החילוץ השמיימי משדה מוקשים בלבנון | אלומות אור משולי אדרתו של הראש"ל הרב מרדכי אליהו זצ"ל לרגל יומא דהילולא  

רבנו נולד בכ"א באדר תרפ"ט בעיר העתיקה שבירושלים לאביו הרב והמקובל חכם סלמן זצ"ל אם המלכות מרת מזל הייתה אחותו של רבי יהודה צדקה זצ"ל מצאצאי מרן הבן איש חי שמאחור יותר היה נר לרגלי הרב מרדכי בכל פסיקותיו והילכותיו. גם במעלליו יתנכר נער ולמרות העוני והדלות ששרר בבית הוא עמל ושקד על התורה יומם וליל ובגיל 11 חשך עליו עולמו כי אביו ורבו נפטר עליו והוא עוד נער רך בשנים.

'אין לך יפה מבחור במלחמה' את מלחמתה של תורה בשנות הבחרות עשה בישיבת פורת יוסף שם יצק מים על ידם של גדולי ומאורי הדור באותה התקופה, וביניהם, הרב עזרא עטיה הרב צדקא חו'צין וכן מרן החזון איש והרב מרדכי שערבי זכר צדיקים לברכה.

חיבה מיוחדת מאין כמותה זכה הרב מרדכי לקבל ממרן רבי ישראל אבוחצירה סידנא דבבא סאלי ע"ה. שבמרוצת השנים למרות סירבו של הרב מרדכי לקבל על עצמו את עול הרבנות הראשית, הרי שהבבא סאלי זצ"ל הורה לו במילים אלו:

"בשמים החליטו שאתה הרב הראשי, לך מיד להגיש את מועמדותך" 

"ואכן צדיק גוזר והקב"ה מקיים", ו-ב' ניסן תשמ"ג התקיימו הבחירות לרבנות הראשית 'בהיכל שלמה' שבירושלים ואכן הרב מרדכי יחד עם רעו וידידו הרב מרדכי אלקנה שפירא זצ"ל נבחרו לכהן כרבניים הראשיים לישראל.

אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות

לא שררה נטל הרב מרדכי אלא עבדות. תחילת הוראתו הייתה כאשר התמנה לדיין הצעיר ביותר בארץ בבית הדין של הרבנות בעיר באר שבע, לאחר ארבע שנים הוא התקבל לבית הדין הרבני האזורי בירושלים וכבר בשנת תש"ל כיהן כחבר מן המניין בבית הדין הרבני הגדול. ובצניעותו הרבה וויתר לרב אברהם אלקנה שפירא לשמש בראש ההרכב.

כאמור בשנת תשמ"ג החליף את מרן הרב עובדיה זצ"ל והתמנה לרב הראשי הספרדי של ישראל. תקופת כהונתו כרב ראשי התאפיינה בשאיפתו המתמדת לבוא במגע אם כל שכבות הציבור ובפרט עם אחיינו הרחוקים מתורה ומצוות והיה מכתת רגליו מקצה הארץ ועד קצה ומסר שיעורי תורה לאלפים ורבבות, בקיבוצים, בעיירות ספר ופיתוח, בבתי ספר ממלכתיים ובמקומות נוספים. וכמעשהו בארץ הקודש כך מעשו בעולם היהודי כולו, הוא הרבה לבקר קהילות יהודיות ברחבי העולם לעוררם על שמירת התורה והמצוות, טהרת המשפחה, ומתקן תקנות נחוצות וכך קירב רחוקים וצמאים אל באר מים חיים בדרכי נועם ונתיבות שלום.

ת"ח מרבים שלום בעולם

תקופתו כרב ראשי זכורה בדברי ימי ישראל מסיבות רבות וטובות ואחת מהם היא אותו שיתוף פעולה פורה עם הרב אברהם אלקנה שפירא הרב הראשי האשכנזי. ההרמוניה בין הני תרי צנתרי דדהבא היא מושא להערצה עד להיום, כאשר את ישיבות המוצעת השבועיות הם הנהיגו שבוע אצל במשרד האחד ושבוע אחד במשרד האחר, כך לסירוגין במשך כל זמן כהונתם. כאשר בחדר של שני הרבנים נצבו שני כסאות זהים בגודלם  ובכובדם שסימל את רחשי הכבוד שחשו איש לרעהו. וכך העלו מעלה מעלה את מוסד הרבנות על דרך המלך ומהם תצא הוראה לישראל ולעלום כולו.

מורגל בניסים

סיפורי הנסים והמופתים היו פזורים תחת שולחנו ואם אתה מתחיל אי אתה יכול לסיים. אך פטור בלא כולם אי אפשר רק נזכיר כאן את אשר סיפר השר לשעבר ותא"ל הרב אפי איתם הי"ו.

היה זה לפני כמה שנים בעת שביקר אפי איתם באחת המכינות הקדם צבאיות, שם סיפר לבחורים כי בשעתו שהיה מפקד עוצבת הגליל וצה"ל עדיין שהה עמוק בלבנון, איתם היה האיש הפיקודי הדתי הבכיר באוגדה כולה. ושאלתי, כך איתם - את הרב מרדכי אליהו 'איך ניתן להוסיף דבר מה רוחני לאוגדה כולה'?

תשובת הרב הייתה להקים כח מיוחד 'סיירת תפילה' ובכל פעם שיקלעו החיילים לצרה סיירת התפילה תתייצב עליהם בתפילה ויקרעו שמים עד שתבוא הישועה.

בראש סיירת התפילה עמד כמובן הרב מרדכי אליהו זצ"ל שאליו הייתי מתקשר בשעות של שעות ותמיד היה מזדרז לעמוד ולהתפלל עלינו שהקב"ה יצילנו מכל צר. פעם אחת נקלעו חיילי צה"ל לתוך שדה מוקשים בעומק לבנון מבלי יכולת לזוז. עליהם ממרחק צופים מחבלי חיזבאללה וממתינים לרגע של תזוזה בכדי להפעיל את המוקשים באמצאות לייזרים. התקשרתי מיד לרב מרדכי אליהו ממשיך איתם לספר. וסיפרתי לו שחיילים רבים לכודים עכשיו בלב שדה מוקשים קטלני.

הרב הוראה לי ברורות – תן פקודה לצאת עכשיו משדה המוקשים. אבל הרב? הם יפעילו על החיילם את המוקשים ברגע שהכוח ינוע? 

אך הרב חזר על דבריו – תורה להם לצאת מיד משם.

הכח החל לנוע החוצה ואיתם מספר כיצד הוא שומע שיחת קשר מייורטת של מפקד הגזרה של חיזבאללה מתלונן למפקדיו שהוא לא מצליח להפעיל את המוקשים והמלכודת תקועה בשלב זה.

הכוח יצא בשלום ואני ממהר להודיע לרב מרדכי שניתן להפסיק להתפלל כי הכוח חולץ בלי פגע. הרב סיים את תפילתו, ואז אנחנו שומעים פיצוץ אדיר...

המוקשים התעוררו לחיים.

כל אחד והתפקיד שלו

בספרו דברי מרדכי על התורה (פרשת קרח) כתב הרב מרדכי זצ"ל לבאר מדוע אשתו של און בן פלת גילתה שערות ראשה (וכך היצילה אות בעלה) ואפשר לבאר שכאשר גילתה את שעורת ראשה רצתה לומר: כמו שלכל שערה ושערה יש נקב שממנו יונקת, כך לכל אדם יש תפקיד שהקב"ה נתן לו, ועלו לעשותו כמו שהקב"ה רוצה. וכמו השערות אין אדם נודע במה שמכון לחברו.

זכותו תגן עלינו ועל עם ישראל, ושנזכה ללכת בדרכיו.