אפרת מ., היא בחורה חרדית בת עשרים ושלוש, לאחר תקופה ארוכה של סבל אישי ומכאוב בלתי ניתן להכלה, היא מסירה את הלוט מעל סיפורה הכואב.
בעקבות שבוע המודעות לאפילפסיה שחל בשבוע שעבר, היא מתראיינת בתקווה שתצליח למנוע מהסבל שלה לשחזר את עצמו, ומדברת על נפילות קלות לעומת מעידות חמורות. על התמודדות בריאה למול החלטות חולניות. לעתים לשון רעה ומבט מוטעה הם מחלה חמורה לא פחות מאפילפסיה, ואולי הרבה יותר.
אפרת, התארסה לאחר תקופת אירוסין קצרה. בחורה מעולה בעלת נתונים מצוינים, השכלה ומקצוע, כישורים ואופי. החתן גם הוא התאים לרמתה ואופייה, והתחושה הייתה מרוממת ומלאת אושר. החתונה נקבעה לתאריך סמוך, וההכנות היו בעיצומן.
שיחת טלפון אחת שינתה הכול
היה זה בשעת ערב, כאשר בבית הורי החתן צלצל הטלפון. על הקו הייתה בת כיתתה לשעבר של הכלה, והיא ביקשה לבוא ולשוחח עם אם החתן. בבהלה רבה דחתה אם החתן את כל תוכניותיה לערב זה, וציפתה בדריכות לבואה של החברה.
החברה הנרגשת התיישבה על קצה הכסא שהוצע לה, ולאחר מספר משפטים קטועים הנחיתה את הפצצה בחדר: "הכלה שלכם, היא... היא חולת אפילפסיה".
השוויגער לעתיד, הניחה את ידיה על ראשה באי-אמון והמטירה שאלות: "אפילפסיה? אפרת אפילפטית? מאיפה המידע הזה? את חברה טובה שלה? איך זה שלא גילינו את זה בבירורים". החברה חיכתה בסבלנות לדום השאלות והשיבה.
התקף אפילפסי בודד
"בקיץ של כיתה יא', אפרת ארגנה אז קייטנה גדולה", סיפרה החברה, "יום לפני הקייטנה, בתוך הרעש והבלגן, היא התמוטטה והרופא שהובהל למקום קבע כי זאת התקפה אפילפטית. מאז אמנם, לא ראיתי התקף אפילפטי נוסף, אבל לדעתי היא לוקחת כדורים. תבדקו את זה, אם העניין חשוב לכם".
אם החתן ההיסטרית, ערכה כל הערב שיחות טלפונים עם כל חברותיה ומכרותיה של אפרת, ועשרות "דרישות שלום" תמהות פקדו את הטלפון של אפרת. "מי זה שמברר עלייך ככה? כנראה שזה שדכן שלא יודע שהתארסת, והציע אותך לאישה שחוקרת אודותייך ביסודיות", סיפרו לה.
אפרת לא הקדישה חשיבה רבה מדי לעניין, היא הייתה טרודה עד מעל לראשה בהכנות לקראת חתונתה המתקרבת והתייחסה לבירורים הקדחתניים בסלחנות ובאדישות.
השידוך נשבר
יומיים לאחר-מכן, היא לא הפסיקה לבכות. אם החתן גילתה שהיא נוטלת בוקר וערב כדור למניעת התקפים אפילפטיים והיא שידלה את בנה לעזוב את כל העניין.
כשהתבקשה לשאול רב, האם ביטול השידוך מוצדק, היא ענתה: "אין פה מה לשאול. זה לא שייך. זה לא עניין של מידות רעות שניתן לתקן, זהו חולי. חולי גנטי. ואין שום סיבה להתחתן עם אישה חולה. תבורך החברה האמיצה שהביאה לנו את המידע".
ההודעה נמסרה דרך השדכן, ואף על פי שהוריה של אפרת הביאו סימוכין לדבריהם שאפילפסיה אינה מחלה גנטית, והתפוצה שלה רבה ועומדת על אחד למאה ישראלים - מאום לא הועיל.
אפרת יושבת כיום בביתה, וכואבת את עובדת טיפשותם של אנשים, את פחדנותם ואי יכולת ההתמודדות שלהם. היו לה מספר התקפים לפני מספר שנים, ומאז היא מנהלת אורח חיים תקין ונורמטיבי.
רוע לב או צמצום חשיבתי הוא בעיה. לעתים לשון רעה ומבט מוטעה הם מחלה חמורה לא פחות מאפילפסיה, ואולי הרבה יותר.
הצגת כל התגובות