בדף היומי, מסכת מכות דף י"ד, אנו עוסקים בדין לאו הניתק לעשה שאין לוקין עליו.
פירוש: לאו הניתק לעשה הוא סוג של לאו (מצוות לא תעשה) בתורה, אך בשונה מלאו רגיל, לאו זה ניתן לתיקון על ידי קיום מצוות עשה שמתקנת את העבירה. העובר על לאו הניתק לעשה אינו נענש עליו בעונש מלקות
והנה ידועה קושית העולם דכל ל"ת הוא ניתק לעשה דתשובה, ואיך יש מלקות בל"ת.
וכן כתב במדבר קדמות (אות ת', י"ז) הביא מס' נחלת בנימין שהקשה שהרי כל הלאוין הן לאו הניתק לעשה, שלכולם יש את העשה של "תשובה", ואם כן איך שייך מלקות על שום לאו.
ותירץ דכמו שלאו "שבכללות" אין לוקין עליו, ה"נ עשה "שבכללות" אינו מועיל לנתק את הלאו, ותשובה הלא היא עשה שבכללות, שהיא נוהגת בכל העבירות, לכן אינו מועיל לנתק את הלאוין.
ובספר מהרי"ד מבעלז זצ"ל (ע' שא) מובא תירוץ עפ"י דברי רש"י כאן הנ"ל.
דלא אמרינן לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו רק בעשה הבא אחר הלאו שאין אתה יכול לקיימה אלא אחר עבירת הלאו, (כמו ולא תתרו מממנו וגו’ באש ישרף) אבל עשה שאתה יכול לקיימה קודם עבירת הלאו אין זה ניתוק הלאו, ואינה פוטרת מן המלקות.
וזה ידוע שגם על מצוות עשה צריך תשובה כשלא עשאם כראוי. וזה פירוש הפסוק (איכה ג-לט) "מה יתאונן אדם חי" הינו איש צדיק "גבר על חטאיו" הא הצדיק שאין לו על מה לשוב, אבל באמת "נחפשה דרכינו" היינו במצוות שעלינו לעשות "ונחקורה ונשובה אל ה'" על שלא קיימנו אותן כראוי ובשלמות כמצווה עלינו. וכיון שצריך לקיים העשה דתשובה גם בלי הלאו, ממילא אין התשובה מנתקת את הלאו.