כשצביקה בינדר ונועם סובוביץ' יוצרי הסדרה 'נייעס' שאלו אותי בראיון: "את מי היה לך חלום לראיין בחייך?" אמרתי להם - שני יהודים, משני הקצוות – נשיא המדינה שמעון פרס המנוח והרב אורי זוהר, גם הוא עכשיו זצ"ל, לדאבון לבבות רבים.
אלו היו דמויות ישראליות שנעוצות בהיסטוריה הישראלית ומספרות את סיפור התקומה, כל אחד מזוויתו הוא. ואם שמעון פרס המהולל בנה את התעשייה האווירית, הפריח את הנגב, והקים את הכור לענייני טקסטיל בדימונה – רבי אורי בנה ויצק תוכן רוחני וסיפר את הסיפור האמיתי של מדינת ישראל ושל האומה הישראלית.
את שמעון פרס ראיינתי כמה פעמים ונשאבתי ללא ספק משאר רוחו. את רבי אורי הספקתי גם לראיין כמה פעמים בדברים העומדים על הפרק ולא הפסקתי להתפעם מגדלות האיש.
האדם שהיה טבוע בביצה העמוקה הישראלית, ראש הבוהמה, ממציא ז'אנרים של פנאי ותרבות מהסוג ההוליוודי; האמן שקיבץ וריבץ סביבו תלמידים אמנים שהלכו לאורו ובדרכו; האיש ששיחק, יצר, בנה, עשה, המחיז, כמו לא הפסיק לעשות את כל זה, אבל הפעם על אמת – בסרט האמיתי של החיים.
בפרפרזה תלמודית ראינו בו את אותו ריש בריוני - ריש לקיש, שהגיע ממקום של ראש השודדים הכול יכול ועשה קפיצה עמוקה לעולם התורה, ושמועותיו נלמדות בשקיקה בין כתלי בית המדרש עד היום הזה ואין ילד שלא מכיר את דמותו ואת תורותיו.
הכריזמה שהעיפה את רבי אורי קדימה בכל מהלך חייו באו לידי מבחן אמת בצד השני של המפה, קרי החרדי, כאן מתקבל בעל תשובה בדרך כלל בעין בוחנת ובחשדנות כפולה. לא כן רבי אורי, כל גדולי הדור וכל עולם התורה, היהדות והתשובה – ראו בו מדד של צדקות, גאונות, קדושה. הוא נגע בפשטותו ובזכותו בליבות כה רבים.
כי זה היה האיש בכל תחנות חייו האמיתיים: המחזאי, היוצר, הבמאי לכל דבר שבקדושה. כך הקים את מערך ארגון לב לאחים, להשיב בנים תועים לאביהם שבשמים; כך הכניס אלפי ילדים לתלמודי תורה; וכך החדיר בדרכו הייחודית אמונה פשוטה בבורא העולם; וכך הקים במו ידיו את עולם התשובה שהתפתח בצעדי ענק אז בשנות ה-70, עד כדי שהיו מגדולי ישראל שאמרו אז: "תשעה קבין של תשובה ירדו לעולם ורבי אורי זוהר נטל את כולם".
פעם האחרונה שפגשתיו, היה זה בנישואי בתו של יו"ר תנועת ש"ס, הרב אריה דרעי. רבי אורי כבר היה חלש, והתעקשתי לזכות לקבל ממנו ברכה אישית. כדרכו ניסה להתנער, "יש גדולים ממני", אמר, "תברך אתה אותי". ידידי ר' צביקה יעקבזון, איש אמונו שזכה ללמוד הימנו ואיתו תורה שנים רבות סייע בעדי לשכנעו, ורבי אורי נאות לברך כשעיניו בורקות: "שיהיה לך נחת מעצמך". איזו ברכה מתוקה.
ערב חג מתן תורה – שרבי אורי היה אחד מנותני ומחדירי התורה בדורנו – נלקח בלהב השמימה. ובחג השבועות בו נקרא את סיפורה של רות המואביה שעשתה את דרכה הארוכה לבורא העולמים מותירה מאחוריה את הכול – נזכור גם את סיפורו של רבי אורי, שבוודאי מורשתו וזכרו יישארו חקוקים בלבות המונים המונים.