גבס שהודפס בתלת מימד; כך ה'יעלה' הצולעת מהנגב טופלה 

היעלה מטופלת (צוות בית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי)

השבר הפתוח שהיה ליעלה הצולעת, טופל באמצעות גבס שהודפס בתלת מימד, שאפשר את השבתה לטבע.

לפני כחודשיים, הבחינו מנהל שמורת עין גדי דודי גרינבאום והאקולוגית ד"ר טניה בירד, ביעלה צעירה צולעת וגוררת רגל קדמית בחשד גבוה לשבר ברגל.

בשיח עם וטרינר הראשי של רשות הטבע והגנים, ד"ר תומר ניסימיאן, הוחלט להמתין תקופה קצרה לפני לכידת היעלה בכדי שתיגמל מיניקה ותהיה עצמאית.

לפני כשבועיים, אנשי השמורה לכדו את היעלה הצולעת על מנת להעבירה לבדיקות מקיפות וטיפול. ד"ר ניסימיאן הוביל את היעלה לבית החולים לחיות בר בספארי. בבדיקתה נמצא כי ברגלה הימנית הקדמית שבר פתוח. מצילום הרנטגן עלה כי השבר החל להתאחות כשהעצם בולטת מהרגל החוצה.

הצוות המטפל התלבט לגבי הדרך הנכונה לטפל בשבר, היות ומדובר במקרה של גדי יעלה שמקפצת ומקפצת ללא הפסקה ולכן החליטו בבית החולים להשאיר את העצם כמו שהיא ולסייע לאיחוי שלה עד כמה שניתן.

ד"ר תומר ניסימיאן, וטרינר ראשי ברשות הטבע והגנים: "טיפול בגדי יעלים הוא עניין מסובך למעלה מהמצופה. ראשית גדיי יעלים מוחתמים בקלות (החתמה משמעה ש יד אדם נגעה בהם ויתכן כי לאור זאת האם לא תתקרב ליעלה) ולכן יש להקפיד לבוא עמם במגע מינימלי. מעבר לכך, חשוב היה לוודא כי העצם אינה מזוהמת ולחתוך אותה כדי שלא תבלוט החוצה לאחר שתתאחה ולבסוף לסגור את הפצע ולהמתין להחלמה."

עוד הוסיף ד"ר ניסימיאן: "הקושי היה לטפל בפצע בזמן שהעצם מקובעת עם גבס, זה הצריך מהווטרינרים בבית החולים ד"ר שירה גונן-שלום, ד"ר נבו שוורץ, ד"ר ניצן אדם וד"ר עמנואלה גטו שטיפלו בגדי במהלך אשפוזה, להרדים אותה לצורך קבלת טיפול רפואי, להסיר את הגבס, לטפל בפצע ולחבוש אותו בגבס נוסף – לא פשוט וגם לא הכי נעים."

על מנת למנוע סבל נוסף מהיעלה נדרשה חשיבה יצירתית להמשך הטיפול בה, לשם כך יצר פצאל רטנר המטפל הראשי בבית החולים, קשר עם חברה המתמחה בתכנון ניתוחים בתלת מימד והדפסה של אביזרים מותאמים אישית לניתוחים.

בעלי החברה מיקי לברוס יחד עם רוני גבאי מתכננת רפואית ואחראית על תחום הווטרינריה בחברה נרתמו מיד למשימה והגיעו לבית החולים עם הידע והציוד על מנת לבצע את הסריקות ואת ההתאמות הנדרשות כדי להדפיס לגדי קיבוע אלטרנטיבי לגבס שיוכל לקבע את הרגל וגם להתפרק כך שניתן להסירו ולהחזיר אותו בחזרה ללא מאמץ בעת הצורך. בנוסף יצרו בגבס חור בקיבוע שמתאים בגודל ובמיקום לפצע הפתוח ומאפשר לטפל בפצע מבלי להסירו.

החידוש הטכנולוגי עבד והפצע נסגר, הרגל התייצבה והשבר התאחה בצורה מספקת עד רמה של צליעה מינמלית ביותר. לאור זאת הגיעו אתמול ד"ר תומר ניסימיאן ולני דקל רוזנברג להובלה חוזרת של היעלה ברכב החיבולנס הממוזג (יעלים וחיות בר עלולים לסבול מהיפרתרמיה והשלכות קטלניות של הובלה ולכידה) זאת לאחר זריקת הרגעה וסימון היעלה בתגי אוזן לצורך מעקב אחריה.

בהגעתם לשמורה הם נפגשו עם סגן מנהל השמורה ליאור לב, שאיתר את העדר שממנו הופרדה היעלה. לאחר השחרור המשמח היעלה הצטרפה לעדר וצוות השמורה כך שגם המבקרים במקום מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי היעלה.

לדברי ד״ר שירה גונן שלום, "הגדייה הגיעה אלינו עם שבר ישן פתוח ומזוהם ברגלה הקדמית ובצילומי הרנטגן ראינו כי ישנו איחוי חלקי שגרם לרגל להיות במנח לא נורמלי. עמדנו בפני התלבטות האם לטפל מקומית בפצע המזוהם או לערוך ניתוח אורטופדי מורכב. יחד עם ד״ר ניצן אדם מבית החולים וד״ר מתן אור אורטופדי וטרינרי מומחה שייעץ לנו קיבלנו החלטה לראות כיצד תתקבע העצם בזמן שאנו מטפלים בזיהום כדי שלא יתפשט. לשמחתנו הגדייה הייתה במגמת שיפור לאורך כל אישפוזה, הפצע החלים והרגל התקבעה בצורה המאפשרת לה לשוב לטבע. התרגשנו מאוד כשקיבלנו את הסרטונים בהם רואים אותה רצה ומקפצת".

פרופסור דודו אשחר מנהל בית החולים לחיות בר מסר: ״יעלים הם מיונקי הבר האחרונים שעוד שורדים בישראל, בייחוד בהשוואה למצבם הכללי בשאר איזור המזה"ת. גם כאן, בית החולים לחיות בר ממלא את מטרותיו לטיפול ושימור פרט של מין בסכנת הכחדה עד שחרור חזרה למקומו בטבע.