחזקת את ה´קליקה´ של ועדות הקבלה אצלנו. אל תעזרו לו – כנגד הרבנים, אבל אל תתנדבו לצאת בכל הכוח מולו. החלשתו של ללום – היא חיזוק עצום ל´קליקת הקבלה´.
לתת להם כוח, פירושו לחפור את קבריכם במו ידיכם.
אחרי שהם יגמרו את ללום, אתם הבאים בתור.
הצגת כל התגובות