בפרשת השבוע – 'תולדות' יעקב אבינו ניצב מול הדילמה בין כבוד אביו לכבוד אמו. רבקה משכנעת את בנה לקחת את הברכות שמיועדות לעשיו ויעקב נרתע מכך, וכמוצא אחרון רקבה מבטיחה ליעקב: עלי קללתך בני.
הפלונטר בין כיבוד אב ואם התעורר גם בגמרא בקידושין שם הדיון הוא כאשר אדם נאלץ לבחור בין כבוד אביו לכבוד אמו במקרה קל יותר, שבו שני ההורים מבקשים ממנו כוס מים, ורק אחד מהם יכול להיענות, הגמרא קובעת שיש להעדיף את רצון האב. הנימוק הוא שגם האם מחויבת בכבוד האב, ולכן שירות האֵם בסופו של דבר יגיע גם לאב.
קיימות שתי דרכים להבין את ההלכה הזאת. האחת רואה בה קביעה מעשית שמטרתה לייעל את תהליך השירות, בעוד השנייה מייחסת לה משמעות עקרונית של עדיפות מצוות כבוד האב על פני מצוות כבוד האם.
ההבדל בין שתי הגישות משמעותי במקרים שבהם האם אינה מחויבת לכבד את האב, כמו במקרה של גירושין. לפי הגישה המעשית, במקרה כזה אין סיבה להעדיף את האב, בעוד לפי הגישה העקרונית, עדיפות האב נשמרת גם במצב זה.
דוגמה למחלוקת בין הפוסקים ניתן לראות בדברי המאירי (קידושין, ד"ה כבוד אב ואם שוים). לדעתו, כאשר ההורים גרושים, על הבן להשתדל לקיים את שתי המצוות, ואם אינו יכול, עליו להניח את כוס המים מול שניהם ללא העדפה.
כיבוד אב ואם - במקרים נוספים
מצבים נוספים שבהם מתעוררת השאלה הם כאשר האֵם אינה מחויבת לבצע את השירות המבוקש עבור בעלה, או כאשר קיימים שיקולים נוספים, כמו פדיון שבויים או עזרה לנזקק. במקרים אלה, יש פוסקים הסבורים שיש לתת עדיפות לרצון האם, כמו המהרש"ל, הקובע שפדיון שבויים של האם קודם לזה של האב.
שאלה מורכבת נוספת היא כיצד ליישב את ההלכה עם מצב שבו האב נפטר. ר' שמואל, אחד הדיינים בקהילת מנהיים, פסק שבמקרה כזה הבת עדיין מחויבת לרצון אביה המנוח, משום שהאלמנה עדיין מחויבת לכבד את בעלה, גם לאחר מותו. הנודע ביהודה דוחה את הטענה הזאת וקובע שהאלמנה אינה מחויבת לכבד את בעלה לאחר מותו, ומכיוון שכך, רצון האם היא הקובע.
הנודע ביהודה מוסר לנו עיקרון חשוב: "לעולם כבוד חי עדיף מכבוד מת". לפי עיקרון זה, במקרה של סתירה בין רצון ההורים, יש לתת עדיפות לרצונו של ההורה החי. מסקנה זו מחזקת את הרושם שהנודע ביהודה הבין את דין הגמרא כנובע מטעמים מעשיים ולא מעקרון מהותי של עדיפות האב. לכן, כאשר גורמים אחרים נכנסים לתמונה, כמו מות האב, הדין המשפטי והמוסרי יכול להשתנות
| מקורות ה"מ טרגין